הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה גם היום (ב') את שיעור הריבית הבסיסי בישראל על 0.1% לשנה. ריבית הפריים תישאר לכן בשיעור של 1.6% לשנה. בנק ישראל העלה אמנם את תחזית האינפלציה לשנת 2021 ל-2.4%, שבה חסר עדיין מדד אחד של דצמבר להשלמת התמונה, אולם באופן מאוד אופטימי הותיר את התחזית לשנת 2022 על שיעור של 1.6%, וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. במערכת הכלכלית סבורים רבים שהאינפלציה תהיה גבוהה השנה מהיעד שקבעה הממשלה, 1% עד 3%, אך נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, עדיין לא סבור כך.
במסיבת העיתונאים שערך הנגיד אחר הצהריים הוא אמר בין היתר, כי "האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD. למעשה, האינפלציה בישראל היא בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD. מצב זה מאפשר לנו סבלנות בניהול המדיניות המוניטרית תוך המשך בחינה וניתוח של ההתפתחויות השונות. בנוסף, הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הבאות כולן נמצאות בתוך תחום היעד והן אינן משקפות ציפייה להאצה. אני רוצה להיות ברור - אנחנו במקום אחר ממדינות עם לחצים אינפלציוניים וזה יתרון חשוב של הכלכלה הישראלית כרגע".
על פי התחזית בנק ישראל, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.10%-0.25% בעוד שנה. כמו כן, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% ב-2022 – בדומה לתחזית הקודמת. ב-2023 התוצר צפוי לצמוח ב-5%.
על פי התחזית, רמת התוצר הממוצעת ב-2023 צפויה להיות נמוכה בכ-0.6% ביחס למגמת התוצר טרם משבר הקורונה. בהשוואה לתחזית הקודמת, תחזיות הצריכה הפרטית והיבוא עודכנו מעט כלפי מעלה ב-2022, על רקע הערכה כי התיירות היוצאת תגדל כבר ב-2022 ואילו התיירות הנכנסת תתאושש רק ב-2023. תחזית הייצוא וההשקעות ל-2022 עודכנו כלפי מטה לאור ההערכה להתמשכות העיכובים בשרשראות האספקה גם ב-2022, ובהשפעת הערכתנו לגבי התיירות.
על פי בנק ישראל, שיעור האבטלה הרחב יגיע ל-10.2% בממוצע בשנת 2021, ל-5.4% בשנת 2022 ול-4.5% בשנת 2023. ברבעון האחרון השנה צופה בנק ישראל אבטלה של 6.7%. הצריכה הפרטית תסתכם ב-2021 בעלייה של 10.5%, בשנת 2022 בעלייה של 8% ובשנת 2023 בעלייה של 5%. הצריכה הפרטית הובילה בשנים האחרונות את שיעור הצמיחה בישראל.
בנוסף לפי תחזית בנק ישראל, היצוא יעלה ב-2021 ב-8.5% ובשנת 2022 רק ב-3% אך ישוב לעלות ב-2023 ב-5.5%. היבוא האזרחי יעלה ב-2021 ב-15.5% אך רק ב-8% בשנת 2022 וב-6.5% בשנת 2023. ההשקעה בנכסים קבועים תעלה ב-2021 ב-8.5%, בשנת 2022 ב-6% ובשנה הבאה ב-8%. הצריכה הציבורית תעלה ב-2021 ב-2.5%, וכך גם ב-2022 וב-3% בשנה הבאה.
"הגירעון ב-2021: 4.5% מהתוצר"
גירעון הממשלה יהיה ב-2021 רק 4.5% מהתוצר, ב-2022 רק 3.6% ובשנת 2023 הוא יעמוד על 3.4%, עדיין יותר מהיעד שהציבה הממשלה לגירעון בכל שנה טרם משבר הקורונה.
יחס החוב לתוצר יהיה ב-2021 ובשנתיים הבאות רק 69%.
