לא מחירי הדירות, לא המאבקים מול הקבלנים וגם לא המחליפים שלו במשרד מטרידים את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הפורש, אביעד פרידמן, כמו נושא אחד שאין לו מספיק יחסי ציבור והוא נוטה להישכח – חיזוק מבנים בפני רעידת אדמה. "חייבים לטפל בנושא חיזוק המבנים. כל רבעון הוצאתי מכתב למנכ"ל משרד האוצר ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, הקמתי יחידה במשרד שמטפלת רק בנושא הזה, ואני אומר – לא, אני צועק – שתהיה רעידת אדמה מתישהו, וביום שזה יקרה אנחנו נראה הרבה בתים שלא מחזיקים. הסכנה הכי גדולה היא בעשר הערים שעל השבר הסורי-אפריקאי – קריית־שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, קצרין, צפת, טבריה, בית-שאן, מגדל העמק, עפולה ואילת. אני אומר בצורה ברורה — המדינה לא ערוכה ולא עושה מה שהיא צריכה לעשות בתחום הזה", הוא אומר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
פרידמן, שהגיע למשרד הבינוי והשיכון מהשוק הפרטי, מסכם תקופה לא פשוטה במשרד, תקופה שבה מחירי הדיור האמירו בצורה קיצונית, ושהייתה לא קלה גם מבחינה פוליטית. "יש לא מעט דברים שהצלחנו להניע ולעשות", הוא אומר, "עשינו הרבה בפריפריה, ויום אחד אני אהיה גאה להראות לילדים שלי שהיה לי חלק בפיתוח יישובי וערי הדרום והצפון, אבל הפספוס הכי גדול קשור לסוגיית חיזוק המבנים. הפתרון נמצא על הקיר — התחדשות עירונית בפריפריה. היום היא לא כלכלית, נכון, אבל היא יכולה להיות, דרך הטבות מס ליזמים או דרך תקצוב ישיר של המדינה. אני ומנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, כתבנו עבודה ענקית על הנושא, הייתה ועדה שעסקה בזה. יש אלף דברים שצריך לעשות, ויש גם חסמים. למשל, אני לא בטוח שבפריפריה אפשר יהיה לקבל תוספת מטראז' (לדירות החדשות לעומת הישנות – א"ח) כמו בתל-אביב, או אותם תנאים שמקבלים במרכז, אבל כמו שבונים שכונות חדשות בעלויות מאוד גבוהות, חובה להשקיע גם במרכזי הערים, לבנות חלק גדול מהם מחדש. צריך להיות ברור לכולם שהמדינה תשלם פי אלף מזה אם זה לא ייעשה, ביום שתהיה רעידת אדמה. כי אנשים ימותו כשהבתים ייפלו. צריך לעשות התחדשות עירונית מסיבית בפריפריה. והכול מוכן: הוועדה כבר סיימה את עבודתה. מה חסר? כסף וההבנה שזה דחוף. אחרי המקרה שהיה בחולון, היה על זה דיון ציבורי, אבל זה עבר. כשבתים יתחילו להתנדנד במקומות אחרים, ועיריות יצטרכו לפנות עוד בניינים – ייזכרו בזה. צר לי להגיד, אבל אם בבניין שהתמוטט בחולון היו מתים אנשים, המצב היה שונה. חד-משמעית. צריך להבין שבאירוע כזה יכולים למות עשרות אנשים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
4 צפייה בגלריה
אביעד פרידמן. "השמצת עובדי המדינה וההתייחסות לפקידים כקללה — זה דבר מעליב ונוראי"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לצד האזהרות מפני יום הדין של רעידת אדמה אפשרית, פרידמן מזכיר שלהתחדשות העירונית בפריפריה ובכלל יש גם תועלות חברתיות. "אין אירוע חברתי צודק יותר מזה. יש שם אוכלוסייה שזקוקה לזה. זה הרבה יותר נכון מכל הבחינות – גם תחבורתית, גם אקולוגית, במקום לחרב שטחים פתוחים. יש המון תועלות וזה פרויקט לאומי שחייב להתבצע. אני בטוח שאם הייתי נשאר — זה היה קורה וזה היה נכנס לתקציב. זה יעשה שינוי ענק במדינה. אני חושב ומקווה שלמחליפים שלי יש קשב לנושא, ישבנו על זה בחפיפה. הכנו את הכול, הייתה ועדה, יש חומרים, יש כיוון ויש שורה של צעדים שצריך לעשות. רק צריך להפעיל את התוכנית".
