עד לשבוע האחרון של חודש אוקטובר נדחו 820,894 הלוואות שנטלו הישראלים בגין משבר הקורונה בסכום כולל של 10.4 מיליארד שקל. את הנתון זה הציג היום (רביעי) המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שדנה בסיוע בהלוואות בזמן הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי הנתונים החדשים של בנק ישראל, בעניין המתווה לדחיית תשלומי הלוואות, שהוארך לאחרונה עד סוף השנה, הציג המפקח לראשונה פילוח שמציג את אחוז ושווי ההלוואות שנדחו וחזרו לתשלום סדיר, נכון לסוף ספטמבר. מהנתונים עולה כי כ-55% מההלוואות שנדחו חזרו לסטאטוס תשלום. בשיא, כ-15% מכלל תיק האשראי הבנקאי הוגדר בסטאטוס "דחייה", נכון לסוף ספטמבר - כ-6.8% בלבד.
המפקח הדגיש כי בימים אלו מתבצע תהליך חשיבה מקיף על היום שלאחר המתווה, וקרא לבנקים וללקוחות להמשיך להיערך ליום שאחרי דחיית ההלוואות ולהסדיר את אופן פריסת ההלוואה ככל שיידרש. כפי שהתברר בימים האחרונים, הבנקים אינם ששים בשלב הזה להמשיך ולדחות עוד ועוד חלק מההלוואות.
המפקח ציין בפני הוועדה, כי הפיקוח על הבנקים העמיד מתווה לדחיית תשלומי הלוואות בשיתוף הבנקים וגופי האשראי. במסגרת זו הציג אבידן, לעסקים מסחריים וגדולים נדחו 8,373 הלוואות בהיקף של 1.950 מיליארד שקל, ולעסקים קטנים נדחו 172,743 הלוואות בהיקף של 3.448 מיליארד שקל. כמו כן נדחו 180,925 משכנתאות בהיקף של 3.072 מיליארד שקל ובנוסף נדחו 458,853 הלוואות אשראי צרכני אחר בהיקף של 1.904 מיליארד שקל.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני קיימה את הדיון בנושא התנהלות הבנקים בעת משבר הקורונה, כדי לדון בין השאר בשלל התלונות על כך שהבנקים מקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות במסגרת קרן ההלוואות של המדינה, שהוקמה נוכח משבר הקורונה.
"הבנקים עושים ככל העולה על רוחם"
בפתח הדיון הציגו חברי הכנסת את הפניות הרבות אליהם, נוכח קשיים שמערימים הבנקים על בעלי עסקים ואנשים פרטיים באפיקים שונים, למרות סיוע המדינה והעמדת ערבויות מצידה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון ואמר כי "נתקלנו בהרבה מאוד טענות שהמדינה מאפשרת לאנשים לקחת הלוואות ודברים מהסוג הזה והם נתקלים בקשיים גדולים בבנקים, הרבה מאוד תלונות עלו בוועדה. לכן ביקשנו את ההשתתפות של המפקח על הבנקים בדיון".
ח"כ מיכל שיר: "ישנה עלייה משמעותית בנטילת הלוואות בשוק האפור. זו מכת מדינה בתקופת הקורונה, ברגע שאדם מסורב אשראי והבנקים לא נותנים הלוואות, וזו תופעה רחבה בכל הארץ, זה הולך לגדול, אלא אם נמצא לזה פה הסדר. אנחנו רואים שהבנקים הגבילו את דחיית המשכנתאות לדצמבר, זה מחר בבוקר וזה מחזיר את נושא השוק האפור. יש לתת על זה את הדעת".
ח"כ קטי שטרית: "מישהו נרדם בשמירה, הבנקים עושים ככל העולה על רוחם. יש אנשים שלא יכולים להיכנס לעולם הדיגיטל, אז הם נכנסים לבנק ומבקשים תדפיס, זה עולה להם 40 שקל. אנחנו מדברים על אנשים קשיי יום, האם זה נשמע הגיוני?! חוץ מזה, ההתנהגות של הבנקים בתקופה הזו חזירית. יושב אדם במצב קשה במחלקת קורונה בבילינסון ופונים אל אשתו ומתחילים לקצץ לה, לא נותנים לה להוציא שקל, כאשר בעלה בין חיים למוות".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "הזעם על הבנקים הוא גדול מאוד, הציבור מאוד מרוגז, ההתנהלות נתונה לפיקוח שלך, אבידן, ויש לנו הרגשה שאת הבנקים לא מעניין כלום חוץ מלהרוויח כסף. איפה שיש סיכון, זה לא מעניין אותם. במיוחד בקרב משפחות חלשות, סוגרים להם את האשראי. התקופה קשה, אדם לא עובד, לא מרוויח. החלטנו לתת ערבויות מדינה, אבל הבנק לא רוצה לתת ולא לקחת לעצמו סיכון".
המפקח על הבנקים: "העזרה היא ברמה התזרימית המיידית"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, השיב על מבול הטענות כלפי הבנקים: "יש לי אתגר די משמעותי לשנות את דעתכם כפי שהבעתם אותה בפתח הדיון, יש פוטנציאל שאזיז את הגוון לגוון קצת יותר בהיר. אני רואה תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה שאתם רואים, אתם מקבלים את הפניות מאנשים שאינם מרוצים, לא מהאנשים שמרוצים בהגדרה.