הנגיד פרופ' אמיר ירון, אמר כי "אנו מניחים שב-2023 יינקטו צעדים הדרגתיים במטרה להקטין את הגירעון המבני בתקציב. ב-2023 הגירעון צפוי להיות 3.4% מהתוצר והחוב צפוי להישאר ללא שינוי ברמה של 69% מהתוצר".
עוד הסביר הנגיד, כי שיעור הייסוף של השקל מול סל המטבעות שנרשם מאז פרסום התחזית הקודמת של 4%, תומך בעדכון כלפי מטה בתחזית האינפלציה ל-2022. יחד עם זאת, גורמים אחרים צפויים לתרום לעליית האינפלציה ולקזז את השפעת הייסוף. גורמים אלו באים לידי ביטוי באינפלציה מיובאת צפויה הגבוהה מהערכתנו בתחזית הקודמת גם עבור 2022 וגם עבור 2023. האינפלציה המיובאת צפויה לעלות על רקע הערכות מעודכנות כי האינפלציה הגבוהה פחות בת חלוף מכפי שהוערך: הערכת העיכובים בשרשראות האספקה התעדכנה ואלו צפויים כעת להתארך בסבירות גבוהה עד סוף 2022.
בנוסף, האינפלציה המקומית הצפויה ל-2022 עודכנה כלפי מעלה לאור החלטות הממשלה עם העברת התקציב, כגון מיסוי משקאות מתוקים שנכנס לתוקף ב-2022 והעלאת מחירי החשמל. וכן על רקע עדכון כלפי מעלה של ההערכות למחירי הדיור הצפויים ועליית תרומתם לאינפלציה המקומית הצפויה עבור 2022 ו-2023.
עוד אמר הנגיד, כי הסיכונים לתחזית בהקשר של מגפת הקורונה עודם קיימים, ומתחדדים לנוכח התפרצות הגל החמישי. אולם, הודות לרמת ההתחסנות הגבוהה בישראל, הם פחתו ביחס לאשתקד. "נראה כי השפעת המגבלות והתחלואה על הפעילות, הולכת ופוחתת תוך שהמשק מתאים עצמו למצב של פעילות לצד הקורונה לצד השיפור בשיעור ההתחסנות ובטיפול בחולים".
עוד הוסבר, בבנק ישראל כי סיכונים כלפי מעלה לתחזית האינפלציה דרך האינפלציה המיובאת, עלולים לנבוע מהתארכות העיכובים בשרשראות האספקה גם ב-2023, וכן מהתמשכות האינפלציה הגבוהה בעולם למשל כתוצאה מדומיננטיות תקציבית, בעיקר בארה"ב. סיכונים כלפי מעלה לתחזית האינפלציה הנובעים מהאינפלציה המקומית עלולים להיווצר כתוצאה מהתגברות נוספת בעליית מחירי הדיור.
בישראל ההערכות הן שבשנת 2022 תבוצע לפחות העלאת ריבית אחת, מ-0.1% ל-0.25%, הכל קשור כמובן בהיקף ההתייקרויות במשק בעת הקרובה.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל היה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1% כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018, לפני יותר משלוש שנים.
כעת, עם התגברות משבר הקורונה בעולם למרות החיסונים, ולעומת זאת עלייה באינפלציה במדינות רבות, עומדת על הפרק במדינות השונות השאלה האם זאת העת להעלאת הריבית, דווקא כאשר זן האומיקרון מתפשט במהירות וגורם לסגרים. עם זאת, בריטניה הייתה החלוצה שכבר העלתה ריבית בחודש שעבר.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של פרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש שמונה טרם נכנס לתפקידו.
עלייה בריבית בישראל תחזק עוד את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך עשויה למתן את הביקוש הגואה לדירות, שכבר התייקרו השנה ביותר מ-10% וכך להאט את עליית המחירים. עלייה בריבית תבלום גם את הצריכה, מצב לא רצוי בימים אלה במשק הישראלי, שבו מתרבים הבידודים עקב התפשטות זן האומיקרון וקיים חשש של ממש לבלימת הצמיחה במשק.
