צפו: סיפורי הכסף בישראל
(צילום: אבי חי)
ב-24 בפברואר 1980 "ידיעות אחרונות" מדווח: "הלירה מתה – יחי השקל". וכך, במהלך שנשמר בסוד גדול, נפתח עידן חדש בכלכלה הישראלית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמעט 13 שנים עברו מאז שהוחלט כי השקל יחליף את הלירה בישראל, ועד שזה קרה. כבר ב-4 ביוני 1969 נחקק בכנסת חוק שלפיו יחידת המטבע תהיה ה"שקל", אולם ביצוע החוק נדחה "למועד שימליץ עליו נגיד בנק ישראל". בנובמבר 1977 הגיעו הממשלה ובנק ישראל למסקנה שבשלו התנאים לביצוע החוק, ובחודש מאי 1978 אישרו ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך את הצעת הנגיד להכין סדרת שטרות חדשות שבה שם המטבע יהיה "שקל" וערכיה יתקבלו עם מחיקת אפס אחד מערכי הלירות. השטרות הוכנו במתכונת של סדרה ד', באותם הצבעים, הגודל והדיוקנאות, כדי להקל על הציבור את ההסתגלות לערכים בשטרות החדשים.
31 צפייה בגלריה
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, על רקע שער הכניסה להר הרצל בירושלים
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
את דבר ההכנות להנפקת הסדרה החדשה ושינוי שם המטבע ידעו רק מעט מאוד מחברי הממשלה ובכירי בנק ישראל, והדבר נשמר בסוד כמוס באופן נדיר, ללא שום רמז והדלפה. ביום שישי, 22 בפברואר 1980, זומנו הכתבים הכלכליים בבהילות למסיבת עיתונאים ובה הוכרז כי ביום ראשון, 24 בחודש, ישתנה שם המטבע וייכנסו השטרות החדשים למחזור.
31 צפייה בגלריה
"הלירה מתה – יחי השקל". הכתבה מה-24 בפברואר 1980
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
הייתה זאת בסופו של דבר סדרת הכסף הגדולה ביותר בתולדות המדינה, שהכילה תחילה ארבעה ערכים - 1, 5, 10 ו-50 שקל. בשל התגברות האינפלציה נוספו לה חמישה ערכים נוספים - 100, 500, 1000, 5,000 ו-10,000 שקל. החל מהערך 500 שקל הונפקו השטרות בגודל אחיד של 76 על 138 מ"מ, מה שחסך עלויות ייצור מרובות.
31 צפייה בגלריה
משה מונטיפיורי, נדבן שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות, על רקע "משכנות
שאננים" בירושלים, עם טחנת הרוח
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
יחד עם השטרות, עם הנהגת מטבע השקל ב-24 בפברואר 1980, הוכנסה למחזור גם סדרת המטבעות "האגורות החדשות", שכל אחת מהן הייתה שווה 10 אגורות ישנות. צד הנושא של ארבעת המטבעות הראשונים בסדרה, אגורה חדשה אחת, 5 אגורות חדשות, 10 אגורות חדשות ומחצית השקל, עוצבו על בסיס הנושאים המופיעים על המטבעות מסדרת האגורות המקבילים להם בערכם.
צדדי הערך עוצבו ביחידה להנפקת מטבע של בנק ישראל, על ידי צירוף אותיות מהנפקות קודמות, כי בגלל הסודיות שאפפה את הכנת סדרת השקל החדש הוחלט שלא להזמין למשימה גרפיקאי שאינו עובד בנק ישראל ושניתן לגזור עליו סודיות במסגרת החוק. המטבעות בחו"ל שהטביעו את המטבעות החדשים הכינו את הדגמים על בסיס העיצוב הקיים.
31 צפייה בגלריה
חיים ויצמן, הנשיא הראשון, על רקע הספרייה על שם ויקס במכון ויצמן
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
לאחר הסרת מעטה הסודיות והנפקת הסדרה, הערכים של שקל אחד ואילך כבר עוצבו על ידי גרפיקאים מקצועיים, שנבחרו בתחרויות. נכללו בסדרה בסך הכל תשעה ערכים שונים - המספר הגבוה ביותר שהיה בישראל בסדרת מטבעות אחת מיום קיום המדינה.
ב-24 בפברואר 1980 אף פורסם ב"ידיעות אחרונות" מדריך עבור הקוראים: "עידן השקל - כך נעבור מן הל"י אל השקל. עד להדפסת צ'קים חדשים מותר להשתמש בישנים, הכתובים בלירות. מהיום אסור להשתמש במטבעות ישנות של 1 אגורה, 5 אגורות ו-25 אגורות".
31 צפייה בגלריה
כך נעבור מן הל"י אל השקל. המדריך שפורסם ב-24 בפברואר 1980
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
בין רוטשילד לגולדה
הלירה הישראלית מוחלפת בכך בשקל ואחרי זמן קצר נוספו לסדרה שטרות חדשים בסדרה א' של השקל הישראלי: על שטר 500 שקל, שהוכנס למחזור ב-1982, הופיעה דמותו של הברון אדמונד דה רוטשילד, הוא "הנדיב הידוע". הפעם הודפס על גב השטר איור של עלי גפן ואשכול ענבים, כסמל לשני היקבים המרשימים שהקים רוטשילד בארץ. האינפלציה בארץ מרקיעה כבר שחקים והכותרת בעיתון, עם הופעת השטר של 500 שקל, היא: "תינוק חדש לאינפלציה: 591,000 שטרות 'רוטשילד' של 500 שקל מצטרפים ל-117 מיליון שטרות קודמים אשר כבר 'מסתובבים' בארץ".
