משבר הקורונה והשינויים המהותיים בעולם התעסוקה, מובילים לא פעם מעסיקים להיתבע בבתי הדין לעבודה. כיצד על מעסיק להתנהל כדי לצמצם חשיפה לתביעה מצד עובדיו ומה צריך לדעת העובד לפני שהוא תובע את הבוס שלו? בעזרתה של עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ולייצוג מעסיקים, ועדים ואיגודים מקצועיים, גיבשנו מדריך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"בבתי הדין האזוריים ההליך המשפטי מסתיים תוך שנה וחצי עד שנתיים", מסבירה עו"ד לנדאו. "במקרה של ערעור בבית הדין הארצי, ההליך עלול להיגרר שלוש שנים".
האם קיימת דרך לקצר את ההליך המשפטי?
דיון מהיר מתקיים בתביעות על סכום של עד 25 אלף שקל, ומתייחס רק לסוגיות הקשורות לשכר, ללא דיון בנושאים אחרים כגון פיטורים, הטרדה מינית והתעמרות במקום העבודה. הדיון המהיר מובא בפני רשם (שאינו שופט) שסמכותו לדון בתביעות אלו, והתהליך אורך שבועות אחדים בלבד.
"אם נסיבות התיק מתאימות, לאחר הגשת התביעה יכול בית הדין להזמין את הצדדים לישיבת גישור הנעשית בפני נציגי ציבור. הישיבה, בעזרת המגשר, נועדה לבחון את האפשרות ששני הצדדים יגשרו על הפערים ביניהם, ואזי יחסכו לעצמם את ההליך השיפוטי וההוצאות הכרוכות בכך", מציינת עו"ד לנדאו.
באילו מקרים כדאי לעובד לתבוע ומתי עדיף להימנע?
אל תהססו להגיש תביעה במקרים בהם הופרו זכויותיכם הבסיסיות המעוגנות בחוק, כגון אי תשלום והלנת שכר, פיצויי פיטורים, ימי חופשה וכו'. אך לדברי עו"ד לנדאו, "חשוב לבחור באפשרות של תביעה רק לאחר שנבדקו חלופות אחרות ושאר המאמצים לפשרה עלו בתוהו. למשל, כצעד ראשון שלחו מכתב למעסיק בו אתם מוחים על הפגיעה שנגרמה לכם ומבקשים להפסיקה או לבטלה".
החלטתם להתפטר? מדריך ynet
(אלי סגל)
האם התביעה עלולה להוביל לפיטורי העובד התובע?
על פי חוק הגנת השכר, אסור למעסיק לפטר או להרע את תנאי העבודה עקב הגשת תביעה. אך במבחן התוצאה מעסיקים רבים מוצאים עילות לפיטורים שאינם קשורות כביכול לתביעה. בתביעות הנוגעות לפיטורים שלא כדין, השופטים אינם נוטים להחזיר את העובד למקום העבודה, אלא מעדיפים ברוב המקרים לחייב את המעסיק לשלם פיצויים מוגדלים. "באחת הדוגמאות, הגדיל אחד מן המעסיקים לעשות ופיטר עובד משום שהתייעץ עם עורך דין בנוגע לזכויותיו. בית הדין לא היסס ופסק לעובד פיצויי בגין פיטורים בסך 15 אלף שקל", מציינת עו"ד לנדאו.
איך עובד יכול להגביר את סיכויו לנצח בתביעה?
ככל שתביעתך תעוגן במסמכים רלוונטיים ובתיעוד כתוב המוכיח את העוול שנגרם לך, כך הסיכויים לנצח בתביעה יגדלו משמעותית. בנוסף, חשוב כמובן להיוועץ בעו"ד הבקיא בנושא התביעה, בפרטי המקרה ובפסקי דין מהעבר בנוגע לתביעות דומות.
