מי יממן את חזון הרכבת המהירה של מירי רגב? "העלות של בניית רכבת מהירה היא גבוהה מאוד ולכן ייתכן שהממשלה הישראלית תצטרך לממן פרויקט כזה בעצמה. כמעט בלתי אפשרי להחזיר את העלות של פרויקט כזה באמצעות הנוסעים". כך טען היום (רביעי) יינג יויואן, ראש מחלקת חוץ ואירואסיה בחברת ההנדסה האזרחית הלאומית של סין (CCECC), שיש לה חלק מרכזי בבנייה ובתפעול הקו האדום של הרכבת הקלה שצפוי להיפתח בשבוע הבא. הדברים נאמרו כתשובה לשאלת ynet בנושא בסיור במטה החברה בבייג'ינג.
בשבוע שעבר אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לחיבור המדינה ברשת רכבות מהירות שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אולם סוגיית מימון פרויקט הענק, כמו גם הצדקתו הכלכלית השנויה במחלוקת, טרם נפתרו. באשר לצורך בפרויקט כזה בישראל באופן כללי, טען יויואן כי "מבחינה טכנית, לטעמי יש צורך בחיבור למשל בין ירושלים לאילת, ומדובר במרחק גדול המתאים לרכבת מהירה, אך מבחינה כלכלית - אינני יודע לומר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד טען יויואן, כי "כמובן שפרויקטי רכבות מהירות הם ההתמחות שלנו ואנחנו מאוד מתעניינים בפרויקטים מסוג כזה. מבחינה טכנית, אנחנו לגמרי מוכנים לפרויקט כזה בישראל, אבל אנחנו תלויים בממשלה הישראלית. אם יתנו לנו הזדמנות - למה לא? אנחנו מתעניינים בפרויקטים בכל הערים בישראל, כולל אילת, חיפה ותל אביב".
בניגוד לדבריו של יויואן, רכבת מהירה בישראל, המכונה לעיתים גם "רכבת קליע", היא, כאמור, נושא מאוד שנוי במחלוקת. למשל, בריאיון ל"כסף חדש", הסביר בשבוע שעבר פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שגם פירסם לפני כעשור דוח בנושא, כי "אם רוצים להקים פרויקט בעלות של עשרות מיליארדי שקלים צריך להיות לו איזשהו היגיון, איזושהי תועלת. זה ששרת התחבורה אומרת שמדובר ברכבת קליע לא הופך אותה לכזאת. הפונקציה היא המרחק בין תחנות, כי לרכבת לוקח זמן להאט ולהאיץ. אצלנו אין מרחקים כאלה. בנוסף, אומרים שזה יביא לפיתוח הערבה, אבל אם תעצור את הרכבת בתחנות בערבה, היא תהיה איטית. הרכבת לא גם תיסע מהר וגם תפתח את הערבה ואת הנגב". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן בפתח הכתבה>>
"ישראל לא גדולה פיזית אבל היא אחת המתקדמות ביותר במונחים כלכליים"
צ'ן סיצ'נג, נשיא החברה, השתתף גם הוא בסיור והסביר מדוע החברה הממשלתית שבראשה הוא עומד בכלל מעוניינת להיכנס לפרויקטים בישראל, אשר אינם דומים לסדר הגודל של פרויקטים אחרים רבים של החברה בסין וברחבי העולם כולו. לדבריו, "ישראל אולי לא מדינה כל כך גדולה פיזית, אבל היא אחת המדינות המתקדמות ביותר במונחים כלכליים ויש לה את הטכנולוגיות המובילות בעולם. סין וישראל חולקות היסטוריה ארוכה של חברות. פרויקט הקו האדום אולי לא כל כך גדול, אבל הטכנולוגיה שדרושה בו היא אחת המתקדמות בעולם.
"בארבעת העשורים האחרונים סין נפתחה לעולם ואנחנו מעוניינים לשתף בטכנולוגיה שלנו מדינות אחרות ברחבי העולם. לחברות ישראליות אולי לא הייתה את הטכנולוגיה הזו בעבר, אבל בזכות שיתוף הפעולה שלנו אנחנו מאמינים שהן למדו לשלוט בה ואולי יוכלו לנהל פרויקטים כאלה לבד בעתיד. אנחנו מאמינים ש'עדיף ללמד מישהו איך לדוג במקום לתת לו חכה'", טען סיצ'נג, וציין כי השנה סין חוגגת 10 שנים להצגת תוכנית "חגורת דרך המשי", שמתמקדת בקידום קשרים כלכליים-פוליטיים ובשיתוף פעולה בין סין ושאר אירואסיה.
כאמור, חברת CCECC היא חברה ממשלתית של סין, אשר החלה את דרכה בשנות ה-60 של המאה הקודמת בתור מחלקת החוץ של משרד הרכבות הממשלתי של סין, והפכה לחברה עצמאית בשנת 1978. כיום היא כפופה לחברת אם המכונה "חברת בניית הרכבות של סין" (CRCC). לדברי בכירים בחברה, היא מעסיקה כיום כ-40 אלף עובדים ברחבי העולם וחברת האם מעסיקה למעלה מ-300 אלף עובדים.
CCECC היא אחת החברות הסיניות הראשונות שהחלו לפעול בישראל, כבר בשנת 1993. היא ביצעה את כריית מנהרות הרכבת לכרמיאל ביחד עם דניה סיבוס, וזכתה עמה גם במכרז לבניית התחנות התת-קרקעיות והמנהרות במקטע המזרחי של הרכבת הקלה. בנוסף, היא חלק מקונסורציום החברות שזכו במכרז להפעלת הקו האדום למשך עשר שנים לאחר סיום הפרויקט. כיום, כ-500 עובדים של החברה נמצאים ועובדים בפרויקטים בישראל.
עוד לדברי נשיא החברה, כיום היא מתמקדת בין היתר בפרויקטי דיור בישראל - בצל משבר הדיור בארץ, וכן ברכבות, מנהרות ובפרויקטי אנרגיה ירוקה. "ספגנו הפסדים בחלק מהפרויקטים שלנו בישראל, אבל זה לא ישפיע על הביטחון שלנו ועל המחויבות שלנו להשקיע בישראל", טען סיצ'נג.
החברה ביקשה להבהיר אחרי פרסום הכתבה כי "CCECC מגלה התעניינות רבה בהשתתפות בפרויקט הרכבת המהירה צפון-דרום, ומעוניינת לקחת חלק בתמיכה במימון הפרויקט".
הכותב הוא אורח של איגוד החברות הסיניות בישראל.
