ועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ ישראל אייכלר, ערכה היום (ג') דיון על כך שטרם נחתם ההסכם החדש למתן מענקים לצורך עידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה, בצל המשבר החמור בענף שהעמיק מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך לבקשת ח"כ ארז מלול וטטאינה מזרסקי במטרה לקדם את ההסכם בין משרד האוצר לביטוח הלאומי, אשר יגדיר מענקי עידוד נוספים לישראלים שישתלבו בענף, לפי עקרונות של משרד הבינוי והשיכון.
ההסכם הקודם, שנחתם בנובמבר 2023, היה תקף עד סוף השנה שעברה בלבד. בפברואר השנה התקבלה החלטת ממשלה 1383 הכוללת הנחיה למשרדי האוצר והשיכון לפעול לגיבוש תוכנית מענקים נוספת לתקופה של 6 חודשים, עד 30 ביוני 2024. לצורך כך הוחלט להקצות עד 30 מיליון שקל בשנת 2024, אולם עד כה לא נחתם הסכם למימוש ההחלטה. במשרדי הממשלה מקווים שיצליחו לחתום על ההסכם החדש בשבועות הקרובים.
1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אתר בנייה
(צילום: יובל חן)
על פי נתוני משרד השיכון, עובד יהיה זכאי למענק תימרוץ אם מתקיימים מספר תנאים: הוא החל לעבוד אצל מעסיק בענף הבניין בעבודת בנייה או שיפוצים במהלך תקופת תחילת העבודה, ולא עבד כלל בענף במהלך שלושת החודשים שקדמו לה; הוא הגיע פיזית לעבודה באתרי הבנייה או השיפוצים לפחות 11 ימים בכל חודש העסקה; הכנסתו החודשית, כמשמעותה בסעיף 344 או 344א לחוק הביטוח הלאומי בכל חודש קלנדרי שבו הועסק בענף המזכה בתקופת מענק התימרוץ לא פחתה מסך של 2,786 שקל ולא עלתה על סך של 25 אלף שקל.
תנאים נוספים: העובד בוגר אחת מההכשרות הבאות, בהתאם להצהרה: קורס במקצועות הבניין במכללה המוכרת על ידי משרד העבודה; הכשרה של משרד העבודה לענף הבנייה; הכשרה של משרד הכלכלה והתעשייה שנעשתה בשיתוף מעסיקים; עובדי שיפוצים - הכשרה על ידי מעסיק בהיקף של 40 שעות לפחות, בכפוף להצהרת המעסיק. זכאי המענק יקבלו עבור כל חודש העסקה בארבעת החודשים הראשונים, ובלבד שיהיו ברצף, 2,000 שקל; ובחודשים החמישי והשישי 3,000 שקל.
ענף הבנייה והתשתיות נקלע למשבר מהחמורים שידע בעקבות המלחמה בעזה, על רקע המחסור של כ-80 אלף פועלי בניין פלסטינים ועזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני. מרבית הפעילות בענף שותקה בתחילת המלחמה, לאחר שבמהלך אוקטובר רק 15% מאתרי הבנייה היו פעילים בעקבות סגירת השערים לפועלים מיו"ש, הנחיות פיקוד העורף ומגבלות שהטילו רשויות מקומיות, ובנובמבר פעלו פחות ממחציתם. תוכניות הממשלה להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה הובילו להבאה של כמה אלפים בודדים של עובדים עד כה.

לראשונה – מענקים גם בענף השיפוצים

נציגי התאחדות קבלני השיפוצים קראו גם הם לקדם את ההסכם החדש, ולכלול בו עובדים שישתלבו בתחום השיפוצים, שעד כה לא זכה למענה. עו"ד נטלי ויינשטיין, מנכ"לית ההתאחדות, אמרה: "8 חודשים לא ניתן לנו שום מענה למחסור הקשה שנוצר עקב היעדרות העובדים הפלסטינים - והענף קורס. עברו למעלה מ-4 חודשים מאז החלטת ממשלה בנושא, ועדיין לא ראינו את טיוטת ההסכם. אנחנו כבר יודעים שיש בה כשלים מרכזיים שנוגעים לחובת הכשרות לעובדים. בתחום השיפוצים ההכשרה מתבצעת לרוב תוך כדי עבודה, והתניית המענקים בהכשרה נפרדת עלולה לפגוע בזכאות של עובדים שירצו להשתלב בענף".
אסף וקסלר, רכז שיכון באגף התקציבים באוצר, אמר בדיון כי "מאז החלטת הממשלה שהתקבלה בפברואר, ביצענו עבודת מטה עם הביטוח הלאומי ומשרד השיכון, גיבשנו מסקנות מתוכנית המענקים הקודמת וגיבשנו תוכנית נוספת. כדי לקדם אותה, היינו צריכים להעביר תיקון חקיקה שמאפשר שלא להכיר במענקים כהכנסה, זה קצת עיכב אותנו אבל עכשיו אנחנו בשלבים אחרונים של ניסוח להסכם חדש, טוב יותר, שייצור תמריצים משמעותיים להשתלבות עובדים בענף - ויכלול גם את ענף השיפוצים. אני מעריך שתוך שבועיים-שלושה נוכל לדון בו כאן בוועדה".
ח"כ אליהו רביבו, יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים של הכנסת, ביקש לוודא שהמענקים יותנו גם בהוכחת רצינות והתמדה של העובדים כדי להביא לשילוב ארוך טווח שלהם בתחום: "מדינת ישראל אכן מבקשת לעודד קליטת עובדים בענפי הבנייה והשיפוצים, אבל אנחנו מבקשים לדעת אם זה הכלי הנכון והיעיל ליצירת התמריצים לכך. אשמח לדעת כמה אנשים שקיבלו את המענק הקודם נשארו מעבר ל-3 חודשים, ובהתאם לכך לבנות את האופן שבו יינתנו המענקים הקודמים. אנחנו רוצים עובדים שיתמקצעו ויישארו בתחום - ולא פלסטר נקודתי וקצר".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, ציין כי "לאחר ה-7 באוקטובר פנינו לאוצר בבקשה לממן פרויקטים של הכשרות לישראלים, הם הבינו את גודל האירוע ונתנו מענה מהיר ומימון של קרוב ל-20 מיליון שקל. בימים אלה אנחנו מכשירים קרוב ל-2,000 עובדים ישראלים ב-20 מכללות בכל הארץ, שמגיעים ממגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית. נושא המענקים קריטי מאוד בתקופה הזאת, כדי שנוכל להבטיח את זה לעובדים הפוטנציאליים, לתת להם את התנופה ולייצר פריצה להכשרה של 10-20 אלף עובדים נוספים".
יניב פרץ משירות התעסוקה הוסיף: "אנחנו רואים שמענקים מהסוג הזה מסייעים באופן קוהרנטי לענפי משק, שבאופן מסורתי סובלים ממחסור בעובדים, בהם בנייה, חקלאות וסיעוד. מרגע שהמענק אושר, ראינו גידול בהשמות של מאות עובדים, ומרגע שנפסק המענק - ירידה תלולה. אין סיבה שלא להמשיך את המענק".
מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון אמרה כי המשרד רואה חשיבות גבוהה בהכנסת ענף השיפוצים אל תוכנית המענקים ומאמין שזהו צעד משמעותי להכנסת כוח עבודה חדש יעיל ואיכותי לתחום. בנוסף ציינה כי על פי המתווה החדש העובדים צפויים לקבל מענקים על פני חצי שנה במטרה לייצר תשתית עמוקה שתשאיר את העובד בתחום.