שלמה נס (61), מעורכי הדין הבולטים בישראל בתחום פירוק חברות והבראתן, עדיין זוכר היטב את בר המצווה שלו ואת היום שאחרי החגיגה, שהמחיש לו עד כמה מהיר יכול להיות המעבר מילד לאיש. "נולדתי בארה"ב לאמא ניצולת שואה שכל המשפחה שלה נרצחה ולאבא שיצא בגיל 12 לעזור למשפחתו במשבר הכלכלי של שנות ה־30", הוא מספר. "ברוך השם הוא הסתדר והפך לרואה חשבון מצליח מאוד, ולפני 60 שנה החליט לעלות לישראל מסיבות ציוניות. הוא מכר את העסק שלו ובא לבנות את הארץ, אבל הוא היה אדם ישר ותמים ורימו אותו. הוא איבד את כל כספו. כשהיה צריך לעשות לי בר מצווה, לא היה להם כסף לקחת אולם, אז הם מכרו את הפסנתר בבית בשביל לקנות אוכל, ועשו לי את הבר מצווה בסלון בבית, עם קצת חברים ומשפחה. בני הדודים שלי היו המלצרים. יום אחרי הבר מצווה פינינו את הבית ומכרנו אותו כדי לשלם את החובות. אמא שלי יצאה לעבוד בגיל 50, ואבא שלי עבר התקף לב. הם לא חסכו ממני לימודים ואוכל, ועברו את הדבר הזה בשלב לא פשוט בחיים שלהם. ברוך השם אחר כך הם הצליחו להסתדר פחות או יותר. ראיתי מה הם עברו ובאווירה הזו גדלתי. אחותי הגדולה, שהיא פסיכולוגית, אמרה לי: 'אין לי ספק שמה שעברת וראית שעושים לאבא ואמא השפיע על מה שאתה עושה בחיים'. זה נכון, היום אני יושב עם אנשים שנמצאים במצב מאוד קשה ואני אומר להם שאנחנו באים לעזור להם, שיש אלטרנטיבה. משקם זו עבודה עם נשמה. אפשר לשקם. זו עבודה קשה, אבל אפשרית".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
נס הפך לעורך דין ורואה חשבון וגם דוקטור למשפטים, וכיום הוא שותף מייסד בכיר במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'. הוא אדם אמיד מאוד, שלאורך השנים מונה כנאמן מטעם בתי המשפט באינספור תיקים על מנת להבריא ולמכור חברות ענק עם אלפי עובדים. בין התיקים המתוקשרים שבהם פעל – זה של רשת קלאבמרקט שהעסיקה אלפי עובדים, הקו-אופ, רשת בורגר ראנץ', החברה החקלאית אגרקסקו, קבוצת מעריב, התחנה המרכזית החדשה ועוד. נס מרצה במספר אוניברסיטאות ובקורסים להכשרת דירקטורים ומנהלים, ואף ריכז את קורסי ההכשרה לדירקטורים בחברות הממשלתיות מטעם משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות. הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים, ובהם יו"ר חברת החשמל. לאורך השנים נמתחה ביקורת על שכר הטירחה, בהיקף של מיליוני שקלים רבים, שבתי המשפט אישרו לנס בתיקים בהם שימש כנאמן. יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר בתיקי ענק שנדרשה עבורם עבודה אינטנסיבית שלו כנאמן לצד נאמנים נוספים ושהובילה למכירת אותן חברות וכל שכרי הטירחה אושרו על ידי בתי המשפט.
נס, דתי לאומי באורח חייו ובהשקפתו, מתגורר בגבעת שמואל ונשוי לד"ר לאה נס, דוקטור לביוכימיה ולשעבר חברת כנסת בליכוד, שעליה הוא אומר: "לשמחתי התחתנתי עם אישה מוכשרת ממני". יש להם חמישה ילדים וחמישה נכדים.
