כבר לא לקוח סלקום? אין הטבה על המשך התשלומים: חברת סלקום מחזירה את הנוהג של חיוב זיכוי שמותנה בהיותך לקוח החברה. תשלם אפס שקלים על מכשיר או שירות אבל אם תעזוב תשלם את יתרת ההפרש. זה נוהג שוועדת הכלכלה שמה לו קץ ב-2012 ומאז הוא נחשב לא חוקי. לכאורה, סלקום נוקטת כאן בפעולה אסורה על פי חוק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סלקום מציעה התקנה חינם ללקוחות פוטנציאליים, שמבקשים להתחבר לתשתית אינטרנט על גבי סיבים אופטיים של החברה. במהירות אלף מגה – חינם זה חינם. אין התניות. גם אם אתנתק אחרי שנה לא אשלם על חיבור בדיעבד. אלא שבמהירות 600 מגה יש תעלול: לכאורה כן תשלמו דמי חיבור בסך 360 שקל - 10 שקלים לחודש במשך 36 חודשים. רק שהחברה באה עם סוכריה: חיוב זיכוי. כל עוד אתם לקוחות החברה – תשלמו 10-10 שקלים כלומר אפס שקלים בחודש על התקנה, אבל אם תתנתקו תשלמו את ההפרש, כלומר תתבקשו לשלם על יתרת החודשים שנותרה לכם לתשלום דמי החיבור.
שיטת העבודה הזאת הופיעה באחד מאתרי השוואות המחירים שמציגים תוכניות של חברות התקשורת. סלקום טענה שזאת טעות, אבל בשיחת טלפון שנערכה עם נציג מכירות הוא אישר את הנוהל: "ב-600 מגה ההתקנה היא בחיוב זיכוי. הלקוח אמור לשלם 360 שקל", הוא מסביר. "את התשלום הזה פורסים ל-36 חודשים. כל חודש הלקוח אמור לשלם 10 שקלים על חיבור אבל בעצם הוא משלם אפס שקלים במודל חיוב זיכוי. כל חודש אתה מקבל זיכוי אתה לא באמת משלם את זה, אבל זה סוג של התחייבות כי אם אתה עוזב אותנו כעבור שנתיים, אתה משלם את ההפרש שזה 10 כפול 12 שזה 120 שקל". עוד אמר הנציג שגם בטריפל במהירות 600 מגה קיים המודל הזה של חיוב זיכוי על דמי התקנה.
אסור שהטבה תהפוך לקנס מעבר
ב-2012, ועדת הכלכלה בראשות הח"כ דאז כרמל שאמה הכהן, אסרה על נוהג חיוב זיכוי בחברות הסלולר ששימש כדרך עקיפה לעבור על חובת ניתוק זיקה שקבע משרד התקשורת. ניתוק זיקה משמעו שלקוח יכול להתנתק מחברת הסלולר בכל זמן מבלי שיצטרך לשלם קנס או להחזיר הטבה, כך שהחברה לא יכולה לכבול אליה את הלקוח. הדבר נכון גם לחיבור לאינטרנט.
הסעיף האוסר על פרקטיקה זו בחוק התקשורת הוא סעיף 51ד (ב) לפיו "ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול". כן מוסבר כי "'תשלום' – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות".
מאז, מנגנון חיוב זיכוי לא פס מן העולם ויש דרך חוקית להשתמש בו. למשל, מותר לחברות להשתמש במגנון חיוב זיכוי בקניית מכשיר כלשהו, בדומה לקנייה בתשלומים. למשל לקוח של חברת סלולר שקנה ממנה מכשיר סלולרי בהנחה, יכול לעזוב את החברה ולעבור להיות מנוי שיחות וגלישה בחברה אחרת אבל הוא ימשיך לשלם על המכשיר בתשלומים – זה לגיטימי וחוקי. שימוש אסור במנגנון הזה הוא כשהמנגנון הופך לקנס מעבר. כשחברת סלולר אומרת למנוי: תקבל הנחה על טלפון סלולרי כל עוד אתה מנוי שלנו. כשתעזוב: אין לך הנחה ותשלם את ההפרש. תשלם מחיר מלא.
כך גם בתרגיל של סלקום בסיבים: המנוי אמנם יכול להתנתק בכל עת ולשלם אך ורק עבור החיבור לסיבים, אולם אז החברה דורשת ממנו את החזר שווי ההטבה - שכן ההטבה על החיבור כרוכה בהיותו מנוי החברה. כך סלקום לכאורה כורכת את התשלום החודשי עם הטבה על חיבור ומקשה על הלקוח לעבור חברה שכן יאבד את ההטבה. האם מדובר בנוהג לא חוקי? לכאורה. משרד התקשורת יבדוק את הנושא ואם כך יתברר החברה עלולה להיקנס.
משרד התקשורת: "בוחנים את הנושא"
מסלקום נמסר בתגובה: "מדובר בטעות אנוש. חברת סלקום גובה דמי פריסה קבועים בגין תשתית הסיבים, אותם היא מאפשרת ללקוח לשלם בתשלום אחד או במספר תשלומים. הלקוח משלם על דמי הפריסה במלואם, בין אם נשאר בסלקום ובין אם בוחר לעזוב- דבר המצוין במפורש בהסכם ההתקשרות.
"סלקום מעניקה הטבות והנחות שונות ללקוחות המצטרפים לתוכנית הכוללת חבילת שירותים, כגון השכרת ציוד, אבטחת מידע וערוצי פרימיום. הנחות אלו ניתנות על תעריף התוכנית המלאה ואין חיוב זיכוי בעד דמי הפריסה.
"נציגי השירות והמשווקים המורשים של החברה מונחים למסור את מלוא המידע הרלוונטי והמדויק ללקוח. בעקבות הפנייה חודדו הנהלים הן מול נציגי החברה והן מול המשווקים, על מנת שטעויות כאלו לא יחזרו על עצמן".
משרד התקשורת מסר בתגובה: "קיבלנו פניות בנושא. אנחנו בוחנים את זה".