מניית ביו דבש מרחובות זינקה אתמול (ב') בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-38%. ביו דבש החלה להיסחר בבורסה בחודש מאי האחרון לפי שווי של 85 מיליון שקל, והיא עוסקת בפיתוח דבש מתורבת - דבש שנעשה ללא שימוש בדבורים. החברה גייסה בינואר, בשלב הסיד (גיוס ראשוני), 3.8 מיליון דולר ובמאי התמזגה לתוך שלד בורסאי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסיבה לזינוק במניה: החברה ערכה מצגת לשוק ההון עם עדכונים מעודדים. השלמת הפיתוח צפויה להיות עד מרץ 2022 ולאחר מכן החברה תייצר עד מאות ק"ג דבש לקראת מסחור. בנוסף, החברה הציגה אב-טיפוס של דבש מתורבת ראשון בעולם, שנעשה ללא שימוש בדבורים. במקביל למצגת, השתחררו מניות חסומות של המשקיעים הפרטיים של החברה, שהחלו להיסחר תוך ביקושים גדולים.
במסגרת תהליך הייצור, ביו דבש מפיקה צוף מצמחים בטכנולוגיה שפיתחה (מוגנת פטנט), שהופך לדבש בתהליך אינזימטי במעבדה. החברה אמורה לתת מענה לבעיה הנובעת מתמותת הדבורים בעולם.
שני הגורמים האחראים לייצור, דבש הדבורים והצוף - מזון הדבורים, נפגעו. הדבורים בעולם סובלות מתמותה רבה בגלל וירוסים, רגישות להתחממות כדור הארץ, ריסוסים ועוד. במקביל, הצוף נהיה יותר ויותר נדיר כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואורבניזציה, שמקטינים את שטחי הצמיחה של הפרחים. ולכן, העולם אינו מצליח להגדיל את כמויות הדבש המופקות מכוורות.
ביו דבש הגישה עד היום ארבעה פטנטים, שניים על הפקת צוף בכמויות ושני פטנטים נוספים על פיתוח קיבה מלאכותית של דבורה. למעשה, החברה מדמה את התהליכים האנזימים בקיבת הדבורה הנחוצים לייצור הדבש.
בעל המניות הגדול בחברה הוא עדי צים, לשעבר מבעלי רשת הסופרים "כמעט חינם" וכיום בעלי חברת אס.אר.אקורד, העוסקת במימון חוץ בנקאי. צים הוא בעל השלד הבורסאי אליו התמזגה החברה והמשקיע הראשון בביו דבש. יחד איתו מושקעים שורה של שמות נוצצים, ביניהם משפחת היהלומנים פוזיילוב, איש העסקים מוטי בן משה והיזמים אופיר דבש ואחותו, ד"ר לביולוגיה, אפרת דבש ריזנפלד.
אופיר דבש הסביר: "הבנו שיש אתגר בשוק הדבש. המחיר של הדבש יותר מהכפיל עצמו בעולם בגלל חוסר הולך וגודל. בישראל יש 100 זנים של דבורים - רק אחת מייצרת דבש וגם היא זן מייבוא ומשתלטת על אזורי מרעה של דבורים אחרות. הבעיה שהיא לא המאביקה הכי טובה, ולכן חשבנו לנתק את הקשר בין הדבורה לייצור הדבש כדי שיחזור האיזון בין דבורות הדבש לזנים מקומיים שמאביקים טוב יותר. דבורת הדבש לא רואה צבע אדום ולכן לא מאביקה לדוגמא פרחים אדומים.
"בנוסף, צמצמנו את משך הייצור. בטבע לוקח עונה כדי לייצר דבש, תלוי בגורמי הטבע ורק בתקופות של פריחה. אנחנו לא תלויים בתהליכים אלו ונוכל לייצר דבש מסביב לשעון, עם אותם ערכים תזונתיים ובלי ריסוסים ואנטיביוטיקות שניתנות לדבורים".
כמו כן, החברה הצליחה לייצר שיתופי פעולה מחקריים עם מכון ויצמן ועם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והיא נמצאת כעת בתהליך אישורים מול רשויות הבטיחות במזון באירופה ובארה"ב.
