"אמא שלי זיכרונה לברכה תמיד אמרה לי ש'לא בלעתי את כל השכל'. היא צדקה בהרבה מאוד דברים, ובזה היא הכי צדקה. אז אנחנו באגף הממונה צריכים לזכור שלא בלענו את כל השכל, וצריכים להיות פתוחים לביקורת עניינית כלפינו כי בלי הביקורת לא נשתפר", כך אומר עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו לפני שנה.
במה למשל?
"אנחנו צריכים להשתפר בין השאר ברמה השירותית והמקצועית שאנחנו נותנים. אני לא חושב שאנחנו לא מקצועיים, אבל אני חושב שיש לנו כברת דרך לעשות. יש מחקרים שמראים שרק בין 3% ל-5% מהחייבים (אנשים שלא מסוגלים לשלם את חובותיהם בזמן ונכנסים להליך חדלות פירעון, בעבר נקראו פושטי רגל, ל"ד) הם רמאים. רוב החייבים נקלעו לסיטואציה, עשו טעויות עסקיות, יש להם מציאות חיים מורכבת, כל אחד והסיפור שלו, אבל הם לא רמאים. לכן אנחנו צריכים לשנות תפיסה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"נקודת היסוד צריכה להיות שאנחנו מאמינים לאנשים. צריכים כמובן לבדוק ולחקור, אבל כתפיסה, חזקת חפות חדלות הפירעון צריכה לעמוד לחייב. כאשר נתפוס חייב שניצל את ההליך ובשביל זה אנחנו מחזקים את מחלקת החקירות שלנו - נטפל בכך ביד קשה. בצד אחד נחבק, ננסה לשקם את החייב ולהחזיר אותו למרקם החיים החברתי - כלכלי כדי שלא יהיה לנטל על החברה ויחזור לפרנס את משפחתו, כי זו תכלית החוק, אולם בצד השני נחקור ונבדוק, ומי שינצל את ההליך לרעה, יבריח נכסים, יבצע העדפת נושים וכו', שם לא נרחם".
מופקד גם על ניהול של 4 מיליארד שקל
תפקידו של אנגלמן הוא אחד החזקים במשק, בעיקר עכשיו, בתקופה של משבר כלכלי. אם נקלעתם לחובות והפכתם לחדלי פירעון, האגף שבראשו הוא עומד יפקח עליכם ופחות או יותר ינהל את חייכם עד שתצאו מההליך. לאחר שחייב נכנס לחדלות פירעון, בתוך מספר שנים שבהן מוצו הניסיונות לשלם את חובו לנושים, הוא מקבל "צו הפטר", שפוטר אותו מהחובות שעוד נותרו לו – ומאפשר לו לפתוח דף חדש. אנגלמן גם מופקד על ניהול של כ-4 מיליארד שקל, נכון לעכשיו, שמיועדים להיות מועברים כתשלום לנושים של חייבים שנכנסו להליך חדלות פירעון. באמצעות מנגנון של כ-300 עובדים, הוא מפקח על כלל הליכי חדלות הפירעון במשק, וכן על פעילות נאמנים ובעלי תפקיד שממונים על ידי בית המשפט בהליכים אלו. תפקידו מסמיך אותו גם לערוך חקירות.
הוא מונה לתפקיד על ידי שר המשפטים לשעבר גדעון סער, שאימץ את המלצת ועדת האיתור לבחור בו. עד למינויו היה שותף וראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון בפירמת עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות', מהגדולות בישראל. הוא מכיר את השטח, וכעורך דין פרטי ליווה רוכשי חברות, נושים, חברות בקשיים וגיבש הסדרי נושים. הוא גם שימש כנאמן מטעם בית משפט של חברות שצברו חובות, וניהל אותן בפועל כדי לשקמן ולפעול למכירתן.
הוא בן 42, נולד בכפר-סבא, נשוי לחלי, מיילדת במקצועה ("היא משנינו זאת שעושה את הדברים היותר חשובים"), ויש להם ארבעה ילדים. עבורו לבצע תפקיד ציבורי זו זכות וגאווה, וכשהוא מספר על הרקע המשפחתי שממנו צמח, אפשר להבין למה.