31 צפייה בגלריה
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, על רקע הספרייה בקיבוץ שדה בוקר
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
על שטר 1,000 השקלים, שכניסתו למחזור הייתה כאשר האינפלציה עלתה שנה לאחר מכן, ב-1983, הוטבע דיוקן גדול הפוסקים, הרמב"ם, הוא רבי משה בן מימון, שפירש את המשנה לצד התמחותו ברפואה ובאסטרונומיה. על גב השטר הוטבעה תמונת מנורת שבעת הקנים שנמצאה בחפירות בבית הכנסת חמת שבטבריה.
31 צפייה בגלריה
זאב ז'בוטינסקי, מנהיג ציוני, מייסד התנועה הרוויזיוניסטית ובית"ר, על רקע בניין "שוני" שליד בנימינה
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
ב-23 ביולי 1983 מתחיל העידן החדש במשק הישראלי. נתון מעניין מתפרסם בעיתון: "עלות הדפסת שטר אחד בסוף 1982 הגיעה ל-2 שקלים בקירוב ועלות הטיפול בבנק ישראל בחבילת שטרות בת 1,000 יחידות הסתכמה בכ-120 שקל".
31 צפייה בגלריה
הברון אדמונד דה רוטשילד, נדבן וציוני, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת
העלייה הראשונה, ברקע קבוצת פועלים חקלאיים
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
בינתיים האינפלציה דוהרת ובבנק ישראל מזדרזים כלשון הידיעה ב-9 באוגוסט 1984 להכין "שטרות כסף נוספים – בינתיים ללא ערכים", כפי שמדווח צבי זינגר: "על אחד דיוקנו של ש"י עגנון ועל השני יצחק בן-צבי. דובר בנק ישראל הכחיש את הידיעות כאילו בבית דפוס בהולנד מודפסים עתה עבור בנק ישראל שטרות של מאה אלף שקל".
31 צפייה בגלריה
הרמב"ם, מגדולי הפוסקים בכל הדורות ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים, על רקע קטע מ"משנה תורה" בכתב ידו
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
בשנת 1984 הוכנס לשימוש שטר ראש הממשלה לוי אשכול, שנפטר בעת כהונתו ב-1969, והערך שנקבע לו, עם התגברות האינפלציה עוד ועוד, היה 5,000 שקל. אשכול היה מיוזמיו של "המוביל הארצי" ובשל יוזמה זו נבחרו איורים על דרך הובלת המים מצפון לדרום הארץ לעטר את גב השטר.
31 צפייה בגלריה
לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי, על רקע נוף של ירושלים המאוחדת
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
באותה שנה הונפק שטר עם ערך של 10,000 שקל, הגבוה אי פעם בישראל. בחזיתו הוטבע דיוקן ראש הממשלה, גולדה מאיר. רק בפעם השלישית הופיע אז על שטר כסף ישראלי דיוקן תמונת אישה (קדמו לה "העלמה" והנרייטה סאלד). על גב השטר הונצח ביקורה ההיסטורי, כשגרירת ישראל, בבית הכנסת הגדול במוסקבה, כאשר עם-רב מבין יהודי בריה"מ צובא על פתחיו, למורת רוחו של סטאלין.
31 צפייה בגלריה
גולדה מאיר, הרביעית בראשי הממשלה, ברקע עץ מסוגנן שענפיו שלובים, ומנורת שבעת הקנים
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
מוחקים את האפסים
ב-21 ביוני 1985 מבשר העיתונאי ישראל תומר (ראול טייטלבאום) רמז ראשון שהשקל יזכה בקרוב לשם חדש: "הממשלה מחפשת 'תוכנית גדולה' בתחום הכלכלי. אחת ההצעות: המרת השקל ב'סלע', שיהיה שווה דולר. המטרה: לגבש תוכנית לבלימה קיצונית באינפלציה ועצירת הירידה ביתרות המט"ח".
ואכן ב-15 באוגוסט 1985 הגיעה הבשורה על החלפת שם המטבע בישראל ומחיקת אפסים מהשטרות הישנים: "שקל חדש יונהג בישראל עוד השנה. על כך הוחלט בדיון אצל ראש הממשלה שמעון פרס. נראה שיימחקו 3 אפסים מהשקל הנוכחי, כך שאלף שקלים ישנים יהיו שקל חדש אחד. באוצר יש המציעים להסתפק במחיקת 2 אפסים בלבד. הצעד מוגדר כטכני בלבד. לא יתלוו אליו שינויים והמטבע הישראלי לא יוצמד אל הדולר האמריקני או 'סל המטבעות'". בסופו של דבר אכן נמחקו בפעם היחידה בתולדות המדינה בבת אחת 3 אפסים.
31 צפייה בגלריה
אלף שקלים ישנים יהיו שקל חדש אחד. שער העיתון ב-15 באוגוסט 1985
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-26 באוגוסט 1986 מדווח תחת הכותרת: "השקל החדש שלך". "פרס: השקל החדש יתן אות לעידן חדש במשק הישראלי. החל מיום רביעי הבא אלף שקל ישנים יהיו שקל חדש אחד. עיגול מחירים יהיה מותר רק עד אגורה חדשה אחת – אך קיים חשש ל'עיגול מחירים' כלפי מעלה במשק. שר האוצר יצחק מודעי: עתה יהיו בישראל פחות מיליונרים".
הג'וקים מתפשטים
ב-9 באפריל 1987 מדווח כי נשקלת האפשרות להנפקת שטרות בערך חדש של 2 שקלים חדשים, או לפחות מטבע בערך הזה, כדי להקטין את מספר השטרות שבמחזור. לראשונה מבקשים להנפיק גם שטרות של 20 ו-200 שקל בישראל ומנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל, שמואל פלד, הסביר כי שטרות בכפולות של 2 קיימים כבר ברוב המדינות המתוקנות כארה"ב, קנדה, שווייץ, גרמניה ואוסטריה. אולם תוכנית לשטר של 2 שקלים לא יצאה מעולם אל הפועל, אך מטבע כזה הונפק כעבור שנים.
