12 שעות לאחר שוועדת הכספים של הכנסת אישרה את מסגרת תקציב המדינה בן 584 מיליארד השקלים לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא - ממשיכות ועדות הכנסת לאשר את הגזירות בתקציב. היום (ה') בצהריים אושרו הן קיצוץ שווי יום הבראה אחד מרוב העובדים במשק והן הקפאת השכר הממוצע שלא תאפשר הצמדה של תשלומי הביטוח הלאומי לאינפלציה בשנה הקרובה. המשמעות: רוב העובדים יתרמו לקופת המדינה יום הבראה אחד בשנה בשווי 418-471 שקל ובנוסף חלק מהעובדים ישלמו מס בריאות גבוה יותר.
עם זאת, לדרישת יו"ר וועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר, אושר כי לעובד שמרוויח עד 6,000 שקל בחודש וזכאי ל-5 ימי הבראה יופחת רק חצי יום, כי לדבריו "אנו רוצים לגרום למינימום פגיעה בעובדים החלשים". בנוסף, שווי יום ההבראה, העומד כעת על 471 שקח במגזר הציבורי ו-418 שקל במגזר הפרטי, יוקפא ולא יעודכן כלפי מעלה בשנת 2024.
בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שאישרה לקריאה שנייה ושלישית את הפחתת יום ההבראה נטען כי הכסף יועבר לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים. זאת, בעוד שאת הכספים הקואליציוניים לא צמצמו דיו בהתאם להמלצות האוצר, וכן השאירו את רוב המשרדים המיותרים.
לפי נציגי משרד האוצר, אמור המהלך להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל, המיועדים לתשלום ההטבות למשרתי המילואים: 1.8 מיליארד לטובת תגמול מיוחד - 133 שקלים ליום לכל חייל מילואים החל מהיום ה-61 לשירותו, ו-200 מיליון שקל לטובת הגדלה חד פעמית של מענק שנתי עבור תשלומי משק בית, הניתן לחיילי מילואים במערך הלוחם אשר שירתו לפחות 45 ימים, כך שהמענק יעמוד על 2,500 שקלים.
יותר עובדים ישלמו מס בריאות ודמי ביטוח לאומי גבוהים
עוד אושר בוועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים, כי ב-2025 יוקפא גובה השכר הממוצע במשק לצורך חישוב דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. המשמעות: משנת 2025 יותר עובדים יעברו את הרף שבו משלמים תשלום מלא על דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות (מעל 60% מהשכר הממוצע) - ואלה ישלמו בשנה עד 240 שקל נוספים מתוך המשכורת. המשמעות לתקציב תהיה גבייה נוספת של כ-400 מיליון שקל על חשבון הציבור.
לפי הוועדה, גם כאן נמצאה סיבה טובה להכניס את היד לכיס של ציבור העובדים, ונטען כי הכסף מהגבייה הנוספת מיועד לשיפור והרחבת המענים של המדינה בתחום בריאות הנפש, שם דרושים כעת תקציבים גדולים נוספים גם בשל המלחמה.
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר הקריא בדיון את הצעדים המתוכננים בתוכנית הממשלתית, בהם חיזוק החוסן הקהילתי באמצעות תכניות מקומיות ומרכזי חוסן, יצירה של רצף טיפולי וחלופות אשפוז, שיפור תשתיות בבתי חולים פסיכיאטריים, הרחבת כוח האדם המטפל בתחום בריאות הנפש ברפואה הציבורית ועוד, ואמר: "אם אכן כך ייעשה אני חושב שההקצבה ראויה". בנוסף, קבעה הוועדה כי משרדי הממשלה ידווחו לה בנובמבר 2025 אודות היקפי הגבייה הנוספת כתוצאה מהתיקון, על אופן השקעת הכספים בתכנית הממשלתית ועל התקדמותה.
דמי הביטוח הלאומי ודמי בריאות נגבים על פי שני תעריפים - מי שמרוויח עד 60% מהשכר הממוצע משלם תעריף מופחת ומי שמרוויח יותר - תעריף מלא. הפרק שאושר בוועדה קובע כי בשנת 2025 יוקפא גובה השכר הממוצע המשמש לצורך חישוב הגבייה, מה שיכניס עוד אנשים לקבוצה של תשלום התעריף המלא. על פי הערכת נציגי משרד האוצר, המשמעות היא תוספת של עד 20 שקל בחודש לאדם ששכרו עבר את מדרגת ה-60% מהשכר הממוצע כתוצאה מההקפאה. במקביל, יופחת שיעור ההשתתפות של המדינה בהתאם לגובה הגבייה של הביטוח הלאומי, זאת כדי לא לשפות אותו בתשלום נוסף מקופת המדינה בגין הגבייה הנוספת ובכך להגדיל שלא במכוון את הוצאות המדינה.
יצוין כי כבר אושרה גזירה משמעותית נוספת לקריאה שנייה ושלישית בעניין העלאת המע"מ באחוז אחד ל-18% החל בינואר הקרוב. כמו כן כבר הועלה המס על הסיגריות (ב-2 שקלים לחפיסה) וכל מוצרי הטבק (ב-13 אגורות לגרם) וגזירה זו כבר נכנסה לתוקף באמצע השבוע הנוכחי.
עם זאת לא אושרו עדיין "גזירות" נוספות סופית, בהן ביטול הפטור ממס בדיוטי פרי לפאקט סיגריות אחד, העלאת מס הפחמן וגבייה נוספת בתחום הנדל"ן של אגרות ומיסים.
בתוך כך, ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, הביע הערב חשש שחלק מהצעדים לצמצום הגירעון לא עברו עד כה בוועדת הכספים. מדובר בצעדים הנדרשים לצמצום הגירעון בעוד מיליארדי שקלים. המדובר באישור העלאת מס הפחמן ואגרות נדל"ן כולל מס הרכישה. גרדוס דרש מוועדת הכספים להתכנס בראשית השבוע ולאשר את הסעיפים הללו בתקציב עוד לפני קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ביום רביעי הבא.
באוצר חוששים שאי אישור הצעדים הללו יגדילו את הגירעון ל-7.0% במקום 6.6% ויחייבו קיצוצים נוספים בתקציב המדינה כבר בקרוב.