"הייתי בנקאי במשך 33 שנה, אני שמח מהשקיפות הציבורית. חשוב לי לומר שאני אדם עם תפיסה חברתית כלכלית עמוקה, והשליחות שבאתי היא לתת מיכולותיי שנחיה כאן בחברה יותר טובה. כולנו מבינים כאן שהבנקים מעוניינים ומקיימים מערכת יחסים לטווח ארוך ולא לטווח קצר, הם מלווים את הלקוחות גם ברגעים היותר קשים, ומסייעים להם לעבור את התקופה. נתעלם לרגע מאירועים פרטניים, שגם הם יבחנו".
אבידן הציג סקירה בפתחה ציין כי מערכת הבנקאות בישראל נכנסה למשבר איתנה וערוכה, ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי. הוא ציין כי הופקו לקחים מהמשבר העולמי ב-2008 ואלה הונחלו למערכת הבנקאית, ובמסגרת זו יחסי ההון והנזילות עלו, ריכוזיות תיק האשראי ירדה מאוד, ושופרה איכות ניהול הסיכונים.
במסגרת צעדי הפיקוח להתמודדות עם המשבר, הציג המפקח כי הפיקוח על הבנקים נקט בפעולות שונות כדי להקל על הציבור ולאפשר תמיכה במשק, לצד הידוק הבקרה כדי להבטיח את יציבות הבנקים וכספי הציבור: "למרות הגידול בסיכון, הורדנו את דרישת ההון כדי לאפשר את אותה דרישה משקית, בהשוואה בינ"ל הלכנו בגישה הרבה יותר מרחיבה, ללא מעורבות ממשלתית".
לדברי המפקח, "העזרה היא ברמה התזרימית המיידית. יש כל מיני כלים איך פועלים הלאה, יכול להיות שניתן לעשות את זה עוד יותר טוב הלאה, אבל הכלים באו לעזור לסייע מיידית בתזרימים. 820 אלף מגעים זה מספר מטורף, מעסקים קטנים וצפונה, זה מחייב מגע אדם, זה מחייב ועדות אשראי".
בנוסף הציג אבידן צעדים שננקטו להגדלת זמינות האשראי, בהם הקלות רגולטוריות בקבלת אשראי בבטוחה של דירה, צמצום דרישת ההון במשכנתאות כדי למנוע עליית ריביות לציבור, וציין כי למרות המצב לא נרשמה עלייה בריביות למגזרים השונים: "נתנו הרבה מאוד הקלות, ללא ספק עלתה סביבת הסיכון, גם של התחלואה הסביבתית וגם של אותם אנשים שהכנסתם נפגעה. למרות עליית הסיכון, מחירי ההלוואות לא עלו".
עוד הציג המפקח כי אי הוודאות הכלכלית משתקפת בעליית ההפרשה להפסדי אשראי של המערכת הבנקאית, בכלל מגזרי הפעילות. בנוסף ציין אבידן, כי התשואה להון של המערכת הבנקאית ירדה בדומה למשברים קודמים, ונתוני השנה, עד לחודש יוני, מצביעים על תשואה של 4.3%.
אבידן הציג את השינויים בהיקף תמורות האשראי במהלך המשבר, וציין את חשיבות קרנות ההלוואות הממשלתיות. על פי הנתונים שהציג, נכון ל-25.10, ניתנו במסגרת הקרנות הלוואות בהיקף של 21.2 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים: 18.4 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת המסלול הרגיל בערבות מדינה של 15%, ארבעה מיליארד שקל במסגרת המסלול לעסקים בסיכון מוגבר בערבות מדינה של 60% עם שיעור ניצול של כשליש בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול זה, ו-1.4 מיליארד שקל לעסקים גדולים בערבות מדינה של 12% עם שיעור ניצול של 23% בלבד מתוך הסכום שהוקצה למסלול, שישה מיליארד שקל.
המפקח אמר כי 93% מהבקשות במסגרת קרן ההלוואות טופלו, וכי 62% ממספר הבקשות מאושרות, בסך של כ-30% מהסכום המבוקש לעמדת הפיקוח על הבנקים. הסירובים מגיעים בעיקר לבקשות לווים שלא נפגעו מהקורונה וללווים שאין להם יכולת החזר.
עוד הציג המפקח שורה של צעדים לסיוע ללקוחות בקשיים, כאשר לצד דרישה מהבנקים למצות הליכים לגבייה כדי להימנע מהליכים משפטיים, נקט הפיקוח בצעדים של הוזלת עמלות והנגשת שירותים.
נוכח ביקורת של חברי הכנסת על אישור נמוך בלבד של הלוואות לעסקים בסיכון, השיב אבידן: "גם לחשב הכללי וגם למשרד האוצר היה קושי אובייקטיבי להעריך את היקף התופעה, ולאורך התקופה הקלו בחסמים ופתחו את המסגרות. חלק מהגופים שביקשו בהתחלה הלוואות לא קיבלו את מלוא רצונם, הייתה חלוקה שהתחשבה באי הוודאות ובכמות הבקשות. כעת שאישרתם שמונה מיליארד שקל נוספים לקרן, כבר רואים שלאט לאט מתחילים להפעיל אותה, וזה צפוי לתת מענה לביקוש".