לעומת זאת מספרת הידיעה כי שטר הרמב"ם יוצא מהמחזור "ומשיאזל מלאי השטרות של שקל אחד, שבהם נתגלה בלאי מואץ, יהיה קיים רק ה'ג'וק' כאמצעי התשלום היחיד בערך של שקל אחד".
ואכן, בשנים 1985 עד לשנת 1991 הונפקה סדרת השקל החדש. ב-4 בספטמבר 1985 הוכנס למחזור מטבע השקל החדש, השווה ל-1,000 שקלים ישנים. מחיקת שלושת האפסים באה להקל על ביצוע עסקאות במזומנים ובאמצעות מכונות ומחשבים.
סדרה א' כללה ערך חדש, 50 שקלים חדשים. מאוחר יותר הונפק שטר בן 100 שקלים חדשים, וב-1986 נוסף שטר בערך 20 שקלים חדשים, לראשונה מאז קום המדינה. שטר 5 השקלים יוחלף לראשונה במטבע.
ב-6 בנובמבר 1989 מדווח העיתון כי "השוק מוצף בשטרות בלויים וחצי קרועים של 5 שקלים עם דיוקנו של לוי אשכול – יוחלפו בעוד מספר שבועות במטבע חדש". מנהל מחלקת המטבע, שמואל ביליצקי, מסר כי הזמנת שטרי כסף חדשים בני 5 שקלים תעלה חצי מיליון דולר ולכן אין כל היגיון לעשות זאת כאשר מתכוונים להחליף בקרוב את השטרות במטבעות.
ב-4 בפברואר 1990 מספרת ידיעה כי "אלפי דולרים, דינרים ושקלים מזוייפים מצויים בשוק - הוגברה הערנות בבנקים המסחריים, שפקידיהם גילו שטרות מזוייפים".
ב-2 בדצמבר 1991 מסופר על עוד חידוש: "בקרוב יותקנו בארץ מכשירי בנק אוטומטיים חדשים, היכולים להכיל מספר שטרות כסף הגדול פי שלושה מאשר בכל המכשירים הקיימים. לוח המקשים במכשירים החדשים שקוע ויקשה על הסקרנים לעקוב אחר הקשת המספר הסודי".
ארנק צבעוני במיוחד
סדרה א' של השקל החדש ממשיכה את המגמה של הנצחת אישים דגולים בתולדות העם היהודי. צבעי השטרות הראשונים ועיצובם דומים לאלה של סדרת השקל. השטרות בני 20 ש"ח, 50 ש"ח, 100 ש"ח ו-200 ש"ח, הופיעו בצבעים שונים מצבעי השטרות הקודמים, כדי להקל על הציבור בזיהויים.
לסדרה החדשה נבחרו שוב אישים ישראלים ידועים. שטר 50 השקלים החדשים הסגול הונפק ראשון ב-1985 ועליו דיוקן של הסופר חתן פרס נובל, ש"י עגנון. על גב השטר הוטבעו אתרים בירושלים, היכל הספר, שער הרחמים, מבנים מהעיר העתיקה, מגדל דוד, כנסיית הקבר, כנסיית הגואל, שער שכם, ימק"א, כנסיית דורמיציון וטחנת הרוח במשכנות שאננים.
31 צפייה בגלריה
ש”י עגנון, מגדולי הסופרים וזוכה פרס נובל לספרות, בתנוחה אופיינית על רקע מספר ספרים עבי כרס
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
שטר 100 השקלים החדשים החום הונפק ב-1986 ונשא את דיוקנו של הנשיא השני, יצחק בן-צבי. על גב השטר מופיע הכפר פקיעין, הישוב היהודי היחיד בו נשמרה ברציפות ההתיישבת היהודית בארץ ישראל. גם בית הכנסת בפקיעין מוטבע על גב השטר.
31 צפייה בגלריה
יצחק בן-צבי, הנשיא השני, ומימינו, בתשע שורות (הניתנות לקריאה בעזרת זכוכית
מגדלת) - שמות ספריו; ברקע דמויות המייצגות עדות בישראל
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
השטר השלישי בסדרה היה שטר 20 השקלים החדשים האפור עם דיוקן ראש הממשלה השני, משה שרת. על גב השטר מצולם אתר שנהרס באירוע שגרם לכעס רב במדינה, עם הקמת מגדל שלום, בית הספר גמנסיה הרצליה, ששימש את ההגנה בחשאיות בתל אביב.
31 צפייה בגלריה
משה שרת, ראש הממשלה השני, ומתחתיו, בשורה (הניתנת לקריאה בעזרת זכוכית מגדלת) - שמות שבעת ספריו; מעמד הנפת דגל ישראל בידי משה שרת בבניין האומות המאוחדות, 1949
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
השטר האחרון בסדרה היה שטר צהוב בערך של 200 שקלים חדשים עם דיוקן הנשיא השלישי זלמן שז"ר. גב השטר עוטר בעיר המקובלים צפת.
31 צפייה בגלריה
זלמן שזר, הנשיא השלישי, מנורה מעוצבת בצורת השרשרת של מולקולת ה-DNA כסמל להתפתחות המדע; ברקע השיר "חוק חינוך חובה", שכתב נתן אלתרמן
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
ב-17 בפברואר 1986 מסופר כי "לראשונה מאז נכנסו למחזור שטרות השקל החדש, נתגלו נסיונות לזייף 'עגנונים'. מתוך שטרות בני 50 שקל נגזרו פיסות ומהן הורכבו שטרות חדשים". ב-16 במרץ אותה שנה מסופר כי "בבנק ישראל נגנבו שטרי כסף פגומים שנועדו להחלפה". הגנבים, אגב, היו שניים מעובדי הבנק במקרה נדיר במיוחד, חרף אמצעי האבטחה המרובים אז וגם כיום במרתפי הבנק המרכזי של ישראל.
