בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אדם המתגורר במושב, נגד החלטת בית המשפט למשפחה בראשל"צ שדחה על הסף את תביעתו נגד תוקפו של הסכם המחייב אותו להתפנות. הרכב שופטי המחוזי קבע שלעת הזו טרם לובנו לאשורן טענות המערער, ועל כן אין מקום לדחותו על הסף. בהתאם לכך, הם החזירו את התיק לבית המשפט למשפחה לצורך השלמת בירור ראייתי והכרעה לגופן של טענות.
תחילת הפרשה ב-2004, אז חתמו הוריו המנוחים של המערער על מסמכי שעבוד של המשק בבעלותם לטובת הבנק, לצורך הבטחת כיסוי חובותיו וחובות אחיו. חמש שנים לאחר מכן פתח הבנק בהליך למימוש המשכנתה. אולם בסופו של דבר נמנע פינויים הכפוי של ההורים מהנחלה. הצדדים הגיעו לפשרה שלפיה אחיינית המערער ובעלה (המשיבים בהליך) ישלמו לבנק 2.75 מיליון שקל לצורך סילוק המשכנתה. בתוך כך הוסכם שהמשיבים ייכנסו בנעלי הבנק, ויהיו בעלי השעבוד החדשים.
באפריל 2011 חתמו בני המשפחה על הסכם שמסדיר את אופן תשלום החוב על ידי המשיבים. בין היתר נקבע בהסכם שהמערער ואשתו יתפנו מהבית תוך שלושה חודשים.
השנים חלפו, ההורים הלכו לעולמם וההליכים בנוגע למימוש ההסכם נמרחו. המערערים ניצלו את הפרצה והגישו תביעה לביטול ההסכם, בין היתר בשל היותו בלתי חוקי. לעומתם טענו המשיבים שמטרת התביעה היא לעכב את פינוי המערערים מהמשק – פינוי אותו צריך היה להוציא לפועל מזמן.
כאמור בית המשפט למשפחה דחה על הסף את התביעה. בפסק הדין נקבע שההסכם הוא מעשה עשוי שאושר על ידי שתי ערכאות, ומשכך גם אם יוכיחו המערערים את מלוא טענותיהם – זה לא יסיר מעליהם את חרב הפינוי.
המערערים לא ויתרו ופנו למחוזי. בין השאר הם טענו שהמערערת – אשתו של הבן שבגללו מושכן המשק – לא הייתה צד להסכמות ומשכך הן בטלות כלפיה. המשיבים מצדם ביקשו לכבד את החלטת בית המשפט למשפחה.
שופטי המחוזי ורדה פלאוט, צבי ויצמן ויעל מושקוביץ קבעו שלמרות חולשת טענותיהם של המערערים – לא ניתן להתעלם מהן, והן דורשות בירור עובדתי. כך למשל, ביחס לטענה שלפיה רעיית הבן לא ידעה על ההסכמות השונות – כתבו השופטים שהיא לא התבררה מספיק בהליכים הקודמים.
השופטים ציינו שהמשוכה העומדת בפני המערערים גבוהה: "עסקינן לכאורה בהסכמים אשר המערער הסכים להם במספר הזדמנויות ועומד לשכמו נטל מוגבר על מנת להתנער מהן, כשם עומד לשכמו נטל משמעותי להוכיח כי המערערת בת זוגו העומדת לצדו לא הייתה מודעת להסכמות אליהן הגיע".
יתרה מכך, אין מחלוקת שהמשיבים הוציאו מיליונים על המשק, ונאלצים עד היום לממן את הוצאות מגורי המערערים. אלא שלדברי השופטים, אין באמור הצדקה כדי לדחות על הסף את גרסת המערערים. בנסיבות אלה הם קבעו שהתיק יוחזר לבירור ראייתי בבית המשפט למשפחה, בכפוף להפקדת ערובה מצד המערערים בסך 80 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אלי פיטרו עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
