בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שקבוצת "יואל גבע", העוסקת בהכנה לבגרויות ולמבחן הפסיכומטרי, תפצה בכ-900 אלף שקל את המנכ"ל לשעבר איתי ישורון. השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה את דרישתו לקיים הסכם שבמסגרתו הובטחו לו דמי הסתגלות במקרה של פיטורים.
במשך יותר משני עשורים שימש ישורון בתפקידים בכירים בקבוצת החברות שהקים יואל גבע, וב-2013 מונה למנכ"ל. ב-2016 הוא חתם על הסכם שלפיו במקרה של סיום העסקתו, מכל סיבה, הוא יהיה זכאי ל-12 חודשי הסתגלות.
ב-2019 עלו היחסים בין ישורון לבין גבע על שרטון, על רקע הידרדרות ברווחיות החברה ב-2018. באותה תקופה החברה ספגה הפסדים בגלל מיזם ללימודי אנגלית מדוברת והוצאות גבוהות על שכר ושיפוצים, כמו גם עקב משיכות והלוואות כספים שנטל גבע לצרכיו הפרטיים. הוא זימן את ישורון לשיחה ובהמשך פיטר אותו, אך סירב לשלם לו את דמי ההסתגלות.
בתביעה לאכיפת ההסכם טען המנכ"ל לשעבר כי השקיע את מיטב שנותיו בחברה ובקידומה, מה שהכניס לגבע רווחים חסרי תקדים. לטענתו, לא נפל כל פגם בהתנהלותו וגבע היה זה שבחר במשך השנים לא להיות מעורב בניהול היומיומי של החברה.
הוא הוסיף שביסוד פיטוריו עומדת חתירה של עובד אחר שביקש לרשת את מקומו. אותו עובד, לדבריו, הוליך שולל את גבע ושיקר לו כשאמר שהתובע מבקש להסתיר מפניו שהחברה בהפסדים.
גבע טען מנגד כי ישורון הפר את חובת האמון הבסיסית בין השניים, מה שגורר את בטלות הסכם ההעסקה. לטענתו, המנכ"ל העלים ממנו מידע ועובדות חשובות ומהותיות בדבר מצד החברה, והעובדה שהחברה על סף קריסה נגלתה לו רק הודות לעובד אחר שסיפר לו. לדבריו, לפני הגילוי ש"היכה אותו בתדהמה" הוא סבר על סמך דיווחי ישורון שמצב החברה מצוין.
עו"ד ורד שדות | צילום: אלדד רפאליגבע הוסיף שרשלנותו החמורה של המנכ"ל לשעבר בכניסה למיזמים ללא ביצוע בדיקה נאותה הובילה להידרדרות החברה וגם מסיבה זו הוא לא זכאי לתמורה שבהסכם.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר ציינה כי גם בהנחה שהחברה אכן נקלעה לקושי תזרימי באותה תקופה, היא לא התרשמה שהקבוצה הייתה על סף חדלות פירעון. היא הוסיפה שמחומר הראיות עלה שגבע נהנה במשך שנים רבות מפירות עבודתו של ישורון, שהניבו לו רווחים של מיליוני שקלים. ואולם, בפעם הראשונה שבה התמודד עם האפשרות שהשנה תסתיים בהפסד ולא ברווח - הוא מיהר לסיים את העסקת המנכ"ל תוך הסתמכות בעיקר על דברי בלע ששמע מעובד אחר.
בפסק הדין הודגש שישורון לא הסתיר את מצב החברה, וגבע בחר במשך שנים לזנוח את תפקידו ואת חובותיו כדירקטור תוך שהוא מביע עניין מוגבל בחלק מהפרויקטים החדשים של החברה ובשורות הרווח השנתי בלבד. השופטת דחתה גם את טענת הרשלנות שהעלו גבע והחברה, וקבעה כי גם אם היה כשל ניהולי - הוא לא מצדיק את בטלות ההסכם.
בסיכומו של דבר חויבו גבע והקבוצה שבבעלותו לשלם לישורון דמי הסתגלות בסך 717,744 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פיטוריו. עוד הם חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 150 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ע. ערמוני
• ב"כ הנתבעים: עו"ד א. שמר, עו"ד א. ריבנר
• עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