31 צפייה בגלריה
"נסיונות לזייף 'עגנונים'". הידיעה מה-17 בפברואר 1986
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
אספנים תמיד גילו עניין בשטרות מיוחדים ובנק ישראל הלך לקראתם גם בארץ. ב-6 ביוני 1986 מספר חיים לנגלבן, שסיקר שנים את הבולאות ואספנות הכספים בעיתון, כי "בנק ישראל מציע עתה למכירה לציבור הרחב מקפלות ראשונות המכילות שטרי כסף בלתי מופרדים, במסגרת המדיניות לספק מוצרים נומיסמטיים חדשים לציבור המתעניינים והאספנים במחירים שבהישג יד. המקפלת היא עטיפה מעוצבת בצבעים, הנושאת בתוכה שלישיית שטרי כסף שלא הופרדו. שטרי כסף מודפסים בדרך כלל בגליונות שלמים המכילים 30 שטרי כסף בגיליון, הנחתכים לשטרות בודדים. בנק ישראל שמר עת שהודפסה סדרת השקל שלישיות שטרות המוצעים עתה למכירה".
ועוד מסופר, כי "גליון נוסף בערך של 1,000 שקלים הודפס עם השגיאה המפורסמת של 'ררב' במקום 'הרב' מימון". לשגיאה, אגב, לא היה שום ערך לאספנים, כיוון שהודפסו מיליוני שטרות עמה, ורק אז היא התגלתה.
לפי חוק, על כל שטר בישראל היו חייבים בשעתו (היום כבר לא) להיות חתומים שניים: נגיד בנק ישראל ויו"ר הוועדה המייעצת לבנק ישראל. ב-5 באפריל 1996 מסופר כי "אספנים גילו שבשוק מסתובבים שטרות מ-1984 עליהם מופיעה רק חתימה אחת, של הנגיד משה מנדלבוים. למחזיק באלה יש למעשה שטר של 100 שקל ששווה היה לאספנים כבר ב-1966 1,000 שקל.
הייתה אף טענה שהשטרות כלל לא חוקיים, כי הכנסת לא נתנה אישור להדפיס שטרות עם חתימה אחת בלבד. השטר יוצא הדופן הוחלף כעבור שנים אחדות בשטר חדש של 100 שקל שעליו חתמו הנגיד הבא מיכאל ברונו, ויו"ר הוועדה המייעצת שלמה לורנץ. כעבור זמן הוחלפו גם שטרות אלה בחתימת הנגיד יעקב פרנקל לצד שלמה לורנץ.
לעניין זה יצוין כי רק לאחרונה, כולל ממש בימים האחרונים, הוכנסו למחזור בישראל שטרות כסף חדשים, בחתימת הנגיד הנוכחי, אמיר ירון, וכעת רוב גדול של השטרות במחזור הם עדיין עם חתימת ידה של הנגידה שפרשה לפני כשלוש שנים וחצי, קרנית פלוג.
שטר חדש נגד זיופים
ב-28 באוקטובר 1998 הודיע בנק ישראל על הנפקת סדרת שטרות חדשה בראשית 1999: במסגרת המאבק למניעת זיופי שטרות, הוחלט להחליף את הסדרה הקיימת כולה, אולם באופן נדיר השטרות נותרו בדיוק כקודמיהם, רק שהדיוקן והעיטורים הפכו לניצבים במקום לאופקיים: עיטור השטר יהיה לאורך ולא לרוחב. רק דבר אחד השתנה בשטרות החדשים. שטר 20 השקלים של משה שרת החליף צבע מאפור לירוק ושטר 200 השקלים של זלמן שז"ר הפך מצהוב לאדמדם.
31 צפייה בגלריה
השטרות יכללו מגוון עצום של אמצעי ביטחון. הידיעה מה-28 באוקטובר 1998
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
הידיעה מגלה כי הפעם יהיו בשטרות לראשונה מגוון עצום של אמצעי ביטחון: ריבוי גוונים, חוט כסף בתוך הנייר, צללית של סימן מים כאשר מחזיקים את השטר מול האור, מספרי סדרות מיוחדות, סימון עיוורים ו"אמצעים מיסתוריים", כהגדרת בנק ישראל, שיהיו שורת מלבנים ומשולש קטן על השטר, שהבנק המרכזי, כלשון הידיעה, "סירב לפרט כיצד הם פועלים".
שטרות 20 ו-100 שקל מהסדרה הונפקו ראשונים ב-3 בינואר 1999 ושטרות 50 ו-200 שקל הוכנסו למחזור בסוף אוקטובר 1999. אגב, כבר ב-22 במרץ באותה שנה התריע בנק ישראל כי "התגלו זיופים של השטרות החדשים בערך של 100 שקל". והרי כל מטרת הסדרה החדשה, מרובת אמצעי הביטחון מכל קודמותיה, הייתה להקשות על זיופים. באותו עניין פורסמה אנקדוטה ב-15 במרץ: "בתום דיון בהארכת מעצרו של חשוד בזיוף שטרות חדשים בבית משפט השלום בחיפה, פנה השופט אל הסניגור, עו"ד זאיד פלאח, ושאל אותו אם בדק את הכסף שנמסר לו כשכר-טרחה בתיק. הסינגור לא התבלבל והשיב: 'אדוני, דאגתי לקבל את כל שכר-הטרחה במטבעות'".
