נרקומן לשעבר ומתמודד נפש שהתגרש מאשתו במהלך עבודות פינוי-בינוי בדירתם הציבורית בתל אביב ייאלץ למצוא לעצמו משכן קבע אחר – כך קבע לאחרונה בית המשפט לעניינים מינהליים בעיר, שאישרר את החלטת הוועדה המיוחדת בעניין הדיור הציבורי.
מדובר בדירת דיור ציבורי שבה התגורו השניים מאז 1992. בשלב מסוים הם פונו מהדירה עקב עבודות פינוי בינוי, ותוך כדי ביצוע הפרויקט התגרשו. בנובמבר אשתקד הכריעה ועדה מיוחדת של הדיור הציבורי כי האישה היא זו שתזכה לגור בדירה החדשה, בעוד בעלה לשעבר – שהיה נרקומן וסובל מבעיות נפשיות, סוכרת ואנמיה – יצטרך למצוא לעצמו מקום מגורים חלופי.
בתגובה הוא הגיש בדצמבר האחרון עתירה לבית המשפט. לטענתו הוא פושט רגל קשה יום המתקיים מקצבאות זקנה והשלמת הכנסה זעומות בסך 3,500 שקל, בעוד שלגרושתו יש חנות שממנה היא מכניסה 12 אלף שקל בחודש והיא אף קיבלה לידיה את שלושת ילדיהם. הוא ביקש לא לתת יד ל"תוכנית הסדורה" של גרושתו לנשל אותו מזכויותיו בדירה לאחר עשרות שנים, אלא לקבוע שהוא רשאי לגור בדירה החדשה לצידה כשמחיצת גבס תפריד ביניהם.
מנגד טענה האישה שהחלטת הוועדה נכונה ואין להתערב בה. לדבריה, בעלה לשעבר היה אלים כלפיה במהלך הנישואים, כך שאם ייקבע שהוא רשאי לגור איתה בדירה החדשה היא תהיה בסכנת חיים מיידית. המדינה הצטרפה לעמדתה, תוך שהבהירה כי לוועדה אין סמכות לפצל את הדירה ללא היתר בנייה.
עו"ד אבי ששוהשופטת הדס עובדיה ציינה שהחלטת הוועדה נשענה על חמישה נימוקים מרכזיים: נכותה של האישה, מצבה הנפשי, העובדה שהילדים גרים עמה, הקביעה שהכנסות הבעל אינן נופלות משלה, וגילויי אלימות מצדו. אף שהוועדה לא הייתה רשאית להסתמך על שיקול האלימות, שכן לא קיימת קביעה שיפוטית שהוא אכן הרים יד על גרושתו, היא הכריעה שאין הצדקה להתערב בהחלטה.
"מצאתי כי החלטת הוועדה אינה מתבססת אך ורק על טענה בדבר אלימות מצד העותר, אלא על מכלול נימוקים ושיקולים כבדי משקל ובהם נכותה של האישה, מצבה הנפשי והצורך בקרבה לקהילתה", כתבה השופטת. לדבריה, נימוקים אלה כשלעצמם מבססים די הצורך את החלטת הוועדה, שנדרשה לתת הכרעה קשה ומצערת תוך העדפת אחד מבני הזוג לשעבר על פני משנהו.
השופטת הבהירה שהוועדה היא הגורם המקצועי להכריע בעניין והחלטתה הייתה מפורטת ומנומקת כך שאין בכוחו של בית המשפט להחליט טוב ממנה. בשולי הדברים היא ציינה שהבעל שיקר ביחס למצבו הכלכלי כשסיפר שהכנסותיו מתמצות בקצבאות, אך נמצא שהוא מרוויח 4,000 שקל נוספים מביצוע עבודות איטום, כך שהכנסתו החודשית הממוצעת עומדת על כ-8,000 שקל.
"הגם שמדובר בסכומים שאינם הופכים את העותר לעשיר מופלג", כתבה, "על עותר הפונה בבקשה לקבלת סעד לבוא לבית המשפט בידיים נקיות". לפיכך היא דחתה את העתירה ובכך אשררה את החלטת הוועדה שלפיה בדירת הפינוי-בינוי החדשה תתגורר האישה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותר: עו"ד חכמוב דוד
• ב"כ משרד הבינוי והשיכון: עו"ד מיכל פליגלר (שטיין) (פמת"א אזרחי)
• ב"כ חלמיש: עו"ד משה אלפסי
• ב"כ האישה: עו"ד עדי מנצור
• ב"כ אקרו פרזון ת"א: עו"ד עוז עזרא
• עו"ד אבי ששו עוסק בנדל"ן, תמ"א 38 ופינוי בינוי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