בעשור האחרון היה נס מעורב בחקירה פלילית שהסתיימה בלי כתב אישום "בהיעדר ראיות מספיקות", אבל הותירה בו משקעים. לפני יותר משבע שנים פתחה רשות ניירות ערך בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה בחקירה נגדו בפרשת השוחד בחברת סימנס. בפרשה הואשמה חברת סימנס ישראל בכך שבתחילת שנות האלפיים יצרה קשרים עם בכירים לשעבר בחברת החשמל ושילמה להם שוחד, כדי שיתמכו בקידום אינטרסים שלה בהתקשרויותיה מול החברה. הפרשה הסתיימה בהרשעה של שורת בכירים לשעבר בחברת החשמל בלקיחת שוחד, ובהרשעת סימנס ישראל בקשירת קשר לביצוע פשע (במסגרת הסדר טיעון החברה לא הורשעה, במתן שוחד).
החשדות נגד נס התבססו על כך שבשנת 2002, כעשור לאחר ששימש יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, קיבל לחשבון בחו"ל כחצי מיליון דולר, שהועברו לו כביכול מתוך כספים שיועדו על ידי סימנס ישראל לתשלומי שוחד בישראל. לפני שלוש שנים וחצי הודיעה הפרקליטות לו ולעורכות דינו, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, שתיק החקירה נגדו נסגר. בהודעת סגירת התיק כתבה הפרקליטות כי "לאחר בחינת חומרי החקירה שנאספו בעניינו של נס הוחלט כי לא נמצאו די ראיות להוכחת עבירות של קבלת שוחד, אף לא כתיווך או כלקיחת שוחד עבור עובד ציבור אחר, שכן כאמור, נס לא היה אותה עת מזה זמן רב עובד ציבור ולא הוכח שהכספים ניתנו לו בתמורה למעשה שביצע בעת שהיה עובד ציבור".
מאז סגירת התיק נס לא התייחס לפרשה. עכשיו הוא מדבר לראשונה.
איך התמודדת עם הפרשה?
"הפרשה הזו השפיעה עליי, על המשפחה שלי, על העסקים שלי, על הבריאות שלי, למרות שאני ידעתי שאני נקי לגמרי ואין שום דבר. ראיתי את ההתנהלות הבעייתית מאוד של הפרקליטות בלשון המעטה. אצלם לא מאמינים בחזקת החפות. להפך, אתה אשם עד שתוכיח שאתה חף. לא היה כתב אישום נגדי, לא היה שימוע, לא משפט. רק נחקרתי. בדיעבד התברר לי שעדי המדינה אמרו שאני לא מעורב. יכולתי להבין מה עוברים אנשים שעוברים חקירות ודברים מהסוג הזה. אתה מטרה. הבעיה הכי קשה הייתה משיכת הזמן. במקום לבוא ולחקור, זה בסדר ולגיטימי, ולהגיד אין כלום תודה רבה – הם לא יכולים להגיד את זה, כי הם רוצים להוכיח שאתה אשם, וגם אם הם לא מוצאים שום דבר, הם לא יקומו ויגידו לא מצאנו כלום ויסגרו את זה. זה נמשך ארבע שנים. במשך שנה וחצי או שנתיים מתוך הארבע בכלל לא נחקרתי, אבל עדיין לא הודיעו לי על סגירת התיק. זה עינוי דין, ולא מזיז לאף אחד מה אתה עובר.
"אם אלדד פרי ז"ל היה מגיע אלינו חודשיים–שלושה קודם לכן, אולי התוצאה הייתה אחרת. בישראל, אולי בגלל הפאסון המזויף, אדם יכול לנסוע ברכב יוקרה אבל אין לו כסף למשכורות לעובדים"
"בעולם העסקים והפוליטיקה יש אלפים שנחקרו. לא כל מי שנחקר זה אומר שהוא פושע. במדינה אצלנו אם נחקרת – אתה מוכתם. בתפקידים כאלה ואחרים שואלים אותך אם נחקרת פעם. סליחה? חצי מדינה נחקרה. השאלה היא לא אם נחקרת, אלא אם הוגש כתב אישום נגדך או הורשעת. בעבר לא דיברתי, המליצו לי לעבור הלאה, אבל הגיע הזמן".
היית מאוד דומיננטי בעולם המשפט עד שהחקירה החלה, ואז נעלמת. נידו אותך?