עו"ד נעמי לנדאו צילום: סטודיו גילי ומירית מעסיק, כך תצמצם חשיפה לתביעה
גם מעסיקים יכולים לבצע מספר פעולות שיצמצמו את חשיפתם לתביעה מצד העובד. לפניכם כמה טיפים.
גבשו והעבירו לעובד/ת הסכם עבודה מפורט: לשון החוק דורשת להגדיר לעובד בכתב את תנאי העסקתו, כולל פירוט מדויק של הזכויות והחובות החלות על שני הצדדים, וזאת עד 30 יום מתחילת העסקתו. ההודעה לעובד צריך שתפרט, בין היתר, את הגדרות התפקיד, סמכויות העובד, זהות הממונה עליו ותנאי העבודה. בהיעדר הודעה או לחילופין הסכם עבודה כתוב וחתום, הרי במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים באשר לתנאי העבודה, הדבר פועל נגד המעסיק. יתרה מזו, הפרת חובה חוקית זו עלולה להביא להשתת קנס כבד על המעסיק (כ-15 אלף שקל) רק בשל העדרה.
"לאורך השנים, בית הדין הארצי התייחס להוראות חוק הודעה לעובד וקבע, כי בהתאם ללשון החוק, אין המדובר בעניין טכני, אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת הודעה בעל-פה, ובנסיבות של אי מתן הודעה בכתב, זכאי העובד לפיצוי", מציינת עו"ד לנדאו.
2 צפייה בגלריה
תלוש משכורת. מעסיקים רבים משייכים את עובדיהם לקטגוריה של עובדי קבלן כדי להימנע מתשלום זכויותיהם
(צילום: shutterstock)
שלטו בהוראות החוק ונהלו מעקב ורישום: תביעות רבות היו יכולות להיחסך אם מעסיקים היו בקיאים יותר בהוראות החוק ומקיימים אותן, למשל בנוגע לחלותם של הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה על המעסיק הפרטי. מעסיקים רבים כושלים בזוטות המתפתחות, ברבות הימים למחלוקות של ממש. למשל, ניהול יומן חופשה ומעקב אחר ימי מחלה. כל אלה הם נושאים בעלי עלות כספית משמעותית. בכל המקרים בהם המעסיקים אינם מנהלים רישום נכון, הדבר פועל כנגדם ויוצר תביעות וטענות שיכולות היו להיפתר בנקל.
תגמלו עבור עבודה בשעות נוספות: במקרים לא מעטים נמצא כי אין מעקב אחר ביצוע שעות העבודה בפועל של העובדים. על פי החוק, נטל ההוכחה כי המועסק לא עבד את 60 השעות הנוספות הראשונות אליהן הוא טוען, מוטלת על המעסיק, ולפיכך קיימת חשיבות מרובה למעקב נכון. יתרה מזאת, מעסיקים רבים כוללים עבודה בשעות נוספות בתור "שכר גלובלי", ואינם נותנים את הדעת להוראות הדין בעניין זה. שעות נוספות אלו חייבות להתקיים בהלימה להיקף השעות הנוספות המבוצעות בפועל, ובית הדין לעבודה יחייב את המעסיק לשלם לעובד רטרואקטיבית את הפער, כולל הסתכנות בתביעה כבדה בדבר פגיעה בזכויות העובד.
הקפידו על נהלי סיום העסקה בהתאם לחוק: מעסיקים רבים אינם מודעים להליכי סיום העסקה, כפי שמחויבים על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, החל מזימון לשימוע באופן ראוי ובתום לב, קיום ישיבת השימוע בנפש חפצה וקבלת החלטה בעקבותיו, מה שמוביל לסכסוכים רבים המגיעים לערכאות משפטיות. חשוב להקפיד ליידע את העובד בדבר השימוע מספר ימים מראש, תוך פירוט מדוקדק של נימוקי השימוע וחשיפת המסמכים לראייה בדבר הטענות, ולאפשר לו להביא נציג מטעמו (לרבות עו"ד) לשימוע.
