ביטוח לאומי מעל 15 אלף הוצאו לחל"ת
(צילום: ירון ברנר)
אחרי פרסום התוכנית הכלכלית המעודכנת והעברתה בקריאה ראשונה ביום חמישי האחרון, הכנסת המשיכה היום (ראשון) בדיונים ובהכנת החוק המלא לקריאה שנייה ושלישית, בתקווה שעוד השבוע. מתווה החל"ת הכלול בתוך התוכנית הכלכלית שאמור להקל על קבלת דמי אבטלה ליוצאים לחל"ת עדיין מתעכב גם הוא, ובינתיים עשרות אם לא מאות אלפי שכירים שכבר הוצאו לחל"ת עדיין לא יודעים האם יקבלו תשלום ועל כמה הוא יעמוד.
הילה מועלם, שכירה בחברת הפקות, סיפרה באולפן ynet כי "שבוע לאחר פרוץ המלחמה המעסיק שלי כבר אמר לי שצריך להוציא אותי לחל"ת. אני בבית עם שלושה ילדים, בני 9, 7 ו-5, כשבאותו יום שבת הארור בעלי כבר הוקפץ בצו 8, ומאז אני עם הילדים בבית. הגשתי דיווח על החל"ת, אבל לא ברור לי עדיין כמה אני אקבל מהחל"ת הזה. מיותר לציין שההוצאות שלנו כמובן נשארו אותו הדבר".
מנתוני הביטוח הלאומי שפורסמו הבוקר עולה כי מתחילת האסון, ב-7/10/23, ועד סוף השבוע האחרון (4/11/23) הגיעו לביטוח הלאומי 62,598 בקשות לדמי אבטלה, מתוכם 43,727 בקשות של עובדים שהוצאו לחל"ת שלא מרצון. מתחילת חודש נובמבר התקבלו 13,555 בקשות לדמי אבטלה בביטוח הלאומי כאשר 12,440 מהם הוצאו לחל"ת שלא מרצון.
בתוך כך, נציין כי נתוני הביטוח הלאומי כוללים רק את מי שפנה לבקשת דמי אבטלה. מנתונים שפרסם משרד העבודה בסוף השבוע שעבר עולה כי 760 אלף עובדים כבר מושבתים מעבודה מתחילת המלחמה עקב מילואים, תושבים מעוטף עזה שפונו והורים לילדים, והם מהווים כ-18% מכוח העבודה בישראל.
בסך הכל מושבתים מעבודה כיום 276 אלף חיילי מילואים שעזבו את מקומות עבודתם, 127 אלף עובדים שפונו ממקומות עבודתם בעוטף עזה שבדרום ועל גבול לבנון שבצפון, 183 אלף הורים לילדים עד גיל 14 העדרים מעבודתם ו-319 אלף עובדים הנעדרים מעבודתם בשל הפסקות עבודה מלאות או חלקיות עקב המלחמה.
שלומי מור, המשנה ליועמ"ש הביטוח לאומי, אמר באולפן ynet בנוגע למתווה החל"ת של האוצר כי "מדובר בצעדים בכיוון הנכון אבל זה עדיין לא הפתרון המלא". הוא הסביר כי "על שולחן הכנסת יושבת הצעה שאומרת שבמקום מינימום 30 ימים יציאה לחל"ת אפשר יהיה להסתפק רק ב-14 ושאין צורך לפדות את ימי החופש לפני החל"ת. לכן, באופן עקרוני, בעוד כמה ימים ברגע שהחוק הזה יעבור הביטוח הלאומי יוכל לאשר תביעות של אנשים שיצאו רק ל-14 ימים חל"ת ושלא ניצלו את ימי החופש שלהם, ויותר מזה שתקופת האכשרה - כמות החודשים שהם עבדו לפני שהוצאו לחל"ת - הייתה יותר נמוכה מבשגרה.
"כלומר, מדובר בהקלה בתנאי קבלת דמי אבטלה בחל"ת כדי שהרבה מהאנשים האלה, שעד לפני שבוע לא היו זכאים לדמי אבטלה, כן יהיו זכאים, וזו בדרך הרגילה - כלומר הגשת תביעה לביטוח הלאומי שעוברת אוטומטית ללשכת התעסוקה".
עם זאת, הביטוח הלאומי מבקש להוסיף למתווה החל"ת את המענה למי שהיה מובטל חוזר, ולהוסיף לו ימי זכאות, כיוון שכל עובד מתחת לגיל 40 שהיה מובטל ב-4 השנים האחרונות ויצא בימי הלחימה לחל"ת - זכאותו מתקצרת משמעותית.
במקביל לנושא החל"ת והזכויות של השכירים, לא מעט עצמאים גם הם בבעיה. שרון ליפקינד, פרילנסרית שעובדת כמורה לעברית, מספרת כי "אני עובדת גם בבית ספר פרטי וגם בכמה אולפנים, בהתחלה לא היה ברור מה קורה וכשהתבהרו העניינים אז לבית הספר לא חזרתי, ורוב התלמידים של האולפנים ברחו כל אחד בחזרה לארצם. העבודה שלי בחודש אוקטובר הסתכמה אולי בשעתיים.
"מבחינת ההוצאות, בעל הדירה שלי רוצה את אותו סכום, התשלומים כרגיל - אוכל, הוצאות, חשבונות. מבחינת הוצאות הכל היה כרגיל ואפילו יותר ומבחינת הכנסות לא".
ליפקינד הסבירה כי היא מבינה שלא בטוח שתקבל פיצוי, ובטח שלא מלא: "אני מתחילה להבין שאין לי ברירה אלה לחזור לתפקד ולשמור על עצמי ולשמור על הילדות שלי. בשנה שעברה דווקא היו לי כמה משכורות קבועות אבל השנה החלטתי לעשות לעצמי איזשהו שדרוג ולהרוויח יותר פר שעה. עשיתי כמה שינויים שכנראה שעשיתי אותם בזמן הלא נכון ונראה שאני נופלת בין הכיסאות מבחינת הפיצוי".