'יש אנשים טובים שהם חברים ומאמינים בך ותומכים בך, ויש אנשים שאולי חששו. היו אנשים וגורמים שהרגשתי ששמרו ממני קצת מרחק וניסו פחות להתחכך, אבל לא נידו אותי. אין ספק שיש קושי. הבנקים שלי פתאום פנו אלי ושאלו שאלות: יש חקירה, מה המשמעות של זה. זה פוגע ומשפיע. זו תקופה קשה".
איך בכל זאת אתה מסביר את המעבר של חצי מיליון דולר לחשבון שלך?
"זה לא סוד והם גם ידעו את זה שהרבה מאוד שנים אחרי שהייתי בחברת החשמל, משהו כמו 15 שנה, ליוויתי גם את קבוצת סימנס בעניינים של תקשורת ותחבורה בישראל, ובין היתר קיבלנו שכר טרחה ותשלומים שקשורים לעניינים האלה. הם ניסו לקשור את זה לעניינים אחרים, למרות שאני ועדי המדינה אמרנו להם שזה לא קשור לחברת החשמל".
כאחד מעורכי הדין הבולטים בתיקי חדלות פירעון, ייצג נס, יחד עם עו"ד שי גליקמן ממשרדו, את יזם הנדל"ן אלדד פרי ז"ל, שנרצח והותיר אלמנה בהיריון, שמונה יתומים ונושים. לאחרונה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד דניאל קידר בגין הרצח, על רקע אכזבתו מאובדן כספו בפרויקט נדל"ן של פרי שבו השקיע. קידר מכחיש. נס: "הייתה קבועה לי פגישה עם אלדד פרי ז"ל ליום ראשון, יומיים אחרי שהוא נרצח. הפגישה נועדה לסגור את ההסדר האישי שבמסגרתו היה אמור להחזיר כמעט את כל הכסף לנושים האישיים שלו. כששמענו מה קרה היינו המומים לגמרי. אף אחד בשלב ההוא לא הבין מה קורה. אחרי הרצח, כל אופנוע שעבר לי ליד האוטו בכביש – הסתכלתי במראות לראות אם אני צריך להיות מוכן חס וחלילה. כשירדתי בבוקר לאוטו הסתכלתי בזהירות מתחת לרכב. במשרד התנהלנו בזהירות. לא ידענו מי עומד מאחורי זה ומה קורה. והרגשנו מחויבות מקצועית ואנושית לקום ולהגן על שמו של פרי ז"ל".
מתי הוא הגיע אליכם?
"אלדד הגיע אלינו בשלב מאוד מאוחר, בעצם כשהחברה שלו הייתה במצב לא פשוט וכבר הוגשה בקשת פירוק על ידי נושה. הבן אדם אמר: אני רוצה שכל מי שקנה דירות יקבל דירות, ולראות איך מחזירים את הכסף. אמרנו לו: יכול להיות שאם נבקש מבית המשפט למנות נאמנים, אולי הם יצליחו לייצב את הדברים ולבנות את הפרויקטים והכול ייראה אחרת. לא פשוט ליזם עסקי לקבל החלטה כזאת. זה לאבד את העסק שלך ופתאום לתת אותו לנאמנים. אבל הוא הבין את הסיטואציה ואמר לנו חד־ משמעית: אני לא מוכן שאנשים יפסידו את כל מה שהם השקיעו, אני מוכן שימונו נאמנים לשיקום ואני אעבוד יום ולילה כדי לעזור להם. במקום זה רצחו אותו. זה הזוי. זה היה מפחיד. יש פה אלמנה בהיריון עם ילדים (מיוצגת על ידי עו"ד עדי גילה חכמון – ל"ד), וזה סיפור לא פשוט. יש לה זכויות בדין וצריך לתת לה את הזכויות שלה. אני מקווה שבית משפט יתחשב בדברים.
"אחרי שפרי נרצח הגעתי להרצאות ואמרתי לסטודנטים שלי: 'אני מרגיש גאווה לומר לכם שייצגנו וליווינו את אלדד פרי בשנה וחצי האחרונות. זו דוגמה לאיש שהעסק שלו נכנס לקשיים – זה דבר טבעי בעולם העסקים, בקורונה חצי עולם נכנס לקשיים – והוא הבין שצריך לפעול באחריות'".
