איגוד לשכות המסחר עתר השבוע לבג"ץ במטרה לשים סוף לחקיקה שהאיגוד מגדיר כאבסורדית, לפיה צרכנים שרכשו מוצר באינטרנט ועשו בה שימוש שהורידואת ערכה, עדיין יכולים להחזיר את המוצר ולקבל החזר כספי מלא, בניכוי 5% או 100 שקלים בלבד, הנמוך מביניהם.
כיום, כל צרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק - שנחשבת לקנייה אונליין או בטלפון - תוך 14 ימים מיום קבלת המוצר, גם אם נעשה בו שימוש, והעוסק מחויב לקבל בחזרה את המוצר. זאת, לטענת איגוד לשכות המסחר, גם אם המוצר הושחת לחלוטין וגם אם נפגע ערכו באופן מהותי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באיגוד לשכות המסחר מביאים כדוגמא פניות שהתקבלו מיבואני ציוד חשמלי וציוד מזון שנאלצו לקבל בחזרה טוסטרים עם שאריות של גבינה ומנגלים עם שאריות של בשר ולהחזיר לרוכשים את כספם.
העתירה הוגשה נגד שרת הכלכלה והתעשייה והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להוצאת צו על תנאי שיורה להם לנמק מדוע לא ישונה סעיף 14ג(ד) לחוק הגנת הצרכן, היוצר לטענת האיגוד מצב המאפשר להפקיע רכוש של מוכר באמצעות הוראה רגולטורית במצב בו הרכישה נעשית מרחוק. מכירה מרחוק מוגדרת בחוק הגנת הצרכן כמכירה שלא נעשתה בנוכחות פיזית של המוכר והצרכן.
האיגוד טוען באמצעות עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל והיועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, כי "עתירה זו מבקשת להביא לתיקון עוול, על פיו עסק חייב, על פי חוק, לקבל בחזרה מוצר, שמכר ללא פגם או הטעייה ואשר נעשה בו שימוש, כאשר תקרת הפיצוי לה זכאי העסק היא 100 שקל ללא כל תלות בירידת הערך של המוצר ובנזק הכלכלי שנגרם לעסק".
עוד נטען כי על פי החוק, אם צרכן רכש מוצר במכירה פרונטאלית (בניגוד למכר מרחוק) ועשה בו שימוש, הוא איננו רשאי להפעיל את זכות הביטול ולהשיב את המוצר והרציונל העומד מאחורי הדברים ברור מאליו.
אוריאל לין יחסי ציבור לשכת המסחר ת"א והמרכזלעומת זאת, אם הצרכן רכש את אותו מוצר בדיוק מרחוק ועשה בו שימוש, הוא כן רשאי להשיב את המוצר והעוסק מחויב לקבלו בחזרה. "אנו מתקשים להבין כיצד הרציונל הפשוט וההיגיון הבריא ננטשים, שעה שנזרקות לחלל צמד המילים 'מכירה מרחוק'. חשוב להדגיש, שעתירה זו נוגעת למצב, בו אין כל פגם או אי התאמה או שוני או הטעייה במוצר שנרכש והתקבל אצל הצרכן".
בעתירה נטען כי כיום מתאפשרת, בחסות החוק, פגיעה בזכות הקניין של העוסקים במדינת ישראל בסוג של הפקעת רכוש, שכן רבים מהמוצרים שמוחזרים הם במצב כזה שלא ניתן כלל למכור אותם שוב, ואחרים, שאולי ניתן להציל משהו מהם, ערכם יורד בצורה משמעותית. העוסק מכר מוצר בעל ערך מסוים ומקבל בחזרה מוצר בעל ערך פחות.
לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, "הוראת החוק אותה אנו תוקפים מוכיחה עד כמה אנו לוקים בעיוורון ועד כמה איבדנו את יכולת האיזון נוכח כניעה אווילית לכל הוראה רגולטורית אשר כאילו אמורה להגן על הצרכן. אם מי שקונה מרחוק נוכח שהמוצר שאותו הוא הזמין אינו המוצר בו הוא רוצה, אין שום סיבה שיעשה בו שימוש ולאחר שנעשה השימוש והורד ערכו, יחייב את המוכר לקבל את המוצר כאשר הפיצוי לו זכאי המוכר יכול להוות רק חלק מזערי מהורדת הערך של המוצר".
עו"ד דודו אבן חן, דובר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מסר בתגובה: "זכות הביטול של הצרכנים בעסקת מכר מרחוק הינה זכות בסיסית אצלנו כמו בעולם והיא מורחבת לעומת קנייה בחנות פיזית בשל המורכבות מיוחדת שיש בקניה במכר מרחוק. לאור זאת, הרשות מחויבת להגן ולשמור על כוחו של הצרכן תוך איזונים נכונים וזה מכבר הרשות בוחנת את אותם איזונים ואף מנהלת שיח עם העותרים ואחרים בנושא. לעניין העתירה, הרשות קיבלה לידה את העתירה רק השבוע, ואנו לומדים את הטענות המועלות בה ונגיב כמקובל בבית המשפט".