"שטר רבין" שלא הוכנס
ולסדרה הזאת היה גם סיפור ייחודי: עוד שטר אחד ממנה כבר הוכן במסתרים, שטר בערך גבוה חדש בן 500 שקלים חדשים ועליו דמותו של ראש הממשלה שנרצח, יצחק רבין. דבר הכנסת השטר ואף תצלומו של השטר פורסם לראשונה על ידי כותב מדור זה ב"ידיעות אחרונות". היה זה סוד כמוס ששטר כזה כבר הוכן, עוד בעידן שר האוצר אברהם בייגה שוחט. אולם, השטר לא הוכנס מעולם למחזור, מאחר שבבנק ישראל נטען כי אין צורך בשטר בעל ערך כה גבוה וגם ברשות המיסים ביקשו כבר אז לצמצם את השימוש בכסף מזומן ולא להגדילו בשטרות בערכים גבוהים, במסגרת המאבק בהון השחור. ב-7 במאי 1998 פורסם רשמית כי בנק ישראל מכין את "שטר רבין" ותמונת השטר, שמעולם לא הוכנס למחזור, אף פורסמה בעיתון ב-13 באפריל 2001.
31 צפייה בגלריה
השטר עם דמותו של יצחק רבין. שער ידיעות אחרונות מה-13 באפריל 2001
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-15 בנובמבר 2000 מתפרסמת ידיעה כי בנק המזרחי מתחיל לגבות עמלה על החלפת כספים שיצאו מהמחזור. הסיבה: ביולי יצאו שטרות מהמחזור והבנקים אינם מחויבים להחליף אותם. עד כה הוחלפו השטרות כשירות ללקוחות, ללא גביית עמלה. "המזרחי מנהיג עמלה מהחודש: 0.5 שקל לכל שטר מינימום של 1 שקל להחלפה".
והנה עוד עמלה שהמציאו הבנקים: ב-13 בספטמבר 2006 מפרסמת יהודית יהב ידיעה לפיה "על מטבעות קטנים גובים עמלה גדולה". טבלה מספרת, כי מי שמפקיד 100 מטבעות ישלם בבנק הפועלים ובמזרחי טפחות עמלה של 2.50 שקלים, בבנק הבינלאומי ובלאומי 2.40 ובדיסקונט 2.70 שקלים. בבנק הדואר לא תיגבה עמלה.
ב-28 בדצמבר 2001 מתפרסמת ידיעה על היסטוריה בעולם שטרות הכסף: "מבצע לוגיסטי להעברת מיליוני שטרות. גם ישראל נערכת למעבר לעידן האירו באירופה. בתחילת השבוע הבא יועברו מיליוני שטרות חדשים של אירו לבנקים המסחריים ולבנק ישראל. המבצע המורכב של הובלת השטרות יתבצע תחת אבטחה מוגברת. בארץ לא נערך מעולם מבצע לוגיסטי כה מסובך, שבו מוחלפים בבת אחת 12 מטבעות של מדינות". אכן יום היסטורי באירופה, כפי שמדווחת הכותרת ב-31 בדצמבר 2001: "10 שנים אירופה מתכוננת ליום הזה. 12 המדינות המרכזיות ביבשת עוברות למטבע אחיד".
הקרבות על "הפנים החדשות של הכסף"
ב-28 בינואר 2007 מתחיל סיפור שיימשך שנים. ביום הזה כבר עוסקים בעיתונים בלהט בדמויות שיוטבעו על סדרת הכסף החדשה, שעליה החליט הנגיד סטנלי פישר. הכותרת מבשרת על ההצעות: "הפנים החדשות של הכסף. בתוך ארבע שנים תוחלף כל הסדרה הנוכחית של שטרות הכסף בישראל. בבנק ישראל שוקלים להנציח על השטרות החדשים את טדי קולק, נעמי שמר, יעקב חודורוב ויוסי בנאי".
31 צפייה בגלריה
נותרו מחוץ לשטרות החדשים. הידיעה מה-28 בינואר 2007
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
בסדרה הסופית אף אחד מהם לא הונצח. "הקרבות" סביב הדמויות האלה רק התחילו בסאגה הארוכה והמדהימה ביותר, לאו דווקא לחיוב, בתולדות הנפקת שטרות הכסף של מדינת ישראל.
ב-18 בפברואר 2008 מתפרסמת ידיעה תחת הכותרת: מחליפים את הכסף. אחרי 25 שנה החליט בנק ישראל להעלות על השטרות גיבורי תרבות, אישים בולטים בתולדות המדינה ונופים שונים, כמו הר הכרמל והצבי – במקום נשיאים וראשי ממשלות. בין האפשרויות המוצעות: טדי קולק, נעמי שמר, הרב שלמה גורן והאסטרונאוט אילן רמון". ושוב, כל ארבע הדמויות הללו נותרו מחוץ לשטרות החדשים. גם הידיעה במסגרת, שההכנות להנפקת שטר, שכבר הוכן, הנושא את דיוקן ראש הממשלה שנרצח, יצחק רבין, בערך של 500 שטר, לא זכה למימוש. בנק ישראל ויתר על הרעיון אחרי שהשטר כבר הוכן.
ב-29 במרץ 2009 מתפרסם תחת הכותרת "לא שוות את הכסף?", כי מאז קום המדינה הופיעו דמויות של 17 גברים על שטרות הכסף של ישראל לעומת שלוש נשים בלבד. "תלמידים מכיתה ב' בהוד-השרון מחו על הקיפוח בפני בנק ישראל, ושם הבטיחו: הנושא ייבדק". ובכל זאת, ועדת השטרות נזקקה לניעור משר האוצר המכהן יובל שטייניץ, עד שהסכימה לבסוף לחזור בה מעקשנותה הבלתי ברורה ולשלב גם דמויות של שתי נשים בסדרה החדשה, ולזה עוד נגיע.
ב-22 במאי 2008 מתפרסמת בעיתון ידיעה תחת הכותרת: "למה מאות אנשים הגיעו לבנק ישראל עם שטרות 20 שקל?" הידיעה מספרת על "תדהמה בבנק ישראל. אזרחים רבים פנו בימים האחרונים לבנק המרכזי וביקשו למכור שטרות חדשים, עשויי פלסטיק של 20 שקל, שעליהן מופיע הכיתוב "60 שנה למדינת ישראל", במחיר של 1,000 שקל.
