השינויים בהסכם הסיוע הביטחוני עם ארה"ב, שמבטלים בהדרגה את היכולת להשתמש בחלק מהכסף לרכש שקלי מתעשיות ישראליות, שולחים עוד מפעל קטן וייחודי בתחום להירכש בידי תעשייה גדולה יותר. קבוצת אבנון רוכשת מריקור, שבבעלות קרן טנא וקיבוץ עין חרוד, את חברת שרפים מיקנעם המייצרת מערכות תצפית מיוחדות לכוחות מיוחדים וחברת הבת שלה סונדרוס, המפתחת תוכנות למערכות שלה. העסקה בשווי כמה מיליוני שקלים בודדים, תאפשר לאבנון להקים חטיבת אלקטרואופטיקה על בסיס היכולות של שתי החברות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שרפים הפועלת בתחום האלקטרואופטיקה, המכ"ם, מוכרת בעיקר לגורמים ממשלתיים, כוחות מיוחדים, צבא, משטרה, סוכנויות ביון ומודיעין ומתקנים רגישים. אחד המוצרים הייחודיים של החברה הוא מערכת ה-ROSS שנמכרה לצה"ל, ומשמשת יחידות מיוחדות. המערכת ניתנת להסוואה ולהטמנה באדמה לתקופות ארוכות ומופעלת מרחוק, מה שמאפשר לה לסגור נתיבי חדירה אפשריים. היא ניזונה מאנרגיה סולארית ומחוברת לתקשורת אלחוטית כדי להעביר התרעות בעת הצורך. בעקבות הרכישה תשנה שרפים את שמה ל-BEESENSE.
2 צפייה בגלריה
מערכות תצפית של שרפים
מערכות תצפית של שרפים
מערכות תצפית של שרפים
(צילום: שרפים)
הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי עם ארה"ב שנחתם עוד בידי ממשלת נתניהו מול ממשל אובמה ונכנס לתוקף ב-2019, כלל הגדלה של הסיוע השנתי ל-3.8 מיליארד דולר בשנה, עד 2028. בתמורה, הסכימה ישראל לוותר על האפשרות להוציא בכל שנה כרבע מהסיוע לרכש מהתעשיות הישראליות בשקלים, מהלך שמבוצע בהדרגה עד לביטולו המוחלט בשנה האחרונה של ההסכם.
כדי שמשרד הביטחון יוכל להמשיך לרכוש את תוצרתן, חייבות התעשיות הישראליות לפתוח חברות בנות בארה"ב או להעביר לחברות אמריקניות ידע כדי לייצר באמצעותן רכיבים, ולעתים אף מערכות שלמות. לתעשיות הקטנות אין יכולת כזאת, ולכן הן מתמזגות עם הגדולות. קבוצת אבנון, שבבעלות תומר אבנון, היא כיום אחת התעשיות הביטחוניות הבינוניות העצמאיות האחרונות שנותרו בארץ.
2 צפייה בגלריה
מערכות תצפית של שרפים
מערכות תצפית של שרפים
מערכות תצפית של שרפים
(צילום: שרפים)
חברות קטנות אחרות פונות לגיוס הון מקרנות ומגורמים פרטיים כדי לגדול. InfiDome גייסה 4.2 מיליון דולר מ-Gear Next Ventures וקרן ההשקעות של תאגיד HONEYWELL. החברה הישראלית עוסקת בפיתוח הגנה מפני שבשי GPS אשר יכולים לפגוע ביכולתם של רחפנים ופלטפורמות אחרות, בעיקר אוטונומיות, לתפקד.
"זהו סוג של עידן חדש עבור סטארט אפים ביטחוניים. פורטפוליו המשלב טכנולוגיה שאיננה ביטחונית טהורה קורץ לקרנות ולמשקיעים מחד שמוכנים להשקיע בתחום הביטחוני, ומנגד פותר בעיות רגולציה וצמצום מהלכים שהחברות האלו סבלו מהם", אומר יקי ברנס שותף ב-Consulting & Capital Aegis.