"מדינת ישראל נתפסת כמדינה חדשנית, עם אנשים פורצי דרך ותפיסת עולם ליברלית, שמקדמת יזמות וחדשנות. אנחנו נכנסים לעידן של ממשלה חדשה, הרבה יותר שמרנית והרבה יותר ימנית - ככה היא נתפסת בעיניי עצמה ובטח שגם בעולם. סביר להניח שיהיו לכך השפעות על המוטיבציה של משקיעים וחברות בינלאומיות לבוא ולעשות איתנו עסקים". את הדברים אמר השבוע יזהר שי, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון, ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר מטעם מפלגת כחול לבן, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio. האזינו לריאיון המלא עם שי בנגן בראש הכתבה.
"אני רוצה לסייג ולומר, זו לא הבעת עמדה פוליטית. עמדותיי הפוליטיות ידועות, אבל אני אצמד לעובדות, לדברים שיקרו, אשתדל בלי שיפוטיות. ממשלה שמרנית עם דעות ימניות בימין העמוק, למשל באשר לזכויות להט"בים, מיעוטים, מעמד בית המשפט - ממשלה כזו נתפסת במקומות רבים בעולם כממשלה בעייתית. אני לא נכנס לעניין השיפוטי - זכותנו בישראל כמדינה דמוקרטית להכתיר איזו ממשלה שאנחנו רוצים. אבל כשמסתכלים עלינו מבחוץ, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שרבות מחברות ההייטק והמשקיעים הבינלאומיים יכולים להחליט לעצמם עם מי הם עושים עסקים ובאיזו תצורה ומה המוטיבציה שלהם לעשות עסקים במדינה שהחליטה שזכויות להט"בים צריכות להיות מדוכאות, שנישואים חד מיניים צריכים להיות יותר מבוקרים אפילו מהיום.
"אנחנו לא שולטים במוטיבציה של העולם והחברות, וידוע שלמנהלים בכירים בחברות הייטק וקרנות השקעה יש מודעות ומוטיבציה להביע את עמדתם לכאן ולכאן. תראו את הקרבות הגדולים בטוויטר סביב פייסבוק, גוגל ואחרות. אנשים בהחלט מביעים את דעתם הפוליטית וכאן יכולה להיות השלכה למה שקורה איתנו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
יזהר שי: "לבכירים בקרנות השקעה יש מוטיבציה להביע את עמדתם, וגם את דעתם הפוליטית. כאן יכולה להיות השלכה למה שקורה עם ישראל"
(צילום: shutterstock)
"לך תסביר למשקיע שיושב בניו יורק שאנחנו בסדר"
בין השאר סיפר שי בריאיון על החוויה שלו כמנכ"ל חברת הייטק בימי האינתיפאדה השנייה, ועל ההשפעה של דעת הקהל העולמית על ההשקעות בפועל בישראל: "הייתי יזם ומנכ"ל בהייטק למעלה מ-30 שנה, הסתובבתי הרבה בתפר הזה שבין ישראל לבין מדינות העולם בעסקים והשקעות. לצערי, חוויתי את זה בתקופת האינתיפאדה השנייה, הזכורה לנו כטראומה לאומית - שספגנו בה מאות הרוגים ואלפי קורבנות בגוף ובנפש, היינו במלחמה.
"בעולם באותה תקופה תפסו את זה כאיזושהי תופעה של מדיניות כוחנית וכל מיני דברים שאמרו עלינו בהקשר הבינלאומי, ולצערי ראיתי לקוחות שביטלו פגישות עם אנשי מכירות שלי, של החברה שניהלתי, בגלל שקרה משהו בשכם, למשל. משקיעים שהודיעו שהם לא רוצים להיפגש איתי כמנכ"ל של חברה בינלאומיות הפועלת בארה"ב, אירופה וישראל".
יזהר שיצילום: הדר יואביאןאז בעצם אתה אומר שהחברה שלך הפסידה כסף בגלל מדיניות של ממשלת ישראל?
