תזכורת: ריאיון עם יו"ר ההסתדרות באולפן ynet
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
משבר הקורונה וההגבלות הרבות של הממשלה הביאו מעסיקים לשלוח מאות אלפי עובדים לחל"ת ואחרים לקצץ בשכרם של עובדיהם. אולם מעסיקים רבים הודיעו כי למרות שהפסיקו לשלם את המשכורת לעובדים ואלו מקבלים כעת קצבאות מהביטוח הלאומי (או שקיצצו בשכר), הם לא פוגעים בהפרשות לפנסיה של העובדים. הפסקת ההפרשות לפנסיה או צמצומן כעת יכולים לגרום נזק בטווח הארוך עבור העובדים שחוסכים לגיל הפרישה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלא שהרוח הסולידרית וההחלטה שקיבלו חברות רבות במשק עלולה להיתקל כעת במכשול בירוקרטי אם שר האוצר ישראל כץ לא ישנה את החוק הקיים. ההסתדרות פנתה לכץ בנושא לפני כבר יותר משבוע אולם משרד האוצר טרם פעל בעניין.
עבור העובדים עלול להיות כאן מחיר כפול, שכן הפקדה פנסיונית שלא כנגד שכר מהווה על פי החוק הטבה ולכן העובד נדרש עליה מס הכנסה. מעבר לכך גם העובד וגם המעסיק נדרשים לשלם עליה ביטוח לאומי, זאת בעוד שהפרשות פנסיוניות פטורות ממס בדרך כלל.
כך נוצר מצב שאם לעובד קוצץ השכר אך ההפרשה הפנסיונית נותרה כשהייתה, הוא יידרש לשלם מס וביטוח לאומי על הפער שבין ההפרשה לפנסיה הקיימת לבין זו שאמורה להיות לו לאור הקיצוץ. הפער עבור עובדים שהוצאו לחל"ת הוא כמובן הסכום כולו.
בעיה נוספת היא עבור המעסיק. בעוד שמשכורות העובדים נחשבות להוצאה מוכרת למס, כלומר מנכים אותה מההכנסות לפני חישוב המס של העסק, עלול כעת להיווצר מצב בו הפרשנות של רשות המסים תהא כי מדובר בהוצאות שאינן מוכרות, שכן הטענה כי אותן הוצאות עבור פנסיות לעובדים שהוצאו לחל"ת (או פנסיות גבוהות ממה שאמורים לשלם בעקבות קיצוצי השכר) היא הוצאה עבור יצירת הכנסות לעסק, לא בהכרח עומדת במבחן המציאות בסופו של דבר.
"נוצרה פגיעה נוספת בעובדים ובמעסיקים"
כאמור יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד פנה לכץ בבקשה שיביא לתיקון חקיקה בפקודת מס ההכנסה, כזה שיביא ודאות לחברות השונות שהטיבו עם העובדים שלהן בנושא הפנסיה בניהן פרטנר, פלאפון, מגדל ביטוח, שירביט ביטוח, מנורה וכלל ביטוח.
במכתב ציין בר דוד כי "על אף ההסכמות המיטיבות שהוגשו ורצונם הטוב של המעסיקים לבצע הפרשות מלאות, הרי שבשל היעדר פתרון לנושא המס, נוצרה פגיעה נוספת בעובדים בשל חיוב במס על הפרשות אלו ופגיעה במעסיקים באשר להפרשות, עלולות לא להיות מוכרות כהוצאה.
"עובד אשר בוצעה הפרשה בגינו מוצא עצמו עם חוב של אלפי שקלים למעסיקו בגין חיובי מס, זאת בשעה שגם כך הוא חווה ירידה קשה בשכר. בנוסף המעסיק נדרש לעלויות נוספות (עקב אי הכרה בהוצאה) מעבר לעלות ההפרשות עצמן".
למעשה לא מדובר בפעם הראשונה שנעשה מהלך כזה, גם בר דוד מציין זאת וכותב כי "במשברים קשים קודמים אשר כללו הפחתות שכר במגזר הציבורי הוסדרה סוגיית המשך הפקדות מלאות לקופות והיעדר מיסוי בגינן בהסכמים קיבוציים ובחקיקה, כך למשל הוסדרו הדברים ב-2003, 2009 ו-2013".
ביום ראשון אמורה ועדת הכספים של הכנסת לתקן את פקודת מס הכנסה כדי לאפשר לציבור למשוך עד 10,500 שקל בחודש מקרנות ההשתלמות מבלי לשלם על כך מס. ניתן היה לצפות כי במקביל גם יתקנו את פקודת מס הכנסה בנוגע לאותם תשלומי מס, אולם כאמור, משרד האוצר עדיין לא קיבל החלטה בעניין.
עו"ד איילת הלל בירנצויג שותפה בכירה במשרד עורכי הדין שקל ושות' מייצגת את ההסתדרות.
ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה.
