שולחן החג: מאכלים סמליים וסדר ברכות
מכיוון שזה היום הראשון בשנה, שבו, לפי המסורת, ייקבע איך יהיו חיינו במשך השנה הקרובה, נוהגים לשלב בסעודה הראשונה של החג מאכלים מיוחדים, שמכוונים למשאלות שלנו לקראת השנה החדשה, בתקווה שיתמלאו. לפני כל אחד ממאכלים אלו, שמכונים "סימנים", "ברכות" או "ברכיות", נהוג לומר תפילה ייעודית למאכל.
עוד יש לציין, שיש הנוהגים במהלך החג להימנע מאכילת מאכלים שעלולים לסמל משמעות שלילית. לדוגמה: אגוז. זאת כי הערך המספרי, הגימטרייה, שלו שווה לערך המספרי של המילה "חטא". נהוג גם להימנע מאכילת מאכלים חמוצים ומרים, ולהשתדל באכילת מאכלים מתוקים, כדי שהשנה הקרובה תהיה מתוקה ותבוא עלינו לטובה ולברכה.
תמר: "יהי רצון מלפניך ה', שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
רוביא (שעועית): "יהי רצון מלפניך ה',
שירבו זכויותינו ותלבבנו".
כרישה: "יהי רצון מלפניך ה',
שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
סלק: "יהי רצון מלפניך ה',
שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
דלעת: "יהי רצון מלפניך ה',
שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו".
רימון: "יהי רצון מלפניך ה',
שנהיה מלאים מצוות כרימון".
תפוח בדבש: "יהי רצון מלפניך ה', שתתחדש
(או שתחדש) עלינו שנה טובה ומתוקה".
ראש של דג: "יהי רצון מלפניך ה',
שנהיה לראש ולא לזנב".
יום הכיפורים
יום הכיפורים, שחל בעשרה בתשרי, הוא היום הקדוש ביותר לעם היהודי.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. ְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג', פסוקים כו'-לב').
אחת המצוות בערב יום הכיפורים היא לגשת לחברים, בני משפחה או כל אדם, שיש חשש שמא נעלב במהלך השנה, ולבקש ממנו סליחה ומחילה. יש לזכור, יום כיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם לקב"ה, כשעבירות שבין אדם לחברו יום זה יכול לכפר רק בתנאי שיפייס את החבר שנפגע. לכן יש לבקש סליחה לפני יום הכיפורים, ולהגיע ליום הקדוש, יום כיפור, נקי ומוכן לפתוח דף חדש בפני בורא עולם. לפי הנוהג, המצווה חלה גם על החבר שנעלב, שימחול ויתפייס, כי כששמוחלים וסולחים בפה מלא, פיו של השטן נסתם, ואז גם הקב"ה ימחול ויסלח לעוונות. עוד נהוג לקיים את מנהג פדיון כפרות.
תפילת כָּל נִדְרֵי ("כל הנדרים"), שנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים, מטרתה לבטל את הנדרים והשבועות של ציבור המתפללים. "כל נדרי ואסרי ושבועי ונדויי וחרמי וקונמי וקונחי וקונסי, די נדרנא ודי אשתבענא ודי נדינא ודי חרמנא ודי אסרנא על נפשתנא. מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה שבא עלינו לשלום".
מנהגי ראש השנה
יום תרועה: תקיעת השופר
תקיעת שופר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תרועת שופר בראש השנה, שמכונה בתורה גם "יום תרועה". בכלל, השופר ומצוות התקיעה תופסים מקום רחב בעולמה של ההלכה, האגדה והמחשבה היהודית. יש להדגיש, כי בימינו לא תוקעים בשופר ביום ראש השנה שחל בשבת. לכן בשנה שבה חל ראש השנה בשבת, תוקעים בשופר רק ביום טוב השני של ראש השנה, שחל ביום ראשון בשבוע. תקיעת השופר מסמלת את המלכתו של בורא העולם למלך, וקוראת לבני האדם לחזור בתשובה ממעשיהם הלא טובים.
התרת נדרים
בערב ראש השנה נוהגים לבצע טקס התרת נדרים. לפי המסורת, כל אדם מבקש התרה בפני שלושה אנשים, וכך הוא ישוחרר מהבטחותיו.
תשליך: להשליך את החטאים
ביום הראשון של ראש השנה נהוג ללכת בשעות אחר הצהריים למקור מים, שפת ים או נהר, בעדיפות למקום שבו מצויים דגים. זאת משום שבני ישראל נמשלו לדגים, וגם כי דגים מהווים סימן ברכה ש"אין עין הרע שולטת בהם" ו"שיפרו וירבו כדגים". מתפללים את תפילת התשליך, "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם” (מיכה ז', יט), שהיא בקשה להשלכת העבירות אל מצולות ים.
