בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישו בני זוג – ישראלי וקולומביאנית - על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את בקשת האישה לרישיון ישיבת קבע בארץ. השופטת מיכל אגמון-גונן מתחה ביקורת על הרשות שעצרה שוב ושוב את ההליך.
באוגוסט 2016 ביקש בן הזוג לפתוח תיק חיים משותפים עם המערערת בהתאם לנוהל ידועים בציבור. נערך להם ראיון ובמאי 2017 אישרה הרשות את כניסת האישה לישראל באשרת תייר. בספטמבר 2017 נעצרה האישה עקב תקיפת בן זוגה ופציעתו ובהמשך הועברה לטיפול פסיכיאטרי באשפוז.
נסיבות האירוע קשורות בבשורה קשה שקיבלה האישה על מות חברתה הטובה בקולומביה, אירוע שגרם לה להשתכר ולתקוף אותו בסכין ובבקבוק, לדבריה משום שלא זיהתה אותו וחשבה שהוא אדם זר. לאחר שחרורה מהאשפוז היא חזרה למעצר למשך חודשיים, ובמאי 2018 הועברה להליך שיקום בקהילה טיפולית של מכורים בחיפה.
בפברואר 2021 היא הורשעה בהליך פלילי ובסופו של דבר לאחר ערעור נגזר עליה צו מבחן לשנה. כחודשיים לאחר מכן הגישו בני הזוג בקשה חדשה לקבלת מעמד לאישה מכח זוגיותם לפי נוהל ידועים בציבור, בהתבסס על שיקומה של האישה. בתהליך ארוך הרשות ביקשה עוד ועוד מסמכים ולא הכריעה בבקשה, כל פעם בנימוק אחר. בפברואר 2022 היא החליטה לדחות את בקשת האישה לרישיון קבע בנימוק של העדר מסמכים שהתבקשו.
בערעור טענו בני הזוג כי רשות האוכלוסין גוררת אותם להליכים רבים אף שמעולם לא היה ספק בכנות הקשר ביניהם וחייהם המשותפים, כפי שעולה גם מההליך הפלילי ומהליך השיקום של האישה, שבו לקח בן זוגה חלק לכל אורכו. הם הוסיפו כי האירוע האלים שייך לעבר וכיום הם מבקשים לחיות חיים נורמטיביים ככל זוג צעיר אך הדבר נמנע מהם.
במסגרת דיון שנערך בבית המשפט ציינה רשות האוכלוסין אילו עוד מסמכים דרושים לה לצורך המשך ההליך המדורג (בין היתר מסמכים הנוגעים להליך השיקום של האישה ולבחינת מסוכנותה). ואולם, לאחר שבני הזוג הגישו את המסמכים הם נדרשו לראיון עדכני לפני קבלת החלטה.
השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את הערעור. היא ציינה שמדובר בבני זוג שחוו חוויה אישית לא פשוטה, ולמרות זאת עמד הגבר לצד האישה, וניכר שהם הצליחו לשים את האירוע מאחוריהם. הדבר היחיד שמונע מהם פתיחת דף חדש הוא התנהלות הרשות, המפרה את חובת ההגינות כלפיהם.
עוד נקבע כי לוחות הזמנים של ההחלטות שניתנו במקרה זה מעידים על דפוס של דווקנות, המתווסף להתנהלות פרוצדורלית בקשיחות פורמליסטית שלא לוקחת בחשבון את הנסיבות המיוחדות הרלוונטיות למקרה. בפסק הדין צוין שדרישת הרשות לראיון נוסף אינה הוגנת שכן המידע הרלוונטי לשיקום האישה ולכנות הקשר שהתקבל מהרשויות המומחיות כמו גם מראיות אחרות שהגישו המערערים מספיק כדי לקבל החלטה. השופטת הורתה לרשות להעניק לאישה אשרה זמנית ולהמשיך בהליך המדורג כך שיסתיים במהלך 2024.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד ליאת שטיינברג
• ב"כ המשיבה: עו"ד רבקה מקלב מפרקליטות מחוז ת"א
• עו"ד אורי שבתאי עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין