חרף התנגדות משרד הביטחון נקבע לאחרונה כי קיים קשר סיבתי בין פציעתו של חייל מילואים בראשו לבין מותו מסרטן ריאות כארבעה עשורים מאוחר יותר, ואשתו תוכר כאלמנת צה"ל. ועדת ערעורים לפי חוק התגמולים קיבלה חוות דעתו של מומחה מטעמה שהתרשם כי נכותו של המנוח וההפרעות הנפשיות שליוו אותה הביאו לאי-יכולתו לנסות ולהיגמל מעישון.
המנוח נפצע בראשו באימון בשנת 1970, בהיותו בן 22. הוא הוכר כנכה צה"ל עם נכות של 20% בגין "הפרעת התנהגות ושינויים באישיות לאחר חבלת ראש". הנכות כללה גם דיכאון שהוכר כסיבוך מאוחר של חבלת הראש. ב-2010 הוא אובחן עם סרטן ריאות גרורתי, וב-2013 הלך לעולמו.
אשתו הגישה בקשה להכרה כאלמנת צה"ל בטענה שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה בראש לבין ההידרדרות במצבו הנפשי של בעלה, שהובילה להגברה משמעותית בעישון ובסופו של דבר לסרטן. קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את הבקשה, בטענה שאין קשר בין הפגיעה לבין סיבת המוות.
ועדת הערעורים, בראשות השופט גלעד לובינסקי זיו, מינתה מומחה פסיכיאטרי לבחון את המקרה. בחוות דעתו נקבע כי הפגיעה בראש והפרעות נפשיות שנבעו ממנה "הפחיתו את סיכוייו של המנוח באופן משמעותי להיגמל מעישון ואף הגבירו את צריכת הסיגריות". המומחה העריך כי אלמלא הפציעה, הסיכוי שהמנוח היה ממשיך לעשן עד סוף ימיו עמד על 50% בלבד.
בעדותו בפני הוועדה הסביר המומחה כי בעקבות הפגיעה היו למנוח "יותר כוחות שמשפיעים עליו להשתמש בסיגריות ופחות כוחות שמונעים או מאפשרים לו להיגמל". גם כשעומת עם קשיים בנתונים הסטטיסטיים שהציג, עמד המומחה על דעתו כי לנכות המוכרת היה משקל ממשי בהגדלת כמות הסיגריות ובהפחתת הסיכוי להיגמל מעישון.
הוועדה קיבלה את עדות האלמנה, שלפיה בעוד שלפני הפציעה עישן המנוח "סיגריה פה סיגריה שם", לאחר הפציעה והחמרת מצבו הנפשי הגביר את העישון באופן משמעותי. כך, ב-20 השנים האחרונות לחייו הגיע לצריכה של יותר משתי קופסאות ביום. האלמנה העידה כי מאז הפציעה בעלה "השתנה מקצה לקצה" וסבל ממצבי רוח משתנים ועצבנות, שהחמירו עם השנים עד שנכנס לדיכאון עמוק.
בהכרעתה קבעה הוועדה כי התמונה המצטיירת היא של אדם צעיר שנפצע במהלך שירות מילואים, פציעה שהשליכה באופן מכריע על המשך חייו ועל הרגלי העישון שלו. הוועדה הדגישה כי למרות שהמנוח עישן גם לפני הפציעה, מדובר היה בתקופה קצרה יחסית ובכמות קטנה של סיגריות.
הנכות שנגרמה, צוין, לא רק הגבירה את כמות הסיגריות שעישן, אלא גם נטלה ממנו את היכולת לנסות להיגמל, ואף אילו היה מנסה, סיכויי ההצלחה היו נמוכים משמעותית. לפיכך פסקה הוועדה כי קיים קשר סיבתי בין הפציעה לבין המוות וקיבלה את ערעור האלמנה. משרד הביטחון חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 12,500 שקל והחזר מלא של הוצאות חוות הדעת הרפואיות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד רפאל תירם עוסק בצבא ומשרד הביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
