שופט המחוזי בירושלים אריה רומנוב חייב לאחרונה את המדינה לפצות אסיר פלסטיני לשעבר בכלא גלבוע ביותר מחצי מיליון שקל בשל רשלנות רפואית שהובילה לנכות. הסכום יצטרף לפיצוי שיקבל משירותי בריאות כללית במסגרת הליך פשרה שניהל מולה.
התובע, תושב הגדה בן 61, ריצה בעבר שישה מאסרים בגין עבירות פליליות. במהלך אחד מהם, לפני כ-14 שנה, הוא החל לסבול מחולשה ברגליו ומזרמים בגפיו העליונות. אורתופד שהגיע לכלא בדק אותו שלוש פעמים ואבחן שהוא סובל מבעיה בגב התחתון. הוא רשם לו כדורים ושחרר אותו חזרה לתא.
אלא שהכאבים לא חלפו ובפברואר 2010 – כחמישה חודשים אחרי תלונתו הראשונית – הובהל האסיר למיון על רקע החמרה במצבו. הוא הופנה לנוירולוגית שהעלתה חשד לליקוי בצוואר וכתבה שעליו לעבור "בדיקת MRI בהקדם". אולם רק כחמישה חודשים לאחר מכן הוא נותח בבית החולים רמב"ם.
בתביעה שהגיש בספטמבר 2014 הוא טען שהניתוח רק עצר את ההידרדרות במצבו, ושנותר עם נכות בשיעור של 50% המתבטאת בקשיים בהליכה ומוגבלות תפקודית רצינית. לשיטתו, הן הכללית שמטעמה עבד האורתופד ששגה באבחון מחלתו, והן שב"ס שהתנהל באופן איטי סביב הפנייתו לניתוח – התרשלו בטיפול בו ועליהם לפצותו (בהמשך הוא הגיע לפשרה עם הכללית והתביעה המשיכה להתנהל נגד שב"ס).
עו"ד ירון מויאלאבי נועהמנגד טענה המדינה כי לא רק שהטיפול באסיר לא היה איטי, אלא הוא היה מהיר. לדבריה, בעוד שמשך הזמן הממוצע לאבחון עומד על בין שנה לשנתיים, הבעיה הרפואית שלו אובחנה תוך שמונה חודשים בלבד. היא הוסיפה שלא מתקיים קשר סיבתי בין מועד הניתוח לבין הנזק, וגם בהנחה שהניתוח היה מתבצע מוקדם יותר - זה לא היה מונע את נכותו של התובע.
אבל השופט רומנוב צידד בעמדת המומחה הרפואי מטעם התביעה, שקבע כי הטיפול באסיר היה מתחת לכל ביקורת. לדבריו היה על רופאי בית הסוהר לזרז את הפניית האסיר לבדיקות השונות על רקע מצבו הרפואי הקריטי, ולא לשקוט על השמרים.
אלא שמלבד החודשיים שהלכו לאיבוד בשל האבחון הראשוני השגוי (גב תחתון במקום צוואר), חצי שנה נוספת חלפה עד שהתובע עלה על שולחן הניתוחים. זאת, כשלעמדת המומחה במקרים דחופים הדבר צריך לקחת חודש לכל היותר. הוא תיאר בעדותו את התנהלות שב"ס כ"חוסר דאגה אלמנטרית לאדם שיש לו מחלה שצריך לעשות איתה משהו זריז".
נקבע כי נזקיו השונים של התובע – בשל הפסדי השתכרות, כאב וסבל וכיוצא באלה – מסתכמים לכדי 1.3 מיליון שקל. השופט ייחס 30% ממצבו הרפואי הנוכחי להתפתחות המחלה הטבעית, ואת 70 האחוזים הנותרים חילק שווה בשווה בין שב"ס והכללית. נקבע כי על שב"ס לפצותו ב-455 אלף שקל, וכן לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 106,470 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע עו"ד עידו שטובר ועו"ד יוסי טולדנו
• ב"כ שב"ס: עו"ד חיים מאיר
• עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
