בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי בלבד תביעה שהגיש גבר נגד בן זוגו לשעבר, בטענה שמאחר שהיו ידועים בציבור - הוא זכאי לחצי מהזכויות בדירתו. אלא שמאחר שהשניים גרו במדינות נפרדות קבעה השופטת ענת הלר-כריש שהוא זכאי לרבע מהדירה בלבד.
בני הזוג לשעבר, שניהם עורכי דין, הכירו בשנת 2009, וכמה חודשים לאחר מכן רכש הנתבע את הדירה תמורת 1.5 מיליון שקל. שליש ממחיר הדירה שולם באמצעות הון עצמי שלו והיתר באמצעות משכנתה. הדירה נרשמה על שמו בלבד, אך לאור היותו תושב חוץ – מי שהתגורר בה בפועל לאורך השנים היה התובע. יחסי הצדדים הגיעו לסיומם כעבור 12 שנים.
התובע טען שמערכת היחסים שלהם הייתה זוגית, אינטימית ומונוגמית, באופן שיש להחשיבם ידועים בציבור, וכפועל יוצא להחשיבו כבעלים של מחצית הדירה. לתמיכה בעמדתו סיפר שהם תכננו להביא ילד בהליך פונדקאות. הוא הוסיף כי הוא שילם ועדיין משלם את החזרי המשכנתה על הדירה.
מנגד טען הנתבע שמערכת היחסים הייתה חברית בלבד וכללה בילויים משותפים מעת לעת, ללא מגורים. לדבריו הקשר היה ברובו אפלטוני, הם לא היו נאמנים זה לזה ולא היו להם תוכניות משותפות לעתיד. לשיטתו, התשלומים שבהם נשא התובע מדי חודש היו שכירות ולא החזרי משכנתה, ומשכך – בהתחשב בזה שהם לא ידועים בציבור – אין לתובע זכויות כלשהן בדירה.
עו"ד אייל גבעעו"ד אייל גבע דניאל עמירםואכן, השופטת הלר-כריש דחתה את הטענה שלפיה השניים חיו יחד כידועים בציבור. אף שהתובע הציג שבע שנות התכתבות בווטסאפ המעידות על אהבה, והוכח כי השניים אכן ניסו להתניע יחד הליך פונדקאות, העובדה שהם מתגוררים במדינות שונות עמדה לו לרועץ.
כך, היא מצאה כי בשנים 2013 עד 2017 שהו הצדדים באותה מדינה כ-57 ימים בשנה בממוצע בלבד, כלומר כ-15% מימות השנה: "בין הצדדים התקיים קשר זוגי, אינטימי, קרוב ועמוק אשר כלל תקשורת תדירה משך תקופה משמעותית בת למעלה מ-10 שנים. אולם, קשר זה איננו עונה על הגדרת בני זוג ידועים בציבור".
יחד עם זאת, היא שוכנעה שבנוגע לדירה התגבשה בין הצדדים הסכמה שהבעלות בה אינה רק של הנתבע. התובע הוכיח שכשנה וחצי בלבד אחרי נטילת המשכנתה הוא היה זה שנשא בהחזריה בפועל, בסך 6,200 שקל בחודש.
בהקשר זה עמדה השופטת על כך שהנתבע מילא פיו מים ביחס למועד המדויק שבו עלה לשיטתו שכר הדירה מ-3,700 שקל בחודש, ל-6,200 שקל. היא קבעה שעובדה זו – לצד ראיות נוספות כגון היעדר חוזה שכירות – מחלישה את גרסת ההגנה לפיה מעמדו של התובע בדירה היה כשל שוכר. היא קבעה ש-25% מהזכויות בדירה שייכות לתובע, בשל השקעותיו הכספיות בה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד איילת בן גור כהן ועו"ד ארתור שני
• ב"כ הנתבע: עו"ד יואב מזא"ה
• עו"ד אייל גבע עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