מה בעלי עסקים יכולים ללמוד מפרשת אלדד פרי?
"יש מוסר השכל חשוב שצריך ללמוד וזו בעיה קשה במדינת ישראל: אנשים באים מאוחר מדי. אם אלדד היה מגיע אלינו אפילו חודשיים-שלושה קודם לכן, יכול להיות שהתוצאה הייתה אחרת. מדו"ח של כונס הנכסים הרשמי שסיכם את שנת 2018 עלה כי במדינת ישראל 97% מהעסקים שנקלעים לקשיים מתפרקים. זו תעודת עניות למדינת ישראל, כי אפשר להציל ולשקם ולהביא לתוצאה אחרת שטובה יותר לכולם. חלק מזה זה לבוא בזמן, ובישראל, אולי בגלל הפאסון המזויף, בן אדם יכול לנסוע ברכב יוקרה אבל אין לו כסף לשלם משכורות לעובדים ולחיות. אפשר לשנות דברים דרמטית אם תבוא בזמן. אנחנו מטפלים בשקט במאות עסקים שלא מגיעים לבית המשפט".
לאחר פרוץ מגפת הקורונה מונה ד"ר נס על ידי שר הכלכלה לשעבר, אלי כהן, לראש פורום מייעץ למשרד הכלכלה לגיבוש תוכנית כלכלית לפיתוח המשק והתמודדותו עם השלכות הקורונה. "לא ישנו חודש, ניתחנו ענף ענף, החששות היו מטורפים", מספר נס. "ובתוך זמן קצר הנחנו תוכנית עבודה מדהימה על שולחן הממשלה. לצערי, המערכת הממשלתית לא ידעה לתרגם את זה למעשים בחלק גדול מאוד מהדברים.
"היועצים המשפטיים חוסמים את הממשל מלעשות פעולות נכונות. הניתוק מהשטח, חוסר האכפתיות ממה שקורה לחברות ולאנשים, הוא איום ונורא. יושבים הפקידים האלה והיועצים המשפטיים ומשתקים את המדינה"
"בטיפול הכלכלי בקורונה מדינת ישראל נכשלה לגמרי (נס מתייחס לתקופת הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו – ל"ד). יצאו במסיבות עיתונאים והכריזו שנותנים מיליארדים כהלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו, אבל במציאות פחות מ־5% מהכסף הזה הלך לענפים הנזקקים. היו מגזרים שלמים שמסיבות טכניות ואחרות לא קיבלו מענקים. עסקים מצאו עצמם במצב נורא. בסופו של יום מי שהחליט על מתן ההלוואות בערבות מדינה היו הבנקים, שהעדיפו לתת ללקוחות החזקים במקום שדווקא העסקים החלשים, הנזקקים, יקבלו. איך אמרו פעם: ככה לא בונים חומה. ככה לא משקמים עסקים. העצמאים הקטנים – הרבה מהם נגמרו.
"גם בצד המשפטי מדינת ישראל נכשלה כישלון מוחלט בטיפול במשבר. למשל, להבדיל מכל המדינות בעולם, לקח שנה עד שהיועצים המשפטיים התירו לחייב לעשות בדיקה למי שחוזר מחו"ל. כי היועצים המשפטיים בדקו ושקלו. תגידו, זה אמיתי? אנחנו במלחמה. ב־2019 חוקקו בישראל חוק חדש להצלה ושיקום של עסקים – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והנה הגיעה הקורונה והחוק לא התאים, כי לפי החוק הזה צריך היה לפרק את כל העסקים, שכן החוק דורש להוכיח שיש סבירות להציל את העסק. אז נכון שהעבירו תיקון לחוק במארס 2021, שאומר שחברה שרוצה לגבש הסדר חוב עם נושיה יכולה לקבל פסק זמן קצר של שלושה,ארבעה חודשים, שבמהלכם יש לה שקט תעשייתי מנושיה. בוועדת חוקה אמרתי לנוכחים שרוב העסקים והענפים עדיין לא יכולים לעשות בתיקון הזה שימוש. התיירות עוד לא חזרה עד היום. איך אותו בעל עסק יעשה הסדר?
