בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה אישה שזייפה החלטה של בית הדין הרבני כדי למנוע את פינויה מהדירה השכורה שבה היא גרה עם בתה בת ה-4. השופט שאול אבינור הסכים שהעבירות שביצעה נבעו ממצוקה כלכלית, והביע ספק בכך שהרשעתה תשרת אינטרס ציבורי כלשהו.
ב-2016, כשהייתה בעיצומם של הליכי גירושים, ערכה הנאשמת בתוכנת וורד החלטה שניתנה בבית הדין הרבני בנוגע לתשלומי שכר הדירה שלה ושל בתה. במקום הנוסח המקורי שבו הצהיר בעלה שישלם בינתיים את שכר הדירה, ולא כלל החלטה רשמית של הדיינים בנושא, היא שלחה לו החלטה חד-משמעית שבה נכתב לכאורה כי הוא מחויב בתשלום עד לגירושים.
כשהבעל גילה על הזיוף הוא הגיש נגדה תלונה במשטרה שהובילה להגשת כתב אישום שייחס לה עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
האישה הודתה בזיוף אבל טענה כי לא הבינה שבית הדין לא באמת חייב את בעלה בתשלום. לדבריה, היא פשוט החליטה לנסח את הדברים אחרת כיוון שבעלה "העמיד פנים כאילו הוא דביל ולא מבין", ואילו היא הייתה במצב כלכלי דחוק ועמדה לפני ניתוק חשמל ופינוי מהדירה.
השופט שאול אבינור החליט לזכות אותה משני האישומים. לגבי ניסיון המרמה, הוא קבע כי אפשר להאמין שחשבה שבעלה מחויב בתשלום הוצאות המגורים ולכן לא התקיימה כאן כוונה למרמה. זאת, נוכח העובדה שהבעל הודיע שהוא מוכן לשלם ואף שילם אותן בפועל ובפרוטוקול השתמשו הדיינים במילים "אנו סוגרים" – כלומר, נשיאת ההוצאות הייתה לכאורה עניין סגור.
עו"ד אלכס גאוסקיןכמו כן, ההחלטה לא הייתה ברורה לחלוטין כיוון שאחד הדיינים כן הביע עמדה שמחייבת את הבעל בהוצאות ורק בדיעבד – יותר מחמישה חודשים אחרי העבירה – הבהיר בית הדין שזו הייתה דעת מיעוט.
באשר לזיוף קבע השופט שאין מחלוקת שהנאשמת ביצעה את המיוחס לה. עם זאת, הוא קבע שהיא זכאית ליהנות מהגנת "זוטי דברים". הגנה שעומדת לנאשמים במקרה שבו ביצעו מעשה קל ערך מבחינת טיבו, הנסיבות שבהן בוצע, התוצאות שלו והאינטרס הציבורי.
השופט ציין כי אמנם זיוף החלטה שיפוטית הוא מעשה חמור באופן עקרוני. עם זאת, דרגת החומרה של הזיוף הספציפי הייתה נמוכה מאוד בהתחשב בנסיבות של הנאשמת ובעובדה שלא היו לו תוצאות מעשיות, שכן בעלה שילם ממילא את הוצאות המגורים כפי שהתחייב.
בפסק הדין הודגש כי "בתקופה הרלוונטית – דהיינו תקופת הליכי הגירושין – לא היו לה מקורות פרנסה, שכן עוברת להחלטתו של המתלונן להתגרש ממנה היא הייתה תלויה בו כלכלית, כמפרנס עיקרי. בנוסף, הנאשמת הייתה מטופלת בילדה קטנה, ועמדה בסיכון של ניתוק חשמל ופינוי מהדירה על כל המשתמע מכך".
• לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• מטעם המדינה: עו"ד ענבל בניסטי מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)
• מטעם הנאשמת: עו"ד מיכל רובינשטיין
• עו"ד אלכס גאוסקין עוסק בפלילי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
