מחיר הדחיינות: בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירה בעיר נגד המוכרת, בטענה שהפרה את התחייבותה לקבל היתר על בנייה לא חוקית בנכס עד למועד מסוים, מה שיצר להם בעיות במכירת הנכס. השופטת עירית קויפמן קיבלה את הטענה, אך הפחיתה את הפיצוי המוסכם ב-50% לנוכח העובדה שבסופו של דבר ההיתר התקבל.
באוקטובר 2018 חתמו הצדדים על הסכם לרכישת הדירה תמורת 1.68 מיליון שקל. מאחר שבמועד החתימה היו בדירה חריגות בנייה, התחייבה המוכרת (68) – שהציגה עצמה כאדריכלית העובדת תדיר מול העירייה – להמציא היתר בנייה עד סוף 2019. בפועל, ההיתר התקבל רק במאי 2022.
בתביעה שהגישו קודם לכן טענו הרוכשים שאי-המצאת היתר הבנייה גרמה להם בעיות במכירת הדירה. לטענתם, מדובר בהפרת חוזה יסודית המזכה אותם בפיצוי המוסכם בסך 168 אלף שקל.
מנגד טענה המוכרת כי עשתה כל שביכולתה על מנת לקבל היתר בנייה, תוך תשלום עשרות אלפי שקלים, אלא שגורמים שונים שאינם בשליטתה כמו מגפת הקורונה שהביאה לסגרים ולצמצום עבודת העירייה ומוסדות התכנון, מנעו ממנה לעמוד בהתחייבותה. היא הוסיפה שהיא אישה חולנית שעלתה מרוסיה ומתקשה בשפה העברית, וגם בשל כך אין לדון אותה לחומרה על העיכוב בהמצאת ההיתר.
השופטת קויפמן ציינה שגם בהתאם לעמדת המומחה מטעם המוכרת, היא הגישה לראשונה את הבקשה להיתר רק בספטמבר 2019, כמעט שנה אחרי החתימה על ההסכם וחודשים בודדים לפני פקיעת התחייבותה. לדבריו, מסיבות שונות הבקשה נדחתה יותר משש פעמים, ונקלטה רק באוקטובר 2020.
עו"ד מיה מאירימוטי אוליברהמומחה תלה אמנם את העיכוב בגורמים שלכאורה אינם בשליטת המוכרת, כמו קשיי שפה ומגפת הקורונה, אלא שהשופטת קבעה שחוות דעתו נסמכת רק על עיון במחשב של המוכרת – ולא נתמכה באסמכתה כלשהי כך שאין לקבלה.
נקבע שהמוכרת לא הוכיחה כי הגישה את הבקשה להיתר לפני חלוף המועד הקבוע בהסכם. למעלה מן הצורך נקבע שגם אם תתקבל עמדת המוכרת שלפיה הבקשה הוגשה בספטמבר 2019, הרי שלמעט ביצוע פעולות מינוריות המוכרת לא הראתה שפעלה לקדם את קבלת ההיתר בשנה שחלפה מחתימת ההסכם ועד למועד זה.
השופטת דחתה את ניסיון המוכרת להיבנות מקשייה בעברית: "מרגע שהנתבעת לקחה על עצמה לטפל בעניין וככל שהדבר לא הסתייע בנסיבות אלו ואחרות, לרבות קשיי הבנה ושפה. היה עליה לפעול על מנת לטפל בעניין, לרבות באמצעות אחר. אין בכך כדי להצדיק את השיהוי בטיפול. בוודאי כך הדבר, מקום בו הנתבעת הציגה עצמה כמי שבקיאה ובעלת ניסיון בקבלת היתרי בנייה".
השופטת סיכמה שאי-המצאת ההיתר במועד מהווה הפרה יסודית של ההסכם, ומחייבת את המוכרת בפיצוי הרוכשים. אשר לגובה הפיצוי המוסכם קבעה השופטת שמוצדק להפחיתו בחצי שכן בסופו של דבר היתר הבנייה המיוחל התקבל, הגם שבאיחור רב. לפיכך נפסק לרוכשים פיצוי של 84 אלף שקל בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 13,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אלכסנדר אוברפלד
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יובל אליהו
• עו"ד מיה מאירי עוסקת במקרקעין ונדל"ן
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