4 צפייה בגלריה
''בטיפול הכלכלי בקורונה המדינה נכשלה לגמרי''. שוק מחנה יהודה סגור בזמן אחד הסגרים
(צילום: גיל יוחנן )
"אני לא איש פוליטי, אבל אנחנו רואים איך בפועל אי-אפשר לקדם דברים, במיוחד בתקופות חירום כמו הקורונה כשצריך לפעול מהר, כי היועצים המשפטיים חוסמים. במקום לגבות ולחשוב איך אפשר להציל ולעשות, הם שמים הגבלות. היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה חוסמים את הממשל מלעשות פעולות נכונות שהמשק צריך. יגידו לי: טוהר המידות, יגידו לי שהם שומרי הסף וכל הדברים היפים האלה. נכון, אני בעד הדברים האלה, אני דוקטור למשפטים ואני משפטן, אבל יש תקופות חירום ויש נושאים שבהם הממשל צריך לשלוט. השר יכול להחליט שרוצים לעשות מדיניות כזו או אחרת, ולפעמים הוא לא יכול להזיז את זה כי יושב שם יועץ משפטי. יושבים פקידים באוצר או במשרד המשפטים והם לא מבינים את התפקיד שלהם – שירות לאזרח, שירות למדינה. הם מרגישים שהם מעל לכל ועושים מה שהם רוצים. אולי יש שר אוצר חדש היום, אביגדור ליברמן, עם אומץ והוא יתערב. עד היום הפקידים ניהלו הכול. הניתוק מהשטח, חוסר האכפתיות ממה שקורה לחברות ולאנשים, הוא איום ונורא. יושבים הפקידים האלה והיועצים המשפטיים ומשתקים את המדינה".
צריך לציין שנס ייצג ומייצג לקוחות רבים מול הממשלה בניסיון להשיג את זכויותיהם בהקשר למגפת הקורונה. בין הלקוחות הללו ניתן למצוא את חברת ארקיע וחברות גדולות נוספות.
איך אתה מסביר את העובדה שבעקבות הקורונה לא היה צונאמי של פושטי רגל ושל חברות שפנו לבית משפט?
"הקטנים-קטנים נמחקו. פשוט סגרו את החנות והביאו חסכונות מהבית, אכלו אותה בשקט. יש עסקים אחרים שהם במצב קשה, אבל הם לא רצו ללכת להליכים משפטיים כי הם רצו לקבל את המענקים מהמדינה. אני מכיר עסקים שהיו במצב של פירוק, אבל כדי לקבל את המענקים השאירו אותם כדי לקבל את הכסף. ויש אחרים שמתגלגלים ויגיעו בעתיד לבית המשפט או ייסגרו בשקט. הגדולים בוודאי שרדו אחרת".
תקופת הקורונה גבתה וגובה מחיר כלכלי כבד מאנשים. מה הכי חשוב שבעל עסק או אדם פרטי שנכנס לקשיים יידע?
"הטיימינג חשוב. יש לבוא ולהתייעץ בזמן. אפשר להגיע להסדרים גם בלי בית משפט, עם הבנקים ונושים אחרים. אתה חייב לעבוד עם תכנון וליווי כלכלי ולדעת מה מצב התזרים שלך ולתכנן גם לטווח הקצר וגם לבינוני והארוך. חשוב לפעול על בסיס הנחות עבודה זהירות. יכול להיות שלפתע יהיה עוד סגר או יימצא וריאנט חדש. עליך לדעת איך אתה פועל אז. בעולם העסקי יש סיכונים ויש קשיים, בקורונה חצי מהעולם היה בקשיים, אבל יש דרכים לפתור את זה. אני בגישה שאם ניתן להימנע מלגשת לבית המשפט, יש לנסות לפתור את המצב בלי בית משפט, זה עדיף עשרות מונים. הליכים בבית המשפט לא תמיד יעילים, לא בגלל השופטים, אלא זה טבעו של עניין".
