"אין ממשלה שלא מובילה מטבע מרכזי דיגיטלי. בנק ישראל עובד כבר על פיילוט של מטבע דיגיטלי ישראלי. התופעה הזאת לא תיעלם והדיון אם זה כסף או לא הוא משני. תהליכי ההסדרה של הקריפטו מתארכים מדי". כך אמרה היום (ד') יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון באילת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריה, "מוסדות רבים כבר משקיעים בהטמעת בלוקצ'יין וצוות מיוחד שהוקם במשרד האוצר בוחן את הסדרת השוק ועם סיום עבודתו, שלה שותפה רשות ניירות ערך, יהיו שינויי חקיקה רבים בתחום כבר בקרוב שיסדירו אותו. השוק צריך להיות מוסדר בהקדם. המדינה מפסידה מס ואין מי שיגן על הציבור. הכאוס חייב להסתיים בקרוב".
גם נשיא לשכת רו"ח, חן שרייבר, הצטרף לדבריה של גואטה וטען כי הלשכה פועלת כעת בכל המישורים להסדיר את הנושא: "לא יכול להיות שכאן יהיו אלפים שעוסקים בתחום ואין עדיין כל וודאות. הקמנו כבר ועדת מומחים ובקרוב נפרסם את הממצאים ויהיו שם המלצות לגבי התייחסות הרגולציה לתחום הקריפטו".
זוהי לא הפעם הראשונה שגואטה קוראת להסדיר את תחום הקריפטו בארץ. בריאיון ל-ynet בתחילת השנה טענה יו"ר רשות ני"ע כי "החוק שחוקק והגדיר בצורה ברורה את קווי המתאר של נייר ערך היה טוב במשך כמה עשורים, אבל עולם הקריפטו מאתגר כעת את ההגדרה הזאת ומייצר סוגי השקעות שאולי לא עונים באופן ישיר על ההגדרה הקלאסית של נייר ערך, אבל כן מחקים אותה בצורה סינטטית כזו או אחרת.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
"מכיוון שבאופן מעשי המטבעות הללו לא באמת מהווים אמצעי תשלום, אלא בעיקר משמשים להשקעות פיננסיות, אנחנו חושבים שנכון יהיה לשייך אותם לעולם ניירות הערך מבלי להיצמד להגדרה המסורתית. הטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר שבכל פעם שנקבע קווי מתאר כלשהם יימצא הטכנולוג שיבצע איזשהי פעולה שתטשטש את הקווים האלה ותקבע אחרים. זה כמו מירוץ של חתול ועכבר שאנחנו לעולם לא נצליח למלא את תפקידינו בו.
"לכן, התפיסה שלנו אומרת שכל השקעה של הציבור בקריפטו צריכה להיחשב כאילו הייתה השקעה בנייר ערך ולהיות כפופה לכל החוקים שקשורים בכך. זאת, למעט מטבעות שמשמשים כמטבעות תשלום, כלומר כל עולם ה'סטייבל קוינז' (מטבעות דיגיטליים שמחירם נועד להיות צמוד לשער חליפין קבוע של כסף פיאט, כדוגמת שקל או דולר - ג.ל), שאלו הם מטבעות שהם הלך חוקי ובהגדרה מאפשרים גם פעילות תשלום, ולכן לדעתנו צריכים להיות בשליטה ובפיקוח של בנק מרכזי".
בדרך לעוד בורסה בישראל?
בעניין אחר, אמרה יו"ר הרשות כי יש צורך בבורסה משנית בישראל, אך העניין עדיין לא מתקדם בחקיקה ומתעכב. "רק תחרות יכולה להעביר ערך לצרכן. יש צורך בישראל לעוד אלטרנטיבות מימון".
בתוך כך, שרייבר מתח ביקורת על כך שאין חובה שמנהלי רשות המיסים יהיו חשבון. "מנהל רשות כזאת חייב להיות בעתיד רואה חשבון", טען והוסיף כי הלשכה פועלת כעת כדי שבכל דירקטוריון של חברה יכהן מטעם הציבור רואה חשבון. "כאשר אין רו"ח אין על מי לסמוך, אלא אם מסתמכים רק על דוח המבקר וזה ממש לא מספיק. שוחחתי על זה רק השבוע עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, ואנחנו נקדם את החובה שיהיה רו"ח מטעם הציבור בכל דירקטוריון של חברה ציבורית".