בבנק המרכזי נדהמו מהבקשה ולאחר בדיקה עלה שעיתון במזרח ירושלים פרסם שבנק ישראל אוסף את השטרות החגיגיים, שהופצו בשוק ממש עם תחילת השימוש בשטר החדש, ומוכן לשלם תמורת כל שטר פלסטיק 1,000 שקל ואפילו 1,000 יורו". בבנק ישראל היו מוכנים לשלם על שטר הפלסטיק - כמוהו אגב לא הונפקו עוד בעתיד בארץ - רק 20 שקל. ב-19 במאי פורסם, אגב, כי המכונות האוטומטיות עדיין אינן מכירות בשטר הפלסטיק החדש של 20 שקל.
ב-17 בדצמבר 2009 ועדת השטרות, בראשות השופט העליון בדימוס, יעקב טירקל, אחרי דיונים רבים הגיעה להחלטה שהרגיזה רבים לכלול בדיוקנאות שעל השטרות החדשים שניים שכבר הופיעו יותר מפעם על השטרות, תיאודור הרצל ודוד בן-גוריון, וגם את מנחם בגין ויצחק רבין. עוד בראשית נובמבר 1994, התנגדה משפחת בגין בנחרצות להנצחת מנחם בגין המנוח על שטר כסף.
אולם, ועדת טירקל התעלמה 15 שנים לאחר מכן מההתנגדות. הכותרת ב-2 בנובמבר הייתה: "משפחתו של בגין מתנגדת להוציא שטר עם דיוקנו. ח"כ בני בגין: לא ננמק התנגדותנו. בכיר בבנק ישראל: עם כל הכבוד, מנחם בגין אינו שייך רק למשפחתו". עוד ארבע פעמים יוצע שטר בגין – ותמיד המשפחה התנגדה, מה שלא הפריע לוועדת טירקל להמליץ שוב על שטר בגין.
ב-22 בדצמבר 2009 נמשכת הפארסה, שהחלה עוד ב-2007, עם החלטת הנגיד סטנלי פישר להנפיק סדרת שטרות חדשה בישראל. הפעם עוד עיכוב בהליך תכנון סדרת הכסף החדשה: "שר האוצר שטייניץ הורה לעכב את החלפת הדיוקנאות המוטבעים על שטרות הכסף, בעקבות לחץ ציבורי ופניות של משפחת בגין. ראש הוועדה לשטרות ומטבעות כועס: "למשפחת בגין אין סמכות בנושא". שטייניץ העביר מסר לבנק ישראל כי ברצונו להכניס שינויים ביתר הדמויות שיוטבעו על הדמויות".
יום למחרת טוענים ראשי בנק ישראל: "דחיית השטרות ניצחון הפופוליזם". ולשר התיירות סטס מסז'ניקוב יש הצעה: הטביעו אתרים בארץ במקום אישים וכל המחלוקות ייפתרו". הצעתו לא התקבלה והמאבקים על הדמויות שיעטרו את השטרות רק החריפו ונמשכו עוד ועוד.
ואז מגיעה בשורה, ב-28 ביולי 2010: אחרי לחצים רבים שולבו בוועדה לקביעת שטרות הכסף של ישראל ארבע נשים, תקדים של ממש בוועדה השובינסטית עד כה: כתבת התרבות של ערוץ 1 שרי רז, הפסלת אילנה גור, ושתי מומחיות לעיצוב - ד"ר עדינה מאייר וגילה שקין. השפעתן אכן תהיה רבה על הכנת ועיצוב סדרת הכסף הבאה. הידיעה מספרת, כי הליך הצירוף של הנשים לוועדה, שבה היו חברים שמונה גברים עד כה, נמשך לא פחות מחצי שנה.
ב-16 באוגוסט 2010 מתפרסמת ידיעה: "עדיין יש לכם שטרות של שקל? תחליפו אותם עד סוף השנה. מיליוני שקלים מוחזקים היום בידי הציבור בשטרות ישנים של השקל החדש. איפה ניתן להמיר? בבנק ישראל ובסניף הבנק שלכם, לקראת יציאתם סופית מן המחזור ב-31 בדצמבר". בהזדמנות הזאת יוכל הציבור גם להחזיר ולהחליף את מטבעות 5 האגורות שבוטלו בתחילת שנת 2008, לפי צו של בנק ישראל.
הכנת סדרת הכסף החדשה, שעליה כבר הוחלט מזמן, מתעכבת עוד ועוד. ב-15 ביוני 2010 הידיעה בעיתון תמהה: "מתי יהיה לשופט טירקל זמן להמליץ על שטרות חדשים. ועדה בראשות השופט יעקב טירקל נדרשה להמליץ על שטרות חדשים, אולם עד כה לא כונסה. שנה חלפה מאז שהוחל לדון בהנפקת הסדרה החדשה – והנושא תקוע בוועדה. בנק ישראל בתגובה: הקמת הוועדה היא תהליך מורכב". אחת הסיבות לכך, מתברר, היא שהשופט טירקל עסוק מדי. הוא בדיוק מונה לעמוד בראש ועדת החקירה בפרשת המשט לעזה, "ובאוצר מעריכים כי כתוצאה מכך תתעכב עוד יותר פעילות ועדת השטרות".
ב-20 בדצמבר 2010 הסאגה נמשכת. "שטרות במחלוקת: שטייניץ ובגין נגד סטנלי פישר. למה שוב ש"י עגנון? אין אנשי תרבות אחרים? כך אמר שר האוצר למקורביו על רקע החלטתו של הנגיד להטביע את תמונותיהם של ש"י עגנון ומנחם בגין על שטרות הכסף החדשים. מתיחות ואווירה עכורה בין שר האוצר לנגיד פישר על רקע סדרת הכסף החדשה של ישראל. גם בני בגין כועס: 'נתמיד בהתנגדותנו לשטר עם דמותו של אבי'". הוועדה הציעה בפעם החמישית להטביע את מנחם בגין על שטר כסף והמשפחה שוב התנגדה.
