בית המשפט לתעבורה בבת ים גזר לאחרונה 150 שעות לתועלת הציבור (של"צ) ושלושה חודשי פסילה על נהג שאיבד שליטה על רכבו ופצע הולך רגל על המדרכה. השופט אהרן האוזרמן דחה את עמדת המדינה שלפיה מדובר ברשלנות חמורה שמצדיקה פסילה ממושכת ואף מאסר בפועל או בעבודות שירות.
לפני כשנתיים נהג הנאשם ברחוב הרא"ה ברמת גן, כשלפתע איבד שליטה על רכבו, סטה ימינה, עלה על המדרכה ופגע בהולך רגל כבן 33. לצעיר נגרמו חבלת ראש, שבר בעצם הגולגולת, שבר בצלע וחבלות פנימיות, והוא אושפז בבית החולים לשמונה ימים.
גם הנהג נחבל ואושפז, מכוניתו ניזוקה ונגרם נזק למעקה בטיחות שבו התנגש. רישיונו נשלל במקום מנהלית ל-60 יום ולאחר מכן הוחזר לו. לאחר שהודה במיוחס לו והורשע, הצדדים טענו לעונש.
המדינה סברה שמדובר ברשלנות ברף בינוני-גבוה והענישה המקובלת במקרים דומים כוללת מאסר בפועל או בעבודות שירות. בנוסף עתרה לפסילה בפועל שלא תפחת משלוש שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס "מרתיעים". ב"כ המדינה ציין כי הולך הרגל הנפגע מסר שאינו מעוניין להתייצב לדיון והוא סומך על בית המשפט בנוגע לענישת הנאשם.
מנגד טענה ההגנה כי בהתחשב בכך שהתאונה אירעה במהירות נמוכה והיא תוצאה של חוסר תשומת לב רגעית, רף הרשלנות נמוך. הסנגורית הפנתה למצבו האישי והמשפחתי של הנאשם וביקשה להעדיף את שיקומו. בנוסף היא הציגה פסיקה שלפיה מתחם הענישה המתאים במקרה זה כולל של"צ ושישה חודשי פסילה, וטענה שהמקרה אינו מצדיק מאסר או עבודות שירות. לדבריה, הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1965 ובעשור האחרון ביצע רק עבירה אחת שאינה חמורה.
השופט האוזרמן ציין שכשמדובר בתאונת דרכים שנגרמה בשל רשלנות "רגעית" על ידי נהג "נורמטיבי" והסתיימה בחבלה של ממש, נקבע בפסיקה שהתוצאה היא במידה רבה מקרית. כלומר, תאונה יכולה להסתיים בחבלה קלה או בשברים – ללא קשר למידת הרשלנות של הנהג. לכן, החבלה של הנפגע היא רק אחד מתוך מספר שיקולים לעונש כגון מידת ההתרשלות של הנהג, ותק הנהיגה והעבר התעבורתי שלו, שיקולי שיקום ונסיבות אישיות.
הוא סקר את מדיניות הענישה במקרים דומים ומצא שבמקרים חמורים יותר נפסקו עונשי פסילה של מספר שנים בנוסף לעונשי מאסר, ובמקרים הקלים נפסקו עונשי פסילה למספר חודשים בלבד. מסקנתו הייתה שמתחם הענישה נע בין שישה ל-18 חודשי פסילה בפועל; בין צו של"צ למאסר בעבודות שרות; בין מאסר מותנה להתחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות; וכן קנס כספי ופסילה על תנאי.
בתסקיר שערך שירות המבחן צוין כי הנאשם בן 79, נשוי ואב לשני ילדים, אחד מהם מתמודד נפש בתפקוד ירוד שמתגורר עם הנאשם. גם רעיית הנאשם בת 85 ובמצב סיעודי שמצריך טיפול והשגחה צמודים.
בפסק הדין צוין שמדובר בנסיבות משפחתיות ואישיות קשות וחריגות המצדיקות לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה. השופט שוכנע שהתאונה היא תוצאה של היסח הדעת ולא של פזיזות או נהיגה רשלנית, ושהודאת הנאשם באשמה וחרטתו הכנה מלמדים כי הפיק את הלקח, בבחינת "מודה ועוזב ירוחם".
לפיכך נקבע שהנאשם יבצע של"צ בהיקף של 150 שעות במרכז יום לקשיש ושלושה חודשי פסילה בפועל לאחר ניכוי הפסילה המנהלית. בנוסף הוטלו עליו מאסר ופסילה על תנאי, והתחייבות בסך 3,000 שקל שלא לבצע עבירה דומה במשך שלוש שנים.
• לקריאת גזר הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: אסף שאואט, מתמחה
• ב"כ הנאשם: עו"ד יהודית לוונטל
• עו"ד סופי גרניט עוסקת בתעבורה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