"הסבים והסבתות שלי משני הצדדים הגיעו מהתופת באירופה בחוסר כל", הוא אומר. "סבא שלי מצד אמא איבד את אשתו ושלושת ילדיו בשואה והכיר את סבתא שלי, שגם היא איבדה את משפחתה בשואה. היא מעולם לא הסכימה לספר את שערה, והייתה לה צמה ארוכה-ארוכה. זו כנראה הייתה מבחינתה עדות למה שחוותה באושוויץ. היא מעולם לא אמרה מילה על מה שחוותה, וגם סבא שלי לא סיפר. בית של שתיקה של ניצולי שואה.
"אמא שלי הייתה בת יחידה ששמה לה לעיקרון חשוב לגדל משפחה גדולה, וערך המשפחתיות היה הדבר הכי חשוב עבורה. היא הכניסה לנו את זה לוורידים, וביחד עם אבא שלי – שגם ההורים שלו הגיעו מהתופת – הקימו משפחה מלוכדת מאוד. אנחנו חמישה אחים ואחיות. כולנו דתיים.
"שני ההורים שלי נפטרו. אמא שלי, שהייתה מורה ללשון, נפטרה לפני ארבע שנים, ואבא לפני מספר חודשים. לאבא שלי הייתה חנות לחומרי בניין. אחד הדברים שאפיינו אותם זה שהעבודה שלהם לא הגדירה אותם. אבא שלי עשה חסדים, ובתקופת העלייה מרוסיה המוני עולים הגיעו לבית שלנו – הוא לימד אותם עברית, הם אכלו אצלנו. הוא היה מוסד קליטה של איש אחד, ביחד עם אמא שלי שהייתה אשת חסד אדירה. אבא שלי זכה לראות אותי נכנס לתפקיד הממונה ומאוד התרגש. אמא שלי לא זכתה, לצערי".
מה זה בשבילך לעבור מהשוק הפרטי לתפקיד ציבורי?
"אחד הרגעים המרגשים בחיי היה כשסיימתי קורס קצינים והצדעתי לדגל, וסבא שלי ניצול השואה ז"ל היה בקהל. לא הרפתה ממני המחשבה שהוא לא דמיין לעצמו אז שדבר כזה יכול לקרות. להיות חלק ממוסדות השלטון של מדינת ישראל במטרה לעשות טוב, זו שליחות גדולה בעיניי, בשביל זה הגעתי. זה מה שינקתי מההורים שלי וזה מה שהם ינקו מההורים שלהם. אני משתדל בעזרת השם לעשות טוב מכוח הערכים שקיבלתי מהם".
לתחום חדלות הפירעון הוא הגיע במקרה. "למדתי משפטים וראיית חשבון. לא ידעתי לאן אני רוצה ללכת, אבל ידעתי שאני רוצה להיות שמח בעבודתי ולעשות דברים משמעותיים. ואני מאוד שמח על הזכות שיש לי לעסוק בזה. כשאתה משקם חברה ואתה יודע ששמרת על מקומות עבודה של מאות עובדים, זו זכות. וזה גם הפרנסה של הספקים, הלקוחות, בעלי המניות, שלא תמיד עשו מה שעשו במזיד, לפעמים זו הייתה תאונה כלכלית. ברמת היחידים (האנשים הפרטיים) החסד שאתה יכול לעשות לא יסולה בפז. אתה לוקח אנשים בקשיים כלכליים, ויש לך אפשרות להקל עליהם, לתת להם כלים. לדעתי זה חסד גדול".
"אל תחכו לרגע האחרון"
השנה טרם הסתיימה, אבל החודשים האחרונים לא מבשרים טובות. ביוני-אוגוסט חלה עלייה של כ-84% במספר הבקשות של חברות לבתי המשפט למנות להן בעל תפקיד באופן מיידי לאחר שנקלעו לחובות, לעומת התקופה המקבילה ב-2022. בין התיקים שהוגשו ממש בחודשים האחרונים ניתן למצוא את חברת הנדל"ן רום כנרת, שנקלעה לחובות של כ-137 מיליון שקל ומונו לה נאמנים, חברת מטהרי האוויר הציבורית אורה סמארט אייר, שצברה חוב של 49 מיליון שקל ומונו לה נאמנים. במאי הוגשה בקשה על ידי קרן הגשמה – שבין מייסדיה המקוריים היה אבי כץ, מייסד קופיקס (שמכר את השליטה בה), ושלה מאות משקיעים – ובית משפט מינה לה שני נאמנים. באפריל רשת ג'מבו סטוק, שהייתה בבעלות רועי ונונו, פנתה לבית משפט בשל חובות ולאחרונה הנאמן מכר חלק ממנה. החברה בעלת המותג האופה מבגדד נקלעה לחוב של 62 מיליון והגישה במאי בקשה לבית משפט. חברת שחף אבטחה, המעסיקה כ-1,100 עובדים, נקלעה לחובות של 60 מיליון שקל ופנתה ביוני לבית משפט שמינה לה נאמנים, והיא נמכרה לאחרונה בהצלחה. רשת שר פיטנס, שהייתה בבעלות היזמת שיר סנדה, נקלעה לחובות, מונו לה נאמנים והיא נמכרה לאחרונה בהצלחה, ועוד ועוד.