כאדם דתי אתה חש בהקצנה בחברה הישראלית בין חילונים ודתיים?
"יש הקצנה נוראית בשנים האחרונות. יש מגזרים שנשכחו קצת מאחור – החרדי והערבי. אני לא חרדי, הילדים שלי משרתים בצבא והם קצינים, אני דתי לאומי. ההתעלמות מהמגזר החרדי היא דבר איום ונורא. יש חשיבות עצומה בלשלב אותם בחיי הכלכלה. יש פה חובה דו־כיוונית. גם עלינו לקלוט אותם ולהתחשב באורח חייהם, אבל גם עליהם מוטלת החובה הזו. ברור שלא עשינו מספיק כדי לשלב את שני המגזרים האלה בתוכנו. הכלכלה תקבל בוסט עצום אם המגזרים הללו ישתלבו לתוכה".
פרקליטות מיסוי וכלכלה מסרה בתגובה: "אנחנו דוחים מכל וכל את הטענות. ההחלטות בעניינו של עו"ד נס התקבלו בהליך סדור ומקצועי, אך ורק על פי חומר הראיות והדין החל עליהן. משך הטיפול בתיק נבע בין היתר מהיקף חומר הראיות, השאלות המשפטיות העולות ממנו והצורך בחיקורי דין בחו"ל. זאת בין היתר בשל הכחשות החשודים את עצם קבלת הכספים – טענות שהופרכו".
הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכונסת הראשית), עו"ד סיגל יעקבי: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל שורה של תמריצים שנועדו להקדים כניסתם של תאגידים שנמצאים בסיטואציה כלכלית של חדלות פירעון להליכי חדלות פירעון, מתוך הבנה שהשהיית מועד הכניסה עלול לפגוע בסיכוי להשתקם. תיקון 4 לחוק מאפשר לקבל עיכוב הליכים שנועד לגיבוש והסדר החוב. מדובר בתיקון חשוב ואני מקווה ומאמינה כי למרות שנועד לאפשר התמודדות עם חובות בתקופת הקורונה, הוא יאומץ כהסדר של קבע".
שר האוצר לשעבר, ישראל כץ: "מר נס מתייחס לתקופה שקדמה לכהונתי כשר אוצר וחלק מטיעוניו נכונים. מרגע שהתמניתי נפגשתי עם בעלי העסקים והמפגינים ומצאתי את מרבית טיעוניהם, בעיקר נגד התנהלות פקידות האוצר, נכונים ושיניתי עשרות קריטריונים ונהלים וכספי הסיוע התחילו לזרום. סך הסיוע שהועבר במסגרת רשת הביטחון עד סוף יוני הגיע ל־160 מיליארד שקל לעצמאים, לעסקים למובטלים, ובתוך זה תוספת לבריאות, חינוך, תשתיות רווחה ועוד. הצלנו מיליון מובטלים מרעב ומנענו קריסת מאות אלפי עסקים ובשל כך המשק זינק מיד אחרי הגעת החיסונים ופתיחת המשק" .
משרד המשפטים: "אין שחר לטענות לפיהן לא הותר ביצוע בדיקות לחוזרים מחו"ל ושלל טענות מופרכות נוספות העולות בציטוטים שהובאו בפנינו. מערך הייעוץ המשפטי לממשלה פועל בשנתיים האחרונות, לילות כימים, ללא לאות, בקבועי זמן קצרים ביותר ואף באופן מיידי, כדי לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במאבק בקורונה. הייעוץ המשפטי אישר צעדים חריגים ביותר הפוגעים באופן משמעותי בזכויות לצורך מניעת התפשטות הנגיף, לא אחת פותחו כלים משפטיים יצירתיים ומאתגרים, הובלו הסדרים חקיקתיים ייחודים, וניתנו חוות דעת פרשניות כגיבוי למהלכים שונים. הדרג המיניסטריאלי והמקצועי יכולים להעיד על הגיבוי, השיתוף והסיוע הרב שניתנו על־ידי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. יש להצר על הצגת הדברים באופן מטעה ומסולף".
דוברו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בחר לא להגיב. במשרד האוצר בחרו שלא להגיב.
