למרות שכוח העבודה של נשים ערביות נמצא בעלייה עקבית, הוא נמוך מאוד בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה, ועומד על 45.1% בלבד. כך עולה מדוח של שירות התעסוקה שפורסם הבוקר (יום ראשון) על תעסוקת נשים ערביות ברבעון השלישי לשנת 2022. לשם השוואה, שיעור כוח העבודה של נשים יהודיות לא חרדיות עמד באותה תקופה על 87% - כמעט פי שניים.
שיעור כוח העבודה מראה את שיעור הנשים שעובדות בתוספת שיעור הנשים שאינן עובדות, אך מחפשות עבודה. הדוח בחן את התעסוקה של נשים ערביות מיישובים ערביים ומערים מעורבות, להוציא את ערביי וערביות מזרח ירושלים, בדואים ובדואיות מהנגב וכן דרוזים ודרוזיות - שלמעשה מהוות את נשות אוכלוסיית היעד של החלטת ממשלה 550 (המכונה "תאקדום"), שהתקבלה באוקטובר 2021, ותכליתה תכנית חומש לצמצום פערים חברתיים כלכליים בחברה הערבית (שאינה במזרח ירושלים, בדואים בנגב ו\או דרוזים) לשנים 2022-2026.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הנשים הערביות בארץ רחוקות במיוחד ממיצוי כוח העבודה שלהם בשוק העבודה הישראלי, לצד הגברים החרדים, ששיעור כוח העבודה שלהם באותה תקופה עמד על 52% בלבד. עם זאת, בעוד ששיעור כוח העבודה של הגברים החרדים תקוע כבר מספר שנים סביב ה-51%, שיעור כוח העבודה של הנשים הערביות בעלייה עקבית ומשמעותית, לאחר שעלה ב-6% בשלוש שנים, מאז 2019 (טרום משבר הקורונה). מדובר בעלייה משמעותית, שעשויה להעיד על תוצאות השילוב של נשים ערביות באקדמיה בארץ, שצובר תאוצה.
עם זאת, מה שמדאיג במיוחד הוא שכאשר בחנו בשירות התעסוקה את שיעורי כוח העבודה באוכלוסייה זו בגילאי 20-24, עלה כי בקיץ 2022 הוא עמד על 35.8% בלבד, ומחקרים מראים כי למעלה ממחציתן מוגדרות כ-NEET, כלומר אינן בשוק העבודה, אך גם אינן במסלולי השכלה או הכשרה. תופעה זו מתחברת עם ממצאים אחרים שעולים בשנים האחרונות, לפיהם קיימת תופעה מדאיגה בציבור הערבי בישראל של צעירים חסרי מעש.
עוד עולה מהדוח כי דורשות עבודה ערביות הן בעלות קצב חזרה נמוך לעבודה, ומספרן הנמוך יחסית לשאר הנשים מעיד על שיעורי השתתפות נמוכים יותר בעבודה מאשר של נשים יהודיות. שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה הערבים נמוך במקצת משיעור הנשים היהודיות (כ-55% לעומת כ-56%), אך הדבר הוא תולדה של שיעורי השתתפות נמוכים יותר בעבודה וכתוצאה מכך יש גם פחות דורשות עבודה.
שיעור תובעות הבטחת הכנסה - גבוה במיוחד
בתוך כך, נמצא כי שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב הנשים הערביות שנכללו בקבוצה שנבדקה, גבוה במיוחד. בדרך כלל, שיעור תובעי האבטלה גבוה משיעור תובעי הבטחת הכנסה בקרב דורשי העבודה, ובישראל בכלל אלה עמדו בקיץ האחרון על 57% תובעי אבטלה ו-39% תובעי הבטחת הכנסה.
במגזר הערבי, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 62.4%, ושיעור תובעי האבטלה עמד על 35% בלבד. שיעורם הנמוך של תובעי האבטלה מקבוצת זו לעומת תובעי הבטחת ההכנסה, משקף את שיעורי ההשתתפות הנמוכים מאוד בקרב נשים ערביות, ומעיד בין השאר על המרחק שלהן משוק העבודה ועל שהייתן בעומק אבטלה (בתקופה שכבר לא ניתנים דמי אבטלה). 17.9 אלף תובעי הבטחת הכנסה בקיץ 2022 באו מקבוצה זו, למעלה מ-56% מהם נשים ופחות מ-44% הם גברים.
בקיץ 2022 מספר תובעות הבטחת ההכנסה עמד בסך הכל על כ-32 אלף, כ-37% מהן היו נשים יהודיות וכל היתר נשים ערביות או דרוזיות - 11.8 אלף יהודיות לעומת כ- 20.2 אלף שאינן יהודיות, מתוכן 10.09 אלף (כמחצית) מקבוצת הנשים מהמגזר הערבי שנכללו בדוח, 6.5 אלף בדואיות מהנגב, כ-2.5 אלף ממזרח ירושלים וכאלף דרוזיות. מהדוח עולה שככל שעולה הגיל - כך עולה השיעור של תובעות הבטחת הכנסה וכן הקושי בחזרתן לעבודה.
החסמים העיקריים לכניסת נשים ערביות למעגל העבודה
בין החסמים התעסוקתיים הבולטים שמצאו מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, הושם דגש על חסם ההשכלה וההכשרה, שכן נמצא כי רבות מדורשות העבודה מהמגזר הערבי שנכללו בדוח נשרו מהלימודים בשלבים מוקדמים וכי הן נעדרות השכלה בסיסית. חלקן אינן יודעות קרוא וכתוב, לא בערבית ולא בעברית. בנוסף, עלה כי אותן נשים אינן מודעות מספיק לזכויות הסוציאליות שלהן, מה שמונע או מקשה עליהן להיעזר בשירותים של המדינה.
חסם מרכזי נוסף טמון ברעיון החלוקה המגדרית המסורתית של משק בית, שמתקיים ביתר שאת בחברה הערבית, ולפיו מצופה שנשים יעסקו יותר בגידול הילדים ותחזוקת הבית ושגברים ישתלבו יותר בשוק העבודה. הציפייה החברתית-תרבותית והחשש מפני סנקציות מקשות על הנשים מהחברה הערבית להשתלב במעגל העבודה.
החסם המרכזי האחרון שצויין בדוח הוא הנגישות התחבורתית הנמוכה מערים ערביות. בין אן מדובר בהיעדר תשתיות תחבורתיות, בין אם בהידר רשיונות נהיגה – רבות מדורשות העבודה מהמגזר הערבי מתמודדות עם קשיים תחבורתיים המקשים עליהן להגיע למוקדי תעסוקה.