כשמסתכלים על בקשות יחידים להיכנס להליכי חדלות הפירעון, ביולי-אוגוסט הייתה עלייה של 12.9% במספר הבקשות, לעומת התקופה המקבילה ב-2022. אנגלמן: "אני לא נביא ואני לא יודע מה עוד צפוי לנו, אנחנו נערכים לכל תרחיש. רק בישיבת ההנהלה האחרונה העלינו את זה לדיון ודיברנו על מה אנחנו צריכים לעשות כדי להתמודד אם תהיה עלייה מסיבית יותר של תיקים. אני מקווה מאוד שהמגמה של עלייה בתיקים תתמתן".
נכון ל-2023, יש באגף הממונה על חדלון פירעון יותר מ-60 אלף תיקים פעילים של חייבים פרטיים, וכעשרת אלפים תיקים פעילים של חברות. ב-2022 הסכום הכולל של תביעות חוב שהוגשו נגד חייבים פרטיים עמד על כ-46 מיליארד שקל (!). סכום התביעות נגד חברות בחדלות פירעון הסתכם בכ-17 מיליארד שקל.
רוב האנשים לא מבינים מהו תפקיד הממונה על הליכי חדלות פירעון.
"אנחנו אמונים על אסדרת כל תחום חדלות הפירעון במדינת ישראל במספר היבטים. זה כולל מדיניות וחקיקה, מתן צווים לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים, מינוי נאמנים וקביעת התשלומים, הנחיה ופיקוח על הנאמנים. ב-2022 קיבלנו יותר מכ-40 אלף החלטות כאלה. אנחנו אחראים גם על חקירה ואכיפה, ואנחנו גם משמשים כמו זרוע ייעוץ מקצועית של בית המשפט בעניין חדלות פירעון, כדי לסייע לו להגיע להחלטות הנכונות, ודואגים לתקינות ההליך על מנת לשמור על האינטרס הציבורי הכללי.
"זה תחום מורכב שמחזיק גם את העולם המשפטי, גם את העולם הכלכלי וגם נגיעות לא מבוטלות לעולם הנפשי-פסיכולוגי, והוא לא מתנהל רק באולם בית המשפט. חשוב לנו לשמוע את הצדדים בתיק גם מחוץ לאולם בית משפט. אנחנו רואים בכך שליחות. אין לנו צורך במידת הדין, עדיפה מידת הרחמים, ולראות איך אנחנו מביאים את הצדדים לפשרה ומייעלים את ההליך".
מהן הסיבות המרכזיות לעלייה החדה במספר החברות והאנשים שנקלעו לקשיים?
"אנחנו נמצאים בסביבה כלל-עולמית של משבר כלכלי, יש עלייה בריבית ובאינפלציה, השקל שנחלש לעומת מטבעות זרים מביא עימו עלייה במחיר חומרי הגלם ועלייה במחירי היבוא. הדבר הזה מקשה על חברות לרכוש חומרי גלם, והצרכנים רוכשים פחות. אם את שואלת למה דווקא עכשיו, שהרי הנגיד העלה כבר את הריבית והקורונה כבר פחות או יותר מאחורינו, אז התשובה היא שאנשים מנסים להסתדר, משתמשים במאגרים – עד שכבר אין אפשרות. בתקופת הקורונה המדינה מאוד תמכה, ואחרי הקורונה הייתה התפוצצות חיובית, כל המשק צמח. עכשו המשק, במסגרת המשבר הכלכלי הכלל-עולמי, חוטף.
