השופט מיכאל קרשן קיבל לאחרונה עתירה נגד עיריית ראשון לציון בעניין מכרז לאספקת מערכות פלנטריום. המכרז יצא לדרך לפני כשנתיים וניגשו אליו שתי חברות. החברה שהפסידה עתרה נגד העירייה ונגד החברה שזכתה וטענה כי ההצעה הזוכה שינתה את תנאי המכרז. העירייה טענה שמדובר בשינויים זניחים אך השופט דחה את עמדתה.
באוקטובר 2022 פרסמה העירייה קול קורא באתר האינטרנט שלה והודיעה על כוונתה להתקשר עם חברת 'ברקת אסטרו' בהסכם לאספקת 3 מערכות פלנטריום, ללא מכרז. זאת בהסתמך על חוות דעת של ברקת אסטרו שלפיה היא הספק היחיד בארץ.
הדבר נודע לחברת 'קוסמוס טלסקופים' והיא פנתה לעירייה בטענה שגם היא מספקת מערכות מעין אלה. בהמשך לכך פרסמה העירייה מכרז שאליו ניגשו רק ברקת וקוסמוס. בנובמבר 2023 החליטה העירייה לבחור בהצעה של חברת ברקת כהצעה הזוכה.
בעתירה טענה קוסמוס כי בהצעת ברקת ובהתנהלות העירייה נפלו כשלים חמורים. נטען כי העירייה פעלה בניגוד לדיני המכרזים כדי להכשיר את הצעת ברקת, וזאת כהמשך ישיר של רצונה להתקשר עמה ללא מכרז. כך, בין היתר, טענה קוסמוס כי ברקת לא הפקידה ערבות בנקאית כנדרש והגישה הצעה המתיימרת לשנות את תנאי המכרז ולהתנות עליהם.
העירייה ביקשה לדחות את העתירה וטענה שברקת צרפה ערבות בנקאית כנדרש. כמו כן לדבריה, היה במכרז סעיף שלפיו "שינוי או תוספת במסמכי המכרז או כל הסתייגות ביחס אליהם בין ע"י תוספת בגוף המסמך ובין במכתב או בכל דרך אחרת שלא התבקשו בדרישות המכרז, לא יובאו בחשבון בעת הדיון בהצעה, כאילו לא נכתבו". על סמך סעיף זה ביקשה העירייה מברקת לבטל הסתייגויותיה. היא טענה כי ההסתייגויות של ברקת ממתווה המכרז אינן מהותיות, שאין בהן כדי לפסול את הצעתה וכי לא היה בתהליך משוא פנים או העדפה של ברקת על פני העותרת.
השופט דחה את פרשנות העירייה לגבי סעיף בטלות השינויים והדגיש שהתוצאה הטבעית של הגשת הצעה במכרז הכוללת הסתייגות מהותית מתנאי המכרז, היא פסילת ההצעה. השופט קבע בהתבסס על הפסיקה כי אין מקום לאפשר למציע לתקן את הצעתו בדיעבד כך שתעמוד בתנאי המכרז.
הוא קבע כי סעיף בטלות השינויים יפה רק מקום בו מדובר בפגם טכני או בגדר טעויות קולמוס, טעויות חשבונאיות, סטיות טכניות או כאלה שהשפעתן על התחרות זניחה, וכי עורך המכרז לא יכול להתנות על הפסיקה הקובעת כי הצעה בה נערכו שינויים מהותיים יש לפסול, משום שהיא סותרת את דיני החיובים ואת דיני המכרזים גם יחד. זאת, בין היתר, לנוכח עקרון השוויון – שהוא מיסודות דיני המכרזים: "על ההצעות להתאים לתנאי המכרז, שכן רק על ידי כך נקבע בסיס שווה לתחרות בין המציעים השונים המשתתפים במכרז... ורק על ידי כך מגנים על האינטרסים של מתחרים פוטנציאליים, שנמנעו מלקחת חלק במכרז בשל תנאיו".
לצד זאת, הבהיר השופט, על ועדת המכרזים לשקול האם ההסתייגות מהווה פגם מהותי, אשר עשוי להוביל לפסילת ההצעה, או פגם טכני, שאינו יורד לשורשו של עניין, ואינו מחייב את פסילת ההצעה.
פסק הדין חזר וקבע כי לא כל הסתייגות תביא לפסילת ההצעה כך שעל ועדת המכרזים לשקול אם ההסתייגות מהווה פגם מהותי, אשר עשוי להוביל לפסילת ההצעה, או פגם טכני, שאינו יורד לשורשו של עניין, ואינו מחייב את פסילת ההצעה. השופט קבע שההסתייגויות שכללה ברקת בהצעתה: "מדובר בשינויים מהותיים להוראות הסכם ההתקשרות המהווה חלק בלתי נפרד מן המכרז".
בסופו של דבר ביטל השופט את החלטת ועדת המכרזים וקבע שהצעת ברקת תיפסל והעניין יושב לוועדת המכרזים. עיריית ראשון לציון וחברת חויבו בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ קוסמוס: עו"ד עודד נשר, עו"ד טל שחר
• ב"כ העירייה: עו"ד רעות קרמר
• ב"כ ברקת: עו"ד יונתן גלסמן, עו"ד איתמר פורת
• עו״ד יצחק וכטל עוסק בדיני חוזים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
