מה הקשר בין סיגריות לעוני והאם הממשלה החדשה שצפויה לקום תטפל אחרת בסוגיה? בהנחה שקופסת סיגריות בישראל עולה כיום 32 שקל בממוצע, אדם שמעשן קופסה ביום מוציא על סיגריות כ-960 שקל בחודש וכ-11,520 אלף שקל בשנה. לטווח ארוך יותר, של 30 שנה, מדובר בסכום כולל של כ-350 אלף שקל. ועדיין, על אף המחיר הכלכלי הכבד, מחקרים מראים כי קיים מתאם מובהק בין עישון למעמד סוציו-אקונומי נמוך. כלומר, דווקא העניים ביותר בחברה הם אלו שמוציאים הכי הרבה כסף על סיגריות לאורך זמן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, הסבירה אירה טולצ'ין, מקדמת הבריאות של האגודה למלחמה בסרטן, כי "בסופו של דבר, העישון קשור למודעות ולאוריינות בריאותית וגם להשכלה, ומחקרים מראים שבמעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים יש אנשים פחות משכילים". האזינו לריאיון המלא בנגן בפתח הכתבה.
עוד הסבירה טולצ'ין, כי "גם אם בן אדם יודע שהעישון מזיק לו, זה לא כמו שנדבקת בקורונה ולמחרת אתה שם מסיכה. אם אתה מעשן, אתה תראה את ההשפעות רק אחרי 10, 20 ו-30 שנה, וגם כשאתה רואה אותם אתה כל כך מכור שאתה לא יכול להתפנות לטפך בעצמך.
"גם היום, כשיש לנו מוקדי גמילה שנותנים מסגרות אחרות שלא דורשות ללכת לכפר נופש לשבועיים ולהתנתק מהעולם, אנשים שעובדים המון שעות ביום מתקשים להתפנות לעצמם. העישון למעשה לא רק הורג, אלא הוא גם מגדיל את הפער (החברתי-כלכלי - ד"ר)".
אז אולי העלאת המס על הסיגריות רק פוגעת בעניים עוד יותר?
"זה תמיד מצטייר כך ואנשים מתחילים לשנוא את אותם שרים בממשלה שמעלים את מחירי הסיגריות, אבל מחקרים מראים שהעלאת מחירים ומיסוי על סיגריות זו האסטרטגיה שהכי מפחיתה את שיעור המעשנים, ביחד עם האיסור לעשן במקומות ציבוריים. זה הוכח כנכון בגל הגילים. זה מפחית את שיעור המעשנים כי באיזשהו שלב אנשים אומרים 'זה נהיה לי יקר מדי, זו הוצאה שאני לא יכול להרשות לעצמי'".
בינתיים, תוצאות הבחירות מראות כי הצד הימני במפה ניצח והממשלה שצפויה לקום ככל הנראה תכלול את המפלגות החרדיות ותשאיר בחוץ את ישראל ביתנו בראשות שר האוצר הנוכחי, אביגדור ליברמן. אותן מפלגות כבר הבטיחו לבטל החלטות אחרות שהעביר ליברמן, כמו המס על משקאות ממותקים ועל כלים חד-פעמיים, כך שייתכן שהן יקדמו גם את ביטול המס על הסיגריות האלקטרוניות שהטיל ליברמן ואולי אף ישאפו להוריד את המס על סיגריות רגילות, אשר כאמור פוגע במיוחד ברבים מקהל הבוחרים של מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה.
"רוב הסיכויים שילד להורים מעשנים גם יעשן"
בתוך כך, לדברי טולצ'ין, חלק גדול מהאשמה על הקורלציה בין עוני לעישון מגיע גם לחברות הטבק. "אנחנו יודעים שהשיווק של חברות הטבק במדינות עולם שלישי הוא הרבה יותר אגרסיבי ויש ניסיון למכור לילדים ולבני נוער. גם בארץ, אנחנו רואים פרסומים סמויים בעיתונות החרדית ושיעור המעשנים בציבור הזה, שמרביתו לא עובד ונמצא במעמד סוציו-אקונומי נמוך, מאוד גבוה.
"המצב דומה גם בחברה הערבית: אם בקרב היהודים כ-20% מהחברה מעשנים, בחברה הערבית אנחנו מדברים על כמעט 50% מהגברים הערבים שמעשנים", היא הוסיפה.
הסבר נוסף, לדברי טולצ'ין, הוא הסביבה בה אנו גדלים. "ברגע שההורים מעשנים וילדים רואים שהם מעשנים, זה מתגלגל מדור לדור. אם בעבר היו יותר מעשנים בקרב חברה מסוימת, אז ככה זה גם יתגלגל לילדים. רוב הסיכויים שילד להורים מעשנים יעשן גם הוא.
"בנוסף, ילדים להורים מעשנים הופכים להיות מעשנים פסיביים בצורה כפויה. הם קהל שבוי, הרי הם לא יכולים להגיד לאבא שלהם 'אל תעשן לידי'. אנשים צריכים לדעת שגם באוויר הפתוח, צריך להתרחק 10 מטרים מבן אדם שלא רוצים שייפגע מהעשן. לכן, אזורי העישון בברים ובמסעדות הם שינוי מבורך, אבל כשאין 10 מטרים בינם לבין האזורים ללא עישון - החוק הזה לא שומר על הלא מעשנים", היא הוסיפה.