"יש תפיסה שאומרת – תעשה הכל כדי לא להגיע לבית משפט. אני חושב שזו תפיסה לא נכונה. אני חושב שהתפיסה צריכה להיות: תעשה הכל על מנת להתאים את ההליך הנכון למקרה הספציפי שלך. גם כאדם יחיד שנקלע לחובות וגם כחברה. אני חושב שיש משהו בתרבות שלנו של 'סמוך' ו'יהיה בסדר', ואז אנחנו מוצאים עצמנו במצב שבו חברות מגיעות לבית משפט כשאין כבר מה להציל, והיכולת לשקם היא בעייתית. למה? כי הם ניסו לעשות הכל כדי לא להגיע לבית המשפט. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו הסרטן כבר שלח גרורות לכל הגוף ולטיפולים אין יכולת להשפיע. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו בחדר מיון ועושים פעולות לא פשוטות ומהירות כדי לשקם את החולה בצורה מקצועית ולהעלות אותו חזרה למסלול נכון ובריא. לכן אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שצריך להבין זה שתגיעו בזמן להליך חדלות הפירעון ולבית המשפט, כשעוד יש מה לעשות. אל תחכו לרגע האחרון".
עבודה מודעת עוני
אנגלמן לא חושב שאפשר להגדיר פרופיל של החייב הישראלי, אבל הוא מציין שינויים שמתרחשים לאורך השנים. "אם בעבר רוב הליכי חדלות הפירעון של יחידים היו של עוסקים שהעסק שלהם קרס, היום יש יותר משקי בית שנכנסים להליך חדלות פירעון. כמו כן יש ירידה בגיל החייבים – יותר ויותר צעירים מגיעים לחדלות פירעון, חלקם בעקבות נסיבות חיים, אבל חלקם בשל התנהלות כלכלית פחות מוקפדת. אנשים שנסעו לטיול גדול בחו"ל ולא עמדו בהוצאות שלו, ונכנסו למציאות חיים שבה הם לא יכולים להחזיר חובות. יש לנו תיקים של זוגות שהתחתנו ומאחר שאירגנו חתונה שהייתה מעבר ליכולות שלהם נכנסו להליך חדלות פרעון. עצוב מאוד להתחיל את החיים בדרך הזאת. הליך חדלות הפירעון אמור לתת להם בסוף פתרון, אבל אלו לא חיים פשוטים להיות חדל פירעון, חיים מאוד לא נעימים".
ב-2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמקדם את שיקום החייב בהליך חדלות הפירעון. כיום, אדם שנכנס להליך של חדלות פירעון צפוי לקבל בתוך כשש שנים בממוצע צו הפטר הפוטר אותו מכל חובותיו. המטרה של אנגלמן היא לקצר את ההליך לארבע שנים.
נושים רבים טוענים שישראל הפכה בעקבות החוק עוד יותר לגן עדן לחייבים.
"מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו זה מה נכון למשק וכיצד ערכי וראוי לנהוג. המטרה שלנו היא לא לנקום באף אחד. ההליך, מטרתו להשיב אנשים למעגל החיים הכלכלי, לאפשר להם להביא פרנסה לביתם ושלא ייתמכו על ידי החברה. אנחנו יכולים להגדיר שלהליך אין סוף, הוא יוכל להתקיים תשע או עשר שנים, כפי שהיה בעבר, ולא נרוויח מכך דבר. ננער וננער את החייב, ולא נוציא ממנו כלום. מה יצרנו? בן אדם שתלוי במערכת, ילדיו גדלים במציאות בעייתית. אם נוציא אותם מהמעגל הזה, זה ישפיע גם על הכלכלה שלנו לטובה, ונשקיע את הכספים במקומות אחרים כמו חינוך".
חוק חדלות פירעון שינה גם את הטרמינולוגיה: לא עוד פושט רגל, אלא חדל פירעון. זה יצר שינוי בתפיסה?
"פושט רגל זה מונח מבזה ונתפס כטרמינולוגיה מאוד פוגעת. להיות פושט רגל זו בושה. בין היתר אנחנו מקיימים עכשיו הכשרה לכלל העובדים באגף ולנאמנים, בשיתוף פעולה עם הג'וינט, שנקראת 'עבודה מודעת עוני', ושם אנחנו מפגישים את האנשים שלנו ואת הנאמנים עם עולמות של עוני כדי לחשוף אותם אליהם. כתוב אל תדון אדם עד שתגיע למקומו, אז אני לא מאחל לאף אחד להגיע למקומם, אבל טיפה להכיר את מקומם – יש לזה ערך מאוד משמעותי".
מה עוד אתם עושים למען שיקום החייבים?
