שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח הבוקר (ראשון) מכתב לחברי הממשלה לקראת העלאת התקציב המתוקן ל-2024 לאישור הממשלה, כשברקע ביקורת גוברת מצד גורמים בממשלה, באקדמיה ובמשק נגד התקציב. "בצהריים נתכנס כולנו בעזרת השם לדון ולאשר את העדכונים לתקציב המדינה לשנה הקרובה", כתב סמוטריץ'. "זה תקציב טוב והכרחי לתקופת המלחמה, ועוד לפני מה שאין בו, בואו נראה מה יש בו: יש בו המון כסף לצבא לניהול המלחמה. כל מה שצריך עד הניצחון, ואני מניח שכולנו מסכימים שזה הדבר החשוב ביותר כרגע".
במקביל לפרסום המכתב, פורום הכלכלנים קרא הבוקר לממשלת ישראל שלא לאשר את התקציב שהוגש לה, ובמקומו לבנות תקציב אחראי שיהלום את גודל המשבר אליו נקלעה ישראל. "לפי ההערכות, הוצאות המלחמה והשיקום יגיעו לכ-210 מיליארד שקלים, יותר מ-10% מהתוצר השנתי. בנוסף צפוי גידול קבוע בהוצאות הביטחון והריבית של כ-30 מיליארד שקלים", כתבו הכלכלנים. "לאומדנים אלו יש להוסיף את אובדן ההכנסות כתוצאה מהמלחמה. אתגר זה מחייב שינוי יסודי של סדרי העדיפויות והפניית כל המשאבים לטובת הצרכים השוטפים תוך שמירה על פוטנציאל הצמיחה של המשק. ללא צעדים אלו, יגדל משמעותית הסיכון למשבר חריף ולפגיעה קשה וארוכת טווח בצמיחה הכלכלית וברווחת תושבי המדינה, אולי ללא תקנה".
הקריאה של הכלכלנים מגיעה אחרי המכתב הנוקב של נגיד בנק ישראל לראש הממשלה בשבוע שעבר, שבו הבהיר כי הימנעות מרוב הקיצוצים שהציע משרד האוצר תפגע קשות בכלכלה הישראלית. "ללא העלאת מע"מ, ביטול הכוונה להעניק נקודות זיכוי להורים עם ילדים עד גיל 3 או צעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף דומה, איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות", כתב הנגיד.
בסוף השבוע פנו גם 257 ראשי רשויות לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', בטענה כי התקציב החדש פוגע באוכלוסיות שהכי נזקקות לתמיכה והשקעה בתקופה זו, ובדרישה לשנות את התקציב באופן מיידי. גם פורום העסקים קרא אתמול לראש הממשלה ולשרי הממשלה, לשנות את סדר העדיפויות התקציבי, וטענו כי "מי שיתמוך בתקציב בלתי אחראי לעת הזו - יישא באחריות לנזק ארוך שנים למדינת ישראל".
סמוטריץ' המשיך וכתב במכתב כי "יש בתקציב המון כסף למשרתי המילואים ולבני המשפחות שלהם. הרוח והנחישות שלהם יביאו בעזרת השם את הניצחון, וגם בזה אני משוכנע שאתם מסכימים. יש בו המון כסף כדי להמשיך לעטוף את הניצולים והמפונים בצפון ובדרום ולהעניק להם מקסימום שירותים כשהם מחוץ לבית וכדי לאפשר להם לשוב הביתה בהתאם למצב הביטחוני.
"יש בו הרבה מאוד כסף לשיקום ופיתוח ישובי קו העימות, גם בדרום וגם בצפון. פיתוח מואץ שלהם הוא חלק מתמונת הניצחון והחוסן הלאומי שלנו. יש בתקציב תכנית גדולה לחיזוק מערך בריאות הנפש כדי לתת מענה לצרכים הרבים שיצרה המלחמה, יש בו תקציבים גדולים למשטרה, למשמר הלאומי ולכיתות הכוננות ותקציבים משמעותיים לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון, בצפון ובדרום.
"וכן, יש בו גם אחריות תקציבית והבנה שאין ארוחות חינם. יש בו הבנה שהמלחמה מחייבת שינוי סדרי עדיפויות זמני ודחיה של דברים חשובים אחרים", כתב סמוטריץ'.
"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו. לכולנו היו חלומות ושאיפות כדי לממש בתפקידים השונים שלנו, ושמחנו שרבים מהם נכסו לסיכומים התקציביים בתקציב המקורי. ועכשיו אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית.