פרידמן, בן 51, תושב תל-אביב, נשוי לרבנית ד"ר חנה פרידמן ואב לחמישה. בעבר מילא תפקידים בכירים בשירות הציבורי במשרדי הקליטה והחוץ ובמשרד ראש הממשלה, ובהם יועץ לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, יו"ר דירקטוריון חברת המתנ"סים ותפקידים נוספים. במקביל כיהן בתפקידים בכירים בעולם העסקי כמנכ"ל ויו"ר של חברות פרטיות וציבוריות שנסחרו בתל-אביב ובנאסד"ק. הוא היה שותף בחברות אפרה וריתמיה, שנמכרו לחברות בוסטון סיינטיפיק ומיטרוניקס. בנוסף עסק בנדל"ן בישראל, פורטוגל ואנגליה. הוא רב סרן בדרגתו ועדיין משרת במילואים.
"ישראל היא אירוע מיוחד מבחינת שוק הדיור, יש ארבע סיבות מורכבות שמשפיעות על הביקוש: גידול אוכלוסין, גידול במספר המתגרשים, התארכות משך החיים והעלייה לארץ — רק השנה עלו 70 אלף איש"
ב-2022 הייתה עלייה של יותר מ־20% במחירי הדירות. במקביל הריבית לא מפסיקה לעלות והיקפי העסקאות בשפל של שנים. מה יקרה למחירי הדירות?
"בסוף המחירים יירדו. לפני חצי שנה אמרתי שהמחירים במכרזים יירדו, והמכרזים עכשיו באמת יורדים. אני אומר שהעלייה תיבלם בסוף הרבעון הראשון של 2023, ובמקומות מסוימים תהיה גם ירידת מחירים (מדד מחירי הדירות של הלמ"ס שפורסם השבוע, והראה כי מחירי הדירות בחודשים אוקטובר-נובמבר עלו ב-0.3% בלבד, מחזק את דברי פרידמן – א"ח). יש התחלה של ירידות מחירים בדירות החדשות, וזה ימשיך עם שוק היד השנייה, שהוא רוב השוק. זה הזמן עכשיו לרוכשים לנהל מו"מ קשוח על כל דירה. צריך להתמקח על כל ברז. הרוכשים הם החזקים עכשיו. אני אומר להם: תריבו, תתמקחו, תדרשו, תשוו. הכוח אצלכם. הקבלנים חייבים למכור, ולצערי, אני לא בטוח שכל הקבלנים ישרדו את התקופה הזו. מי שקנה קרקעות ביוקר עשוי להיכנס עכשיו לבעיה קשה בריבית הנוכחית.
"ישראל היא אירוע מיוחד מבחינת שוק הדיור. יש ארבע סיבות מורכבות שמשפיעות כאן על הביקוש: גידול אוכלוסין שלא מפסיק, גידול במספר הזוגות המתגרשים, התארכות משך החיים, ועוד דבר שקצת פחות התייחסו אליו השנה אבל הוא משמעותי מאוד — עלייה. רק השנה עלו לישראל כ-70 אלף איש. זה חוזר למספרים שהיו בשלהי שנות ה-90. זו, אגב, גם אחת הסיבות ששוק השכירות מתפוצץ. את כל העומסים הללו צריך לקחת בחשבון, ואני חייב להפנות את תשומת הלב של כולם לכך שאין אף אחד שעלה לארץ וישן ברחוב. דאגנו לכולם. וזו גאווה".
הוא שולף טבלאות ומספרים שמראים כי משרד השיכון והבינוי הצליח להביא תוצאות משמעותיות בתחום היצע הדירות. לפי הנתונים, נחצו השיאים שנרשמו בשנות ה-90 בשיווק קרקע, במכרזים ובתכנון. אבל בעוד שמדובר בהישגים שאין לזלזל בהם, בסופו של דבר במבחן המציאות מחירי הדירות עדיין גבוהים מאוד, ולהגדלת ההיצע אין עדיין השפעה של ממש.