"אנחנו מקדמים מודלים לנשים שהיו במעגל הזנות ולנשים שנפגעו מאלימות כלכלית ופיזית ונקלעו בשל כך להליך חדלות פירעון. למשל, יש מקרים שבהם לבעל יש עסק והוא בחובות, והוא מאלץ את אשתו לחתום על ערבויות עבורו, ובסוף היא נכנסת להליך חדלות פירעון שלא ברצונה ולא יכולה לסרב. או אישה שבעלה מחזיק את כל כרטיסי האשראי שהם על שמה, וכל החיובים לא קשורים אליה, וניתן להוכיח זאת. במקרים הנכונים אנחנו משתדלים לספק הליך מהיר יותר ומקל יותר. כמעט בכל המקרים הללו מי שיטפלו בנשים החייבות יהיו נאמנות שעוברות הכשרה. כמובן שאנחנו מקפידים לא להכניס למודלים האלה אנשים שרוצים רק לנצל אותם.
"היה לנו מקרה של חייבת אקדמאית, שרק לאחר הולדת בנה נודע לה שבן זוגה ריצה שנות מאסר בגין עבירות שונות. היא חוותה אלימות פיזית מתמשכת וקשה ממנו. הוא כפה עליה לקחת התחייבויות שונות ששירתו את הוצאותיו האישיות ואף עשה שימוש בכרטיס האשראי ללא ידיעתה וצבר חובות על שמה. היא עבדה וניסתה להחזיר את החובות עד שמצבה הרפואי הידרדר והיא הוכרה כבעלת 100% נכות. עקב האלימות הקשה שחוותה ומצבה הרפואי המורכב, היא התמכרה למשככי כאבים. היא עברה הליך גמילה, עברה שיקום פיזי בעודה מרותקת לכיסא גלגלים, וכיום היא מגדלת את בנה במסירות. לאור הפעולות שעשתה למען שיקומה ולנוכח מצבה הרפואי המורכב ובעקבות המלצתנו, בית המשפט נתן צו לשיקום כלכלי והפטר לאלתר מכלל החובות שנוצרו על שמה. בכך התאפשר לה לפתוח דף חדש ללא חובות".
למה אנשים ובעלי עסקים נקלעים לחובות שהם לא יכולים להחזיר?
"לגבי חלקם זה נבע מהסביבה הכלכלית שבה ניתנו הלוואות במחירים מאוד-מאוד נמוכים. אנשים חשבו לעצמם ש'חבל לא לקחת, כסף בחינם'. היינו בסביבה כלכלית של ריבית אפס, והמציאות הזו מזמינה התנהלות מתירנית – אנשים נטלו הלוואות, החליפו רכבים כמעט כלאחר יד, לקחו הלוואות כדי לנסוע לחו"ל. בסוף צריך גם להחזיר את ההלוואות, וכשהריבית עולה זה קשה. אם קנית רכב ב-150 אלף שקל ולקחת הלוואה של כמעט 100% מהסכום והרכב איבד מערכו וההלוואות האמירו, אתה במקום בעייתי. אני מניח שיש עלייה במספר החייבים בשל צרכנות יתר והתנהלות צרכנית לא נבונה.
"בשביל זה אנחנו מקיימים הכשרות לחייבים ביחד עם רשות האכיפה והגבייה. החייב מגיע לארבעה מפגשים של כמה שעות כל אחד, ושם מסבירים התנהלות כלכלית נבונה. יש חייבים שלא מודעים מה זו ריבית בכלל, ושהיא יכולה להאמיר בצורה בלתי נתפסת במהלך ההלוואה. חלקם לא מכלכלים צעדיהם מספיק טוב. קונים אייפון יקר לילד גם כשאין כסף, נותנים מתנה גדולה לאחיין לבר-מצווה למרות שאין להם יכולת, מתגלגלים ומקווים שיהיה בסדר. בהכשרות חלקם מקבלים ידע חדש וכוח לעשות שינוי. כשהגעתי לביקור בקבוצה כזו, הייתה שם חייבת בת 20 והיו שם פנסיונרים, לצערי יש מנעד גדול של חייבים".
האם לדעתך יש מקום שגם הגופים שמספקים את אותן הלוואות קלות, בנקים וחברות כרטיסי אשראי למשל, יעשו חשבון נפש?