"וזה קשה. כשנאלצים לקצץ במשהו זה ממש לא אומר שהוא לא חשוב. זה פשוט אומר שאין ברירה וכרגע יש דבר חשוב יותר. זה פשוט כי אנחנו חייבים לנהל שיח שלא מבוסס רק על צרכים אלא גם על סדרי עדיפויות.
"אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה וטובה ומאוזנת וממש לא מוגזמת בשמרנות שלה. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה קצת את ההוצאה ומגדילה קצת את ההכנסה, אבל עושה את זה באוסף צעדים מדודים.
"אני מאמין שמצאנו את שביל הזהב וממש מבקש את ההתגייסות של כולכם להצלחה. כאמור כל קיצוץ וכל ויתור הוא כואב וקשה, אבל זה מחוייב המציאות. האלטרנטיבה היא העלאת מיסים משמעותית וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד ש"ח, שהמשמעות שלו היא “Shut down “ מוחלט של כלל משרדי הממשלה. לא נוכל להוציא שקל ולממן שום פעילות.
"בכדי להקל על ההתנהלות של משרדי הממשלה, הנחיתי את אגף התקציבים לאפשר לכם השרים גמישות מקסימאלית בהפעלת התקציב ובבחירה מהיכן לקצץ ואלו פעולות להשאיר. נעביר אליכם בעזרת השם את עודפי השנה הקודמת לא יאוחר מחודש מרץ, נשתדל להכניס לבסיס התקציב כמה שאפשר מתוך הסיכומים התקציבים שיישארו, בכדי לאפשר גמישות תזרימית בהפעלת התקציב כבר בתחילת השנה, ועוד ועוד. אני מקווה שזה יקל על כולנו את ההתנהלות בשנה הקרובה.
"חברים ושותפים יקרים, האתגר הכלכלי אינו נופל בחשיבותו מהאתגר הצבאי של המלחמה. ניהול נכון ואחראי של הכלכלה על רקע המלחמה ישמור על חוסנו של המשק וממילא יאפשר לנו לשאת בנטל הביטחוני בעתיד ולחזק את מדינת ישראל. ולהיפך חלילה. אנחנו נדרשים לאחריות לאומית, לשותפות ולחברות, ואני משוכנע שיחד בעזרת השם נוכל גם לאתגר הכלכלי הנלווה לאתגרי המלחמה הצבאיים והאזרחיים.
"אני מבקש שתמצו את השיח המקצועי מול אגף התקציבים ותגיעו להסכמות. חלקכם כבר עושים את זה ענייני וטוב בימים האחרונים ומצליחים להגיע לסיכומים, מה שמלמד שעם קצת רצון טוב, זה בהחלט אפשרי".
שר הפנים ארבל: "קורא לשר האוצר לא לקצץ בשירותים"
שר הפנים, משה ארבל, ביקר היום גם הוא את הקיצוצים בתקציב, ואמר כי "אין ספק שישראל נמצאת בתקופה שמחייבת הרחבה משמעותית של תקציב המדינה - הגדלת הוצאות הבטחון, השיקום הפיזי והנפשי של תושבי העוטף, סיוע למילואימנקים ומשפחותיהם, וכל זה לפני שדיברנו על הוצאות בריאות, חינוך, שלטון מקומי מיגור הפשיעה ומנועי צמיחה למשק.
"אבל כמו כל דבר בחיים, המציאות יותר מורכבת, זה לא או-או. אפשר גם להרחיב בלי לקצץ. בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל חסכה הרבה והקטינה בצורה משמעותית את החוב הלאומי. הקטנת החוב מגיעה מכספי מיסים של כלל האזרחים שהיא גבתה, אבל הכספים לא שימשו את האזרחים אלא את החוב הממשלתי. והנה היום בעת הצורך, זה הזמן להחזיר את הכסף לאזרחים ולא לקצץ להם שירותים הכרחיים אחרים.
"אפשר באופן חד פעמי להחליט שהפעם אנחנו לא פוגעים באזרחים, אלא מרחיבים את החוב הממשלתי (שעדיין יהיה מהנמוכים ביותר בעולם המערבי), משקיעים במנועי צמיחה שביום שאחרי יתרמו שוב להקטנת החוב בעתיד. אני קורא לשר האוצר שלא לנקוט בשיטה הידועה והקלה של קיצוץ השירותים לאזרח אלא מימון חד פעמי שיבוא בהגדלת יחס החוב תוצר".