"כן, וחשוב לציין שזו הייתה מדיניות לגיטימית לגמרי בעיניי, להתנהל ביד קשה עם פורעי חוק ואנשים שהלכו על ראשם של חיילנו ופגעו בגופם של אזרחנו. אז נלחמנו את מלחמתנו הצודקת, אבל אתה יודע, לך תסביר למשקיע בינלאומי שיושב במשרדו הממוזג היטב בניו יורק או בלונדון, שאנחנו אלה שצודקים והאחרים הם לא".
אתה אומר שקרן השקעות תחליט אם להשקיע בסטארטאפ ישראלי בגלל שיש או שאין מצעד גאווה בירושלים?
"זה נשמע קצת סכמטי אבל בסוף בקרן הזו יושב בן אדם והוא בדרך כלל, בעיקר אם הוא מעמק הסיליקון למשל, עם דעות שונות, רובן מאוד ליברליות-דמוקרטיות כמקובל שם. הוא מסתכל על מדינת ישראל ורואה שמבטלים זכויות להט"בים, פוגעים בכוחו של ביהמ"ש העליון, מקצצים את כנפיה של הדמוקרטיה. תחשוב איך זה נראה לו מאי שם בסן פרנסיסקו למשל.
"אני עודדתי את עובדי גוגל לשבות כי הם הגיעו להסכם סין, אני צועק בקולי קולות על מה שקורה בין רוסיה לאוקראינה, ואומר להם לא לעשות עסקאות עם הרוסים, ואני מזכיר מאות חברות שעזבו את רוסיה מטעמים פוליטיים אידיאולוגיים - אז כן, זה משפיע".
"מדאיג שאף אחד לא מתחרה על תפקיד שר המדע"
בתוך כך, השבוע התראיין ל"כסף חדש" גם פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות של אונ' תל אביב, שהתייחס לחשש שהביע השר לשעבר יזהר שי, ואמר כי "מדובר בחשש אמיתי. אני לא יודע אם הוא יתממש אבל יש סיבה לחשוש, מהסיבה שזה לא סוד שרוב ההשקעות בהייטק הישראלי מגיעות מארה"ב, וחלק גדול מהן מגיע מהחוף המערבי, שהוא בהגדרתו הרבה יותר ליברלי והרבה יותר חופשי. אמנם אני עדיין לא יודע איך הממשלה תתפקד, כמו כל אחד מאיתנו, אבל זה שמצטיירת פה ממשלה עם קווים אחרים של מדיניות של פחות ליברליזציה בכל דבר - גם בהתנהגות כלפי אוכלוסיות מסוימות, גם בכלכלה וכן הלאה - בהחלט יכול להשפיע על האפשרות שקרנות הון סיכון תרצנה או לא תרצנה לעשות איתנו עסקים".
>>לריאיון המלא עם פרופ' צבירן:
איזה פרמטרים קרנות ההון-סיכון בוחנות כשהן באות להשקיע בסטארטאפ ישראלי?
"קודם כל הן מחליטות באיזה שווקים ובאיזה מדינות הן רוצות לשחק. ישראל נחשבת לאומת סטארטאפ, וזו לא קלישאה, ולכן אנחנו מושכים הון. מצד שני, אם הקרנות לא בטוחות שהכלכלה בישראל יציבה וחופשית, אז יכול להיות שהם יחליטו להדיר את רגליהן מכאן, לא מחברת סטארטאפ ספציפית אלא מלהזרים לכאן הון. כי הסטארטאפים שלנו מצוינים והיזמים שלנו מצוינים ואת התוצאות אנחנו רואים. אבל יכול מאוד להיות שברמת הדירקטוריון, ברמת מי שחושב באיזה מדינות ובאיזה שווקים לחפש את הסטארטאפים - יכולה להיות בעיה. אני לא אומר שזה יקרה, אבל זו בהחלט איזושהי עננה שיכולה להאיב".