"אין ספק שיש אחריות חברתית לבדוק עצמנו גם במובן הזה. הייתי מאוד שמח שהגופים שמספקים את ההלוואות ינהגו יותר באחריות. גם לחינוך כלכלי כבר בגילים צעירים יש חשיבות. אם נקנה לילדים מושגי יסוד בכלכלה, נרוויח את זה בהמשך, ואני בטוח שנקטין את היקף החייבים".
נושים רבים טוענים כי חייבים בכלל לא מורתעים.
"כשהייתי עורך דין פרטי, כשהיה מגיע לקוח ושואל: 'מה יקרה אם הברחתי נכס?', התשובה הייתה: 'מקסימום יגידו לך להחזיר את הנכס'. המצב הזה לא מקובל עליי, זה לא מייצר הרתעה ולא מייצר אינטרס לא להיות במקומות האלה, ולכן אנחנו נטפל בזה ונדאג שאותם אנשים ייתנו את הדין. כיום אין הרתעה מספיק טובה".
5 צפייה בגלריה
עו"ד אנגלמן. "הייתי שמח שהגופים שמספקים את ההלוואות ינהגו ביותר אחריות"
(צילום: עוז מועלם)
לא להעמיק את הבור
מנתוני הממונה עולה כי עד כה בשנת 2023 ניתנו 6,087 צווי הפטר לחייבים, הפוטרים אותם מחובותיהם ומאפשרים להם לצאת לדרך חדשה. ב-2022 כולה ניתנו 9,164 צווים.
מה תאמר לנושים של החייב שמופטר מחובותיו, שלא יקבלו את מלוא חובם? למה בכלל צריך לתת צו הפטר?
"קודם כל, ליבי איתם. אין ספק שכשפוגעים לך בקניין, וכשאתה לא מקבל את מה שמגיע לך, זה עצוב וקורע לב, ולעיתים יוצר גם תאונת שרשרת שבה גם הנושה עלול בעצמו להיכנס להליך חדלות פירעון. אבל, אם לא ניתן צווי הפטר לחייבים, אנחנו לא נחזיר אותם למעגל התעסוקה. במקומות שלא ניתן יותר להוציא כספים מהחייב, אף אחד לא ירוויח מזה שהוא יישאר בתוך מגבלות של חדלות פירעון, ואנחנו כחברה נינזק מכך, מאחר שהוא לא יעבוד ויהיה לנטל על החברה".
לאחרונה היו מספר מקרים של חברות נדל"ן שנקלעו לקשיים ומונו להן נאמנים. יש לך עצה לרוכשי דירות עתידיים ולכאלה שהפכו לנושים?
"חשוב שתהיו קפדנים וספקנים. תעמדו על זכויותיכם בהתאם לחוק המכר. אל תתפתו לעצות שמריחות לא טוב. תיעזרו בעורכי דין מקצועיים וטובים שאתם סומכים עליהם ותבדקו היטב את העסקה. שימו לב שקיבלתם את הבטוחות הנכונות. אם הפכתם לנושים, תדאגו לעמוד על זכויותיכם כנושים בעולם חדלות הפירעון. חשוב מאוד להיעזר בעורכי דין שבקיאים בתחום".
עצת זהב לאדם פרטי בקשיים כלכליים או לבעלי חברה שנמצאת בקשיים?
"אל תעצמו עיניים. תסתכלו למציאות בפנים וקחו אחריות. אל תקפאו על השמרים, חפשו עוד לקוחות, חשבו אילו שינויים יכולים להתרחש בשוק שיכולים להשפיע עליכם. אם אתה תלוי בלקוח אחד או בשוק אחד, זה אומר שאתה בבעיה. אם הגעת למצב שאתה מחזיק ראש מעל המים, עצור סוסים, זה השלב שהכי קשה לעצור בו, כי אתה רק מנסה לנשום את היום הבא, להתגלגל עם עוד הלוואה, למצוא פתרונות למשכורות לעובדים. למרות זאת, תעצור רגע ותבין היכן אתה נמצא. תעשה תוכנית כלכלית מסודרת. תבין אם נכון לך ללכת להליך חדלות פירעון או אולי לסגור קו ייצור אחד ולשקם את החברה. פגשתי יותר מדי בעלי חברות שלא ניהלו בכלל את תזרים המזומנים, ולא הייתה להם תוכנית כלכלית, הם התגלגלו. הם רק הסתכלו על המצב בבנק. ואז הם ביצעו עסקאות הפסדיות רק כדי להכניס תזרים. זו הדרך לחפור לעצמך בור עמוק יותר".