וזה לא נגמר: ב-21 בספטמבר 2010 הכותרת היא: "ועדת טירקל נגד שטייניץ: נעמי שמר לא תונצח על שטר כסף. חברים בוועדה הביעו הסתייגות מהניסיונות של שטייניץ להכתיב מי יופיע על השטרות". אם זה לא היה אמיתי, זה היה יכול להיות יופי של פיליטון.
ב-24 בדצמבר 2010 מדווח על ההחלטה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לזנוח את הרעיון של הנצחת לאה גולדברג ונתן אלתרמן ולהדפיס שטרות חדשים של עגנון ורחל בלבד. "ההחלטה לא מצאה חן בעיני העמותה להנצחת לאה גולדברג ויצירותיה, וחוקר הספרות גדעון טיקוצקי עולה על בריקדות". בסופו של דבר, לאחר תהליך ארוך ומייגע, מצאו עצמם גולדברג ואלתרמן בכל זאת מעטרים את השטרות המצויים כיום במחזור.
אולם, לפני קבלת ההחלטה שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, שקבל על ההצעה של הוועדה לכלול רק גברים על השטרות, דרש במפגיע להטביע בהן דיוקנאות נשים. והיו גם שרגזו על כך שאין בסדרות המוצעות ולא דמות מזרחית אחת. "מה זה, מדינה של אשכנזים?", שאלו בעמותות ובארגונים המשתייכים או מזוהים עם עדות המזרח.
שטייניץ התרגז על הצעות הוועדה, והנגיד פרופ' סטנלי פישר, נאלץ להורות להחזיר את הצעות הוועדה לדיון מחודש ולגנוז אותן. "תביאו המלצות חדשות", דרש פישר, והשר שטייניץ אף התווה דרך: "על הסדרה החדשה אני דורש שיהיו אישים מתחום התרבות ולפחות שתי נשים".
ואכן הסדרה החדשה הציגה הפעם לראשונה את דמויותיהם של משוררות ומשוררים עבריים בולטים, שסיפור חייהם, יצירתם ופועלם שזורים בסיפור תקומתו של עם ישראל בארצו: רחל המשוררת, לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן, כפי שמתפרסם רשמית ב-29 בינואר 2012. עוד מסופר כי הגדלים השונים של השטרות יצריכו היערכות מיוחדת מבעלי מכונות לממכר מצרכים, מגרשי חנייה, מוקדי מכירת כרטיסים וכספומטים.
31 צפייה בגלריה
רחל המשוררת (רחל בלובשטיין) על רקע ענפי עץ דקל
(צילום: זכויות היוצרים שמורות לבנק ישראל)
השיוך בין הדמות לשטר נקבע בהתאם למועד פטירת הדמות. ככל שנפטרה מאוחר יותר ניתן לה ערך גבוה יותר. רחל המשוררת הוטבעה על 20 שקלים בצבע אדום (נפטרה ב-1931), טשרניחובסקי על 50 שקלים בצבע ירוק (נפטר ב-1943), לאה גולדברג על 100 שקלים בצבע כתום (נפטר ב-1970) ונתן אלתרמן על 200 שקלים בצבע כחול (שנפטר גם כן ב-1970).
השטרות אף כללו את הרמה המתקדמת ביותר של סימני ביטחון, חדשנות ונגישות והיו בהם אמצעי ביטחון מתקדמים נגד זיופי שטרות ואף סימנים ייעודיים לטובת העיוורים ולקויי הראייה.
ב-1 בפברואר 2012 מתפרסמת ידיעה כי "כסף עולה כסף: החלפת השטרות תעלה כ-360 מיליון שקל". ב-8 באוגוסט 2012 מתפרסם כי "החל מהימים הקרובים: מחסור בשטרות 200 שקל בכספומטים". הסיבה: בנק ישראל חוסך בהדפסת השטרות האדומים, לקראת החלפת השטרות".
הבעיות והביקורות סביב הסדרה החדשה בישראל לא פסקו. ב-29 באפריל 2013 מדווח כי "הממשלה אישרה אתמול את שטרות הכסף החדשים, על רקע הביקורת הגוברת על כך שבין דיוקנאות אנשי הרוח שנבחרו לא נמצא מקום לאף נציג של עדות המזרח. נתניהו הבטיח לתקן בפעם הבאה, אך זאת תהיה רק בעוד למעלה מעשור".
עוד דווח על ביקורת רבה נוספת: "סביב השטרות "לא קיים רק משבר עדתי. העיצוב בעל דמיון מובהק ליורו, הספרה 200 דומה יותר למספר 20, שטר ה-50 דומה מאוד לשטר הנוכחי של 20 שקל, החלפת צבעי השטרות תפגע בלקויי ראייה".
את הסדרה עצבה לבסוף אסנת אשל. על השטרות חתומה הנגידה דאז קרנית פלוג, לאחר שכל השטרות שהוכנו בחתימת ידו של הנגיד הקודם סטנלי פישר נגנזו. כיום קיימים בשוק רק מאות ספורות של שטרות בחתימת פישר, כאשר אספנים מוכנים לשלם אלפי שקלים על שטר נדיר שכזה.
והצרות סביב הסדרה החדשה לא נגמרות. ב-7 באוגוסט 2013 הכותרת היא: "שטרות בלי כיסוי. בגלל בעיות אבטחה וחשש מזיופים: הנפקת השטרות החדשים תידחה שוב – שניים לקיץ הבא והשניים האחרים לתחילת 2015. בכיר בבנק ישראל: 'מדובר בתהליך מורכב המחייב ניסויים חוזרים ונשנים'".
