בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר לקבל חצי מהדירה של אשתו לשעבר. השופטת רונית גורביץ התרשמה שלא הוכחה כוונת שיתוף ספציפי מצד האישה.
בתביעה סיפר הבעל לשעבר שהיכרותו עם האישה החלה ב-2005, בעודה נשואה לגבר אחר. שש שנים לאחר מכן היא התגרשה רשמית מבעלה הראשון ורכשה ממנו את חלקו בדירתם. עוד קודם לכן, בתחילת 2011, היא הרתה מבן זוגה החדש. רק כשהתינוקת הייתה כבת שמונה חודשים עברו בני הזוג לגור יחד בדירה של האישה, וכשנתיים לאחר מכן הם התחתנו.
1 צפייה בגלריה
גירושיםגירושים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כעבור כמה שנים הם נפרדו והאישה עזבה עם בתם לבית הוריה. באוקטובר 2020 נמכרה הדירה וכשנה לאחר מכן התגרשו בני הזוג באופן רשמי.
לטענת הבעל, מדובר היה בתקופת שיתוף בת 15 שנה, מ-2005 ועד 2020, תחילה כידועים בציבור ובהמשך כזוג נשוי. הוא טען שהיה שותף מלא לרכישת הדירה, ושרישומה על שם האישה בלבד אינו גורע מבעלותו על מחציתה, מכוח הלכת השיתוף. לשם הוכחת השיתוף הוא טען שמימן לבדו שיפוץ מאסיבי שהעלה את ערכו של הבית ביותר מחצי מיליון שקל.
מנגד טענה האישה שמדובר בתקופת שיתוף בת שלוש שנים לכל היותר: מ-2012 כשעברו לגור יחד ועד 2015, אז לטענתה זנח הבעל את הזוגיות, הפסיק לקיים עמה יחסים, עבר לישון בסלון – ולמעשה "הפך לדייר בביתה הנהנה משירותי אוכל חם וכביסות". היא כפרה בטענה שהוא ביצע שיפוצים משמעותיים מכיסו, ועמדה על כך שמדובר בנכס חיצוני בבעלותה בלבד, שאינו נכלל בחלוקת הרכוש.
עו"ד סיגלית קופלרעו"ד סיגלית קופלרסטודיו תומאס
ואכן, השופטת גורביץ דחתה את טענת הגבר לתקופת שיתוף ארוכה, המשתרעת עוד לפני המגורים המשותפים. לדבריה הקשר בין הצדדים בתקופת הביניים שעד למעבר הדירה (מאי 2012) "היה רומנטי ולא כשל ידועים בציבור, שכן הוא נעדר סממן של קשירת גורל וניהול משק בית משותף".
אשר לסוגיית השיתוף בדירה קבעה שאין בפניה ראיות המלמדות על כוונת האישה לשתף את בן זוגה בדירה. אדרבה, אביה של האישה הצהיר כי שאל את חתנו אם לטענתו יש לו חלק בדירה, וזה השיב: "מה פתאום, זאת הדירה שלה".
בהמשך דחתה השופטת גם את גרסת הגרוש בדבר שיפוצים נרחבים כביכול שערך בדירה, המקנים לו לכאורה זכויות בנכס. היא ציינה שטענותיו להשקעות בדירה הצטמקו והלכו עם התקדמות ההליך המשפטי, "בבחינת מה שהתחיל בקול תרועה רמה הסתיים בקול ענות חלושה".
מסקנתה הייתה שהוא לא הוכיח שיפוצים של ממש בדירה, אלא לכל היותר עזרה בתחזוקה השוטפת, שהיא זניחה לעומת שווי הבית ואינה מקימה כוונת שיתוף ספציפי. בנסיבות אלה היא הורתה על דחיית התביעה ועל חיוב הגבר לשלם לגרושתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אדר בן גיגי • ב"כ הנתבעת: עו"ד ח'אלד ע. אלעל • עו"ד סיגלית קופלר עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין