ראש הממשלה, נפתלי בנט, שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושר הביטחון, בני גנץ, סיכמו אמש (ג') את תקציב מערכת הביטחון שיעמוד על כ-58 מיליארד שקל בשנת 2022. זאת, מסגרת חוק התקציב המתגבש בימים אלו. מדובר בתוספת של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון הנוכחי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמו כן, השלושה סיכמו עוד כי יינתן מענה להצטיידות והתעצמות צה"ל "בהתאם לאיומים", תוך מתן דגש על רכש מחברות ביטחוניות הפועלות בפריפריה, על הקצאת תקציב בהיקף של 750 מיליון של לטובת העורף בשנת 2022, על קידום רפורמת נפש אחת במלואה וכן על תקצוב מלא של תוכנית "ממדים ללימודים". בנוסף, סוכם על הסדרת נושא תקופות השירות במתווה שהוצג על ידי משרד הביטחון.
ההסכם הושג לאחר שליברמן, גנץ והרמטכ"ל, אביב כוכבי, קיימו מספר ישיבות כדי להכריע במחלוקת הגדולה סביב התקציב. בעוד שצה"ל דרש תוספת של 9 מיליארד שקל, כולל 3 מיליארד שקל כהחזר עבור מבצע "שומר החומות" - לתקציב 2021 - ולהכניס תוספת של כ-6 מיליארד שקל לבסיס התקציב לשנת 2022, במשרד האוצר היו מוכנים לדבר על פחות בהרבה: תוספת חד-פעמית של כ-2 מיליארד שקל עבור "שומר החומות", מיליארד שקל להסדר עם הנכים ושדרוג הטיפול בתשושי הנפש, ולהוסיף מהשנה הבאה כ-4 מיליארד שקל בלבד לבסיס תקציב הביטחון.
בשל הפער העצום בין מה שהיה מוכן לתת משרד האוצר לדרישות מערכת הביטחון, נערכו מספר פגישות השבוע, עד שנקבע כאמור "סכום פשרה" של 7 מיליארד שקל.
הוצאות מערכת הביטחון נובעות הן מהאיום האירני, אולם גם מהתגברות הפעולות של צה"ל בסוריה ועקב צורך בהתחמשות חדשה לאחר מבצע "שומר החומות" סביב רצועת עזה. כמו כן, במשרד הביטחון דרשו תוספת עבור עדכון הקצבאות לנכי צה"ל והטיפול המשודרג במחלקת שיקום הנכים ופגועי הנפש.