בשנה האחרונה לחמו פרידמן ושר השיכון והבינוי זאב אלקין כדי לאשר את התיקון לחוק המכר. למי שלא זוכר, לפני התיקון רוכשי דירות חדשות היו צריכים לשלם לקבלנים תוספת למחיר הדירה בגלל העלייה הלא מבוטלת שחלה במדד תשומות הבנייה. התיקון הגביל את התוספת הזאת לחלק ממחיר הדירה ולתקופה מסוימת. השינוי גרר ויכוחים מרים מול הקבלנים. "עכשיו, אחרי חוק המכר והמלחמות שהיו, אני רואה את הפרסומים של הקבלנים שמציעים הפסקת הצמדה כדי לפתות רוכשים. זה אומר שאפשר", הוא אומר ומוסיף: "אבל צריך להגיד – הקבלנים הם לא האויבים שלנו. אני באתי מהשוק החופשי. אני מכיר את שוק הנדל"ן מיום הולדתי. ואני גם אחזור לשוק החופשי. הקבלנים הם שותפים שלנו בבניית הארץ. לאורך הקדנציה היו נקודות של ויכוח והייתה גם הסכמה על דברים אחרים. נלחמנו על הבאת עובדים זרים, פעלנו להגדיל את השיווקים, פיצלנו מכרזים גדולים לקטנים. גם הקבלנים עצמם אמרו לי שהייתי יריב קשה אבל הגון".
בהנחה שהגדלת היצע הקרקעות שעליה כולם מדברים תיעשה בצורה משמעותית, האם ענף הבנייה בישראל בכלל יכול לעמוד בבנייה המסיבית הנדרשת?
"צריך עוד עובדים זרים ועוד מיכון ותיעוש בענף. יש קיבעון בתחום הבנייה והוא חייב להתפתח. איפה קיבלתי זפטה רצינית בהקשר הזה? כשראיתי את דובאי ואת האי המלאכותי שם. אני חושב שהמדינה חייבת לבנות אי מלאכותי. לייצר אדמה יש מאין. ואפשר. למה בדובאי אפשר וכאן אי אפשר? זה דורש לצאת מהקיבעון וזה דורש שיתוף פעולה של משרדי הממשלה. חייבים לדבר אחד עם השני. חייבים. וחייבים חשיבה לטווח ארוך. חייבים לחשוב 15 שנים קדימה, אבל כאן כל 15 בחודש משגעים את כולם האם המחירים ירדו בנתוני הלמ"ס. המפתח הוא שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והסכמה עם הרשויות המקומיות. אי-אפשר לתכנן או לבנות להם על הראש. הכול צריך להיות בהסכמה".
"גם לציבור החרדי מגיעים פתרונות דיור, ועשינו מאמץ גדול לטפל גם בזה, וגם לציבור הערבי העברנו החלטות שלא עברו בעבר. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בישראל צריך לדאוג לכולם. ערבים, חרדים, בדואים, הכול"
אתה מפנה את התפקיד למנכ"ל חדש ולשר סקטוריאלי, שאמר בתחילת דרכו שאין משבר דיור. זו בעיה לדעתך?
"אני מקווה ומאמין שיהיה מענה לכולם. אני לא מכיר את השר החדש. אני שמח שהוא הביא לי כמחליף אדם ראוי וחרוץ וחכם (המנכ"ל הנכנס יהודה מורגנשטרן – א"ח) שנראה כאדם שרוצה להצליח ורוצה בהצלחתה של מדינת ישראל כולה. אני מקווה ומאמין ומאחל שכל תושבי מדינת ישראל יהיו לנגד עיניהם. אני אעזור איפה שאני יכול. גם לציבור החרדי מגיעים פתרונות דיור, ועשינו מאמץ גדול לטפל גם בזה, וגם לציבור הערבי העברנו החלטות שלא עברו בעבר. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בישראל צריך לדאוג לכולם. ערבים, חרדים, בדואים, הכול".
כשאתה מסתכל אחורה, במה אתה גאה בקדנציה שלך?