וכך, בשיא עצוב ומיוחד, רק שנים רבות לאחר שהוחלט להנפיק את הסדרה החדשה וחמש שנים לאחר שהוועדה החלה לדון ולהציע מי יהיו האישים בה, נקבעו הדמויות שיופיעו על שטרות הכסף המצויים כיום במחזור, אך הכנסתם למחזור תגיע עד עשור אחרי ההחלטה להנפיק את הסדרה החדשה.
השטר הראשון בערך של 50 שקלים הוכנס למחזור רק ב-16 בספטמבר 2014 ולאחר מכן הוכנסו בהדרגה השטרות הנוספים: 200 שקלים חדשים הוכנסו למחזור בדצמבר 2015. השטרות של 20 ו-100 שקלים חדשים הוכנסו למחזור רק ב-23 בנובמבר 2017.
ב-4 בספטמבר 2014 סוף סוף מגיע המועד להנפקת השטר הראשון בסדרה, 50 השקלים עם דיוקן שאול טשרניחובסקי והכותרת היא "שטר 50 החדש יוצא לדרך בעוד שבועיים". ב-18 בספטמבר 2014 מדווח כיצד התקבלו השטרות החדשים של ישראל לראשונה בשווקים. הכותרת היא: "אימה משטר" והכתבה מספרת, כי "עם ערימה של שטרות 50 שקל ירוקים, בכינויים הטרי שטר-ניחובסקים, יצא כתבנו לקניות בשוק מחנה. הוא זכה למבטים חשדניים וזה עוד כלום לעומת האיבה שלה זכה השטר. המוכתר של השוק, ג'ימי, הבטיח: "אם אנשים לא יתרגלו אליו הוא מיד יורד. פה אין חוכמות". שלושה ימים קודם לכן מתפרסם כי "טשרניחובסקי נכנס לעזה". גם שם התבלבלו בין השטר הישן של 20 השקלים לשטר החדש של 50 השקלים.
ב-3 בפברואר 2015 הכותרת מספרת את כל הסיפור של הסדרה: "אלתרמן יצטרך לחכות. ה-200 שקל מתעכב וגם 20 ו-100 שקל יתעכבו". זמן קצר בלבד לאחר כניסתו למחזור, מתפרסם כבר ב-8 בינואר 2016, כי "כשבועיים בלבד לאחר שהופצו כבר זויפו שטרות חדשים של 200 שקל עם דיוקן המשורר נתן אלתרמן". וזאת ללא ספק מכת מדינה לאורך כל שנות שטרות הכסף של ישראל.
כיום מנסה הממשלה לצמצם ככל האפשר את השימוש בכסף המזומן, מהלך שצפוי לחסל את השימוש בו לפי תחזיות שונות בתוך עשור, אולם ב-19 בספטמבר 2016 מדווח העיתון דווקא כי השימוש בכסף הולך ועולה. הכותרת היא: "אוהבים שטרות: עלייה בשימוש של הישראלים במזומן". מחזור המטבע הסתכם בסוף 2015 ב-73 מיליארד שקל, לעומת 63 מיליארד שקל בסוף 2014.
תור המשוררות, והסערה
ב-13 באוקטובר 2017 מגיעה הבשורה שהתעכבה כל כך על הנפקתם לראשונה של שטרות הנשים הראשונות מזה זמן בכסף הישראלי: "המשוררות מגיעות לארנק", זועקת הכותרת האדומה: "אחרי שהתרגלנו לדמויות של טשרניחובסקי ונתן אלתרמן עכשיו תור הנשים. בשבועות הקרובים ייכנסו לשימוש השטרות עם דיוקנן של לאה גולדברג ורחל המשוררת".
וכך ב-23 בנובמבר 2017 נכנסו למחזור שטרות הכסף החדשים האחרונים בסדרה הנוכחית ובכלל עד היום, של 20 ו-100 שקל, והכותרת שוב אומרת הכל על העידן החדש: "שטרות הכסף האחרונים? בעידן הדיגיטלי שבו אחנו משלמים באמצעות הסמרטפון וכרטיס האשראי – האם נמשיך להחזיק כסף מנייר?"
אך קבלת הפנים לשטרות לא כל כך משמחת בכל המקומות. ב-5 בדצמבר 2017 ידיעה לא סימפטית: "מאה שערים נגד השטרות החדשים", מבשרת הכותרת, והכתבה מספרת כי "בחלק מהשכונות החרדיות בירושלים לא מוכנים לקבל את דיוקן פניהן של רחל המשוררת ולאה גולדברג על גבי השטרות שנכנסו למחזור בימים האחרונים. חרדים קיצוניים מקשקשים על דמויות הנשים או מחליפים את הכסף לשטרות הקודמים. "אנשים הפסיקו להוציא כסף בכספומט", אומר אחד מהם, "את דמי חנוכה ניתן בכסף הישן". המחאה כמובן לא החזיקה מעמד ימים רבים.
ב-20 באפריל 2018 מסופר על יעקב קטורזה, האיש שהיה אחראי על שריפת השטרות הפגומים בבנק ישראל, כי אחרי שהעלה בלהבות מיליוני לירות ושקלים החל לאסוף שטרות שהושחתו. "בזמנו, זו הדרך בה אנשים הביעו מחאה", סיפר קטורזה: "היום אנשים כותבים בפייסבוק. בזמנו, אדם שרצה להביע דעה כתב אותה על שטר כסף, כי ידע שכסף עובר המון ידיים וככה קיבל חשיפה". היה מי שכתב, למשל, "המדינה רקובה" ועל שטר אחר נכתב: "זכור, יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודיה או שגויר כהלכה".
וכעת נותרה רק עוד שאלה אחת: האם בעידן הארנק האלקטרוני, האפליקציות וההעברות של כספים ללא מגע אדם - שטרות הכסף המצויים כיום במחזור בישראל יהיו גם האחרונים בהיסטוריה בת 100 השנים של שטרות כסף בארץ ובמדינת ישראל?