כמו כן, את ההחלטה על הפיטורין יש לקבל רק לאחר שמיעת העובד ולאחר שניתנה לעובד האפשרות המלאה להציג את עמדתו. אם מעסיק מראה בצורה כלשהי, שההכרעה לגבי הפיטורין התקבלה מראש, גם אם לא מדובר באמירה מפורשת, השימוע עלול להיחשב פיקטיבי ולזכות את העובד בפיצויים בשל פיטורין שלא כדין. לדוגמה, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק פיצוי של 10 משכורות לעובד בגין הליכי שימוע שלא כדין.
העזרו באנשי מקצוע כדי לדעת את זכויותיכם: הדעה הרווחת היא שהעובד הוא הצד המנוצל וחסר הישע שיש לצאת לעזרו, אך למעשה לא רק העובדים הם אלו הנפגעים מאי ידיעת זכויותיהם, אלא גם המעסיקים עלולים למצוא עצמם "שבויים" בידי העובדים, כאשר הם מנהלים בעצמם את תחום יחסי העבודה ודיני העבודה, ללא בקיאות מספקת ותוך נהלי עבודה בלתי תקינים.
ליווי משפטי שוטף (ואף אד הוק במהלך משבר) עשוי לסייע להם לשמור על זכויותיהם, ולספק מענה לשאלות ולבעיות נפוצות שבין עובד למעסיק, בהן: פיצויי פיטורים, קבלני כוח אדם, שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים, תשלומי דמי הבראה, מחלה, חופשות ועוד, כדי ללמוד את גבולות המותר והאסור במסגרת יחסי העבודה.
אל תתבלבלו – עובד שכר אינו קבלן: מעסיקים רבים משייכים את עובדיהם לקטגוריה של עובדי קבלן כדי להימנע מתשלום זכויותיהם. למעשה, בתי הדין לעבודה אינם מתייחסים להגדרות המעסיקים אלא למגוון מדדים אובייקטיביים הקובעים האם עובד נחשב שכיר, עצמאי או קבלן: מי מספק את הכלים לביצוע העבודה, מקום ביצוע העבודה, מי קובע את לוחות הזמנים של העובד, האם העובד מבצע את העבודה בעצמו או באמצעות מי מטעמו וכו'.
היה ובית הדין יגיע למסקנה כי עובד המועסק כקבלן הוא למעשה עובד שכיר לכל דבר ועניין, עלול המעסיק לשאת בתשלומים כבדים. יותר מכך, גם חוזה מפורש בין הצדדים (בו העובד השכיר מסכים לעבוד כעובד קבלן) אינו בהכרח קביל, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין בטרם מחליטים על צורת העסקה לגיטימית כזו או אחרת.
הפרישו לעובדים פנסיה בהתאם לחוק: צו ההרחבה לפנסיה מחייב להפריש לקרן פנסיה 6% הפרשות עובד, 6.5% הפרשות מעביד ו-6% הפרשות מעסיק לפיצויים משכר היסוד של העובד. חשוב לדעת שאי הפרשת פנסיה, מעבר לעבירה על חוקי העבודה, מהווה אף עבירה פלילית. מה גם שהימנעות ממושכת מהפקדות עלולה לגרום לקטיעת הוותק ורצף הזכויות של העובד, ולכן המדינה ובית הדין לעבודה מתייחסים לכך בחומרה רבה.
בנוסף, הפרשת הפנסיה מחושבת על סמך שכר הבסיס בלבד ולא מסכום המשכורת הכולל. מעסיקים רבים המנסים להתחמק מתשלום פנסיה מלאה, בוחרים להוריד את שכר הבסיס בתלוש המשכורת, ולגלם חלק משמעותי מהשכר הכולל בתוך תתי סעיפים, כגון שעות נוספות פיקטיביות, מה שמהווה עבירה חמורה ובסיס משמעותי לתביעה.
