בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגישה יזמית נדלן בגין סירוב הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב לאשר לה היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 ברחוב ההסתדרות בחולון, משום שכלל מעט מדי חניות למספר הדיירים העתידי.
מדובר בחברת "דניאל פז השקעות", שפנתה בתחילה לוועדה המקומית בחולון וביקשה היתר בנייה לבניין. בנובמבר 2020 אושרה הבקשה לאחר שנקבע שהתקן מחייב תוספת של 34 מקומות חניה והתוכנית נותנת מענה לכך.
כנגד ההחלטה הגישו בעלי דירות בבניין עררים. ביולי 2021 קיבלה ועדת הערר את העררים וציינה שהוועדה המקומית הניחה שבמסגרת בקשה להיתר יש לתת מענה רק לדירות החדשות המתווספות. ואולם, במקרה זה לא ניתן משקל לכך שמבוטלים 30 מקומות חניה קיימים במגרש המשרתים את הדיירים כיום.
הוועדה הדגישה כי אין לקבל את טענת היזמית שלפיה יש להתעלם ממקומות החניה האלה מכיוון שמדובר בחניות שאינן מצוינות בהיתר הבנייה המקורי של הבניין משנות ה-60. נקבע שבסך הכל מתוכננים 44 מקומות חניה כשבבניין יהיו 80 דירות, מה שייצור מצוקה.
עו"ד מרגלית הרפזהיזמית ערערה על ההחלטה – התחילה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, ואחרי דחייתה גם לעליון. שם היא טענה כי הוראות תמ"א 38 מחייבות להחזיר מקומות חניה שנגרעו כתוצאה מתוספת הבנייה רק עבור חניות שהיו מוסדרות בהיתר הבנייה המקורי. היא הדגישה שבמסגרת בקשת ההיתר סופקו על ידה 32 מקומות חניה עבור הדירות החדשות, כנדרש על פי התקן, ומעבר לכך סופקו עוד 12 מקומות חניה עבור הדירות הקיימות בחזית הבניין.
אבל השופט דוד מינץ דחה את הערעור וציין שביסודה של החלטת ועדת הערר עמדו שיקולים תכנוניים ומקצועיים מובהקים הנוגעים להסדרי החניה שהוצעו על ידי היזמית, ובכלל זה לפער בינם לבין מקומות החניה המשמשים כיום את הדיירים ולהשלכותיהם על חזות הבניין והרחוב.
לדבריו, אמנם החלטת הוועדה המקומית לאשר את הבקשה התבססה על עמידת היזמית בתקן הנדרש ואך מעבר לכך, אולם הסמכות הנתונה לוועדה המקומית, וממילא לוועדת הערר, צריכה להביא בחשבון את מכלול ההשלכות התכנוניות על המגרש וסביבתו, לרבות לעניין הסדרי מקומות החניה.
השופט הדגיש שמכוח סעיפי התמ"א רשאים מוסדות התכנון לסרב לאשר בקשה להיתר גם בשל היעדר פתרון חניה הולם בנסיבות העניין. במקרה זה, קבע, ועדת הערר מצאה כי ההצעה לא מהווה פתרון הולם למצוקת החניה וכי בעקבותיה ייווצר עומס בלתי מוצדק מצד דורשי חניה על הרחובות הציבוריים הסמוכים. מדובר בשיקול תכנוני שוועדת הערר הייתה רשאית להביא בחשבון, ואין כל פסול בכך שסירבה לתת את ההיתר המבוקש מטעם זה. השופטים חאלד כבוב ורות רונן הצטרפו לפסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד שרון מונטפיורי
• ב"כ הוועדה המחוזית: עו"ד תהילה רוט
• ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד עופר צילקר
• ב"כ הדיירים המתנגדים: עו"ד חן רואימי
• עו"ד מרגלית הרפז עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