"חיזוק יישובי הצפון והדרום. חייבים לשבור את הקו גדרה-חדרה וללכת לעולמות של דימונה-קצרין ונהריה-אשקלון. במישור הזה עשינו דברים חשובים. בערים המרכזיות בפריפריה שיווקנו יותר מכפול יחידות דיור לעומת התקופה שהייתה לפנינו. אני אסע עם הילדים שלי ואראה להם את השכונות בדימונה, בשדרות, בקצרין, באופקים ואהיה גאה שהייתי שותף בשינוי המגמה. אנשים גרים שם, מערכות החינוך מלאות, יש ביקוש להשכרה, יש ביקוש למכירה. זה הישג שאני גאה בו. אם לא ימשיכו בזה, כולם יצטופפו בגדרה-חדרה, ויוקר המחיה רק יעלה. התפיסה צריכה להיות שלא ישלמו המון על דירה קטנה ברמת-גן – אלא יגורו באופקים או נתיבות ויבואו ברכבת. שבאר-שבע תהיה מטרופולין ענק, וכך גם חיפה. זו לא רק שאיפה — זה גם תוצאות. לא נעשתה אף פעם כמות כזו של עסקאות בפריפריה".
4 צפייה בגלריה
שר הבינוי והשיכון היוצא זאב אלקין עם השר הנכנס יצחק גולדקנופף. ''מקווה ומאמין ומאחל שכל תושבי מדינת ישראל יהיו לנגד עיניהם''
(צילום: עמית שאבי)
תמשיך במגזר הציבורי או שהספיק לך?
"הייתי שלוש קדנציות בציבורי, ועשיתי כפול מזה במגזר הפרטי. פניי היום למגזר העסקי. הייתי גאה להיות פקיד במשך שנה וחצי. במשרד יש עובדים מצוינים. נהניתי מאוד. ההשמצה של עובדי המדינה וההתייחסות לפקידים כקללה — זה דבר מעליב ונוראי שבסוף פוגע בכולנו. אנחנו צריכים לרצות שאנשים טובים יהיו בשירות המדינה. כסף ציבורי הוא דבר קדוש".
משרד הבינוי והשיכון בתקופתו של פרידמן המשיך את ההגרלות לדירות מוזלות, אבל הגביל את ההנחות. עכשיו פרידמן חושף כי הגרלה נוספת צפויה להתקיים בחודשים הקרובים, במכרזים שכבר נסגרו. "28 אלף איש כבר זכו בזכות לקנות דירה", הוא אומר, "ובמרץ תהיה עוד הגרלה. יש שורה של מכרזים שיצאו ונסגרו – כ־9,000 יחידות דיור. גם אם מחר בבוקר יעשו שינויים במדיניות, במכרזים האלו קבלנים כבר זכו. יש שם מיקומים בולטים כמו ראש העין, יבנה, פתח-תקווה, באר-יעקב, ראשון-לציון, חיפה, כפר קאסם, טורעאן וקצרין".
במהלך השנים נתקלה תוכנית ההגרלות בלא מעט ביקורת. לצד העובדה שיש הרבה זכאים ומעט דירות וקריטריונים מאוד כלליים שמאפשרים לכולם לגשת להגרלה ללא קשר למצב כלכלי, נשאלת השאלה העקרונית האם נכון לפעול בצורה של הגרלות, והאם אין הדבר דוחק את הזוגות הצעירים לרכוש דירה, שאחרת לא יכלו לרכוש, ומשאיר את מחירי הדירות גבוהים. פרידמן בטוח שזו הדרך הנכונה: "קהל המטרה של ההגרלות הוא מחוסרי הדירה. בדקנו וראינו שמי שקונה דירה במחיר מטרה או במחיר מופחת זה העשירונים 3 עד 6. למה העשירונים הגבוהים יותר לא שם? כי הם רוצים לגור בתל-אביב, או במקומות שכבר אין הגרלות. הכול מוכן כדי שהשנה יהיו כבר 40 אלף זכיות סך הכול בתקופה שאני מנכ"ל. סוגיית שימור המחירים מטרידה, אבל מה שמשמעותי זה ההיצע. ככל שימשיכו השיווקים וידחפו קדימה להתחדשות בנייה, המגמה תמשיך ואז לא יצטרכו תוכניות כאלו".
