לולייני הרמזורים
(צילום: שמוליק דודפור)
אין כנראה מישהו שלא נתקל בהם מתישהו בעצירה עם הרכב ברמזור אדום. אלו הם לולייני הרמזורים, או בשמם המקצועי יותר - אמני קרקס. אלרועי נצח מורג הוא אחד כזה, שמעיד שהוא "עושה רמזורים, בין היתר". הוא בן 27 מבאר שבע, ומתפרנס מלוליינות רמזורים כבר שלוש שנים. "הגעתי לזה באמצע הקורונה. קיבלתי אבטלת קורונה, ואז הגיע אליי איזה סמס מפחיד כזה שהאבטלה עומדת להיגמר, שאמר לי - תתאפס על החיים שלך. אמרתי וואו, אני חייב למצוא פתרון. אז חשבתי מה אני יכול לעשות והלכתי להציג את האומנות שלי ברמזור. התאהבתי ומאז לא הפסקתי", הוא מספר בשיחה עם אולפן ynet.
מה זה בעצם אומר, אתה מגיע ב-8 בבוקר לרמזור ומתחיל?
"זה מאוד משתנה. בגדול יש לי גם כמה נאמברים שונים שאני עושה, גם ג'אגלינג, גם עמידות ידיים על סולם, והשעות משתנות. אני אוהב ללכת בשעות היותר נעימות של היום, בשקיעה או יחסית בבוקר, זה מאוד משתנה".
אפשר באמת להתפרנס מזה?
"קודם כל אפשר להתפרנס מזה, כמו כל עבודה. זה מאוד תלוי בכמה זמן אתה משקיע ואני הרבה יותר מאמין שזה תלוי בהתנהלות הכספית. ככל שאתה עושה את העבודה שלך יותר טוב, יותר משקיע, ככה תרוויח גם טיפים יותר טובים. כמו במלצרות, אפשר להרוויח את המינימום או שאפשר להרוויח הרבה. אם תעשה עבודה טובה ואנשים יאהבו אותך יתנו לך טיפים - ואז אפשר גם להרוויח יפה".
רואים אותך באחד הסרטונים מקבל כסף בביט.
"בטח, אנשים משלמים לי בביט. בסוף היום אני פותח את הביט וזה הכי מדהים בעולם בגלל שבביט זה נשאר לתמיד, כל מה שאנשים כותבים, ואני פותח ורואה מחמאות. בימים יותר קשים, כי יש גם ימים קשים ברמזור, אני פותח את הביט ורואה את כל המחמאות שקיבלתי ואת האנשים שמפרגנים, זה ישר מרים אותי חזרה".
גם מאיה ריינהולד (30) היא אמנית קרקס ומתפרנסת מלוליינות ברמזורים. היא לקחה את זה אפילו צעד קדימה וגרה עם שישה שותפים ב"בית של קרקסנים" באבן יהודה. "עכשיו למשל יש לנו אורחים קרקסנים מחו"ל, ואנחנו לוקחים אותם לעין גדי. כן קהילת הקרקסנים היא קהילה מדהימה", היא מספרת.
איך את הגעת ללוליינות רמזורים?
"התחלתי את זה כי רציתי לעבוד בקרקס, וזה מקום טוב להתחיל לעבוד מול קהל, לבדוק את הקטעים שלי ולהבין איך אנשים מגיבים לכל דבר. אני יכולה להסכים עם אלרועי שזה אפילו ממכר כי רואים כמה זה משמח אנשים. בכבישים, יותר מכל מקום אחר בארץ נראה לי, אנשים ממש ממש עצבניים ולחוצים, ולפעמים אני מרגישה שזו המשימה שלי עכשיו, להוציא כל אחד מהרמזור עם חיוך".
את ממש רואה את זה?
"לגמרי. כשאני רואה מישהו שהוא ספציפית קצת יותר עצבני, ואפילו כזה עם פרצוף מוחמץ, אפנה רק אליו כל הקטע שלי עד שהוא יחייך, יפתח את החלון ובסוף תמיד תבוא גם איזה תגובה וארגיש שעשיתי את שלי לבן אדם הזה".
יש גם תגובות שליליות?
"לפעמים, יש את הקושי בלהיות אישה במרחב הציבורי אבל אני גם חושבת שזה אינדיבידואלי. הייתה לי סיטואציה אחת אולי שהייתה לא נעימה, שמישהו אמר לי שזה לא מתאים שאני עושה את זה ואנשים יצאו מהרכב שלהם כדי להזיז אותו. אבל זה קרה פעם אחת מתוך ארבע השנים שאני עושה את זה".
בניה מלמוד (26) עושה בעיקר לוליינות על חד אופן ועמידות ידיים, והוא מספר על הסיכונים במקצוע: "כמה פעמים נשבר לי החד אופן באמצע מופע ונפלתי, אבל זה מעלה חיוך לאנשים לפחות".
מה אתה הכי אוהב בלוליינות ברמזור?
"שבניגוד לקרקס אין לך באמת זמן לחשוב, זה הכיף. זה מוציא ממך את כל המחשבות. אתה משמח אנשים".