פרופ' משה צבירןבנוגע לתקופה הנוכחית בהייטק, שמסתמנת כמשבר של ממש או לפחות האטה משמעותית, אומר צבירן כי "אין ספק שהיום יש פחות השקעות, וגם אם תהיינה הן יהיו בווריאציות אחרות. החגיגה של 2021 נגמרה. אבל גם כשמשקיעים פחות, יש שאלת מאקרו ויש שאלת מיקרו. בשאלת המיקרו, באיזה סטארטאפ להשקיע, זו אותה שאלה של לפני שנה. אבל במאקרו, אם בשוק מסוים אני רוצה להשקיע פחות או יותר בגלל אופיו של השוק - זו שאלה לגמרי אחרת".
ומה לגבי המצב באקדמיה? המצב הפוליטי יכול להשפיע גם על הלימודים של צעירים ישראלים למקצועות ההייטק?
"כן ולא. קודם כל - המצב הפוליטי בהחלט יכול להשפיע. מדובר בהשלכה רוחבית של מה יקרה עם הדור הצעיר. האם הדור הצעיר ירצה להיות פה במדינה שאולי תתנהל אחרת? שוב, כרגע אנחנו אומרים הכל מפחד, פחד מהלא נודע, חשוב להגיד שאנחנו לא יודעים מה יהיה.
"אבל בוא נחזור לאקדמיה. האקדמיה היא מקור לטאלנטים. אנחנו באקדמיה מביאים אחד משלושת המרכיבים שעוזרים לייצר אקוסיסטם, השני זה התעשייה, שחשיבותה לכאן היא גדולה, והשלישית היא כמובן הממשלה, שצריכה לתמוך להפנות משאבים. אז אם הממשלה לא תתמוך בתעשייה ולא באקדמיה, שמסוגלת בזכות ההשקעה הזאת לגדל דור חדש של יזמים, אז אין ספק שזה יפגע.
"לא הרבה יודעים שמדינת ישראל השקיעה רק לפני שלוש שנים סכום של הרבה מיליונים באקדמיה כדי לפתוח מרכזי יזמות, וכדי לעודד בצורה פרו-אקטיבית יזמות באוניברסיטאות, וחלק מהאוניברסיטאות עושות את זה בהצלחה גדולה. התוצאות מדברות בעד עצמן. אונ' תל אביב לדוגמא עלתה מהמקום השמיני בעולם לשביעי בעולם בהצלחה של יזמים. זה השיג מטורף מבחינת גודל המדינה והחברה שבה היא מתחרה. אנחנו היחידים בעשירייה הפותחת ברשימה הזאת מחוץ לארה"ב, וברשימה הזאת יש לך את MIT והרווארד, שהתקציב של אונ' בארץ הוא תקציב של בערך שבועיים אצלם, ואנחנו עדיין מתברגים לשם".
אף אחד לא מתחרה על תפקיד שר המדע והטכנולוגיה כרגע, נראה שזה ברמת ה"שאריות" של העוגה.
"זה נכון וזה מאוד מדאיג. כי אם זה ב'שאריות' זה מראה שהנושא לא נמצא בליבה של הממשלה המסתמנת. כולם מדברים על מדינת תל אביב, וכנראה שהתוצאות של הבחירות לא היו אותן תוצאות אם הן היו נעשות רק באזורי ההייטק - אבל קטר ההייטק זה הקטר היחיד שמאיץ את הכלכלה הישראלית. כל מה שמחלקים לציבור, הרבה מאוד מזה מגיע מההייטק והאקזיטים וכן הלאה. אם זה ייגמר - אין קטר. יש לי ילדים ונכדים במדינה הזאת. אם זה ייגמר זה די בעייתי.
"בכלל, חיזוק ההייטק הישראלי דורש אנשים שבאים מהמערכת ומבינים את המערכת, וינתבו את הממשלה ליצירת הדבר הזה. כרגע זה לא נראה על פניו לפחות שזה משהו שמאוד מעסיק את הממשלה המתהווה".
