בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
האוכלוסייה הערבית מהווה 20% מאזרחי מדינת ישראל, אך שיעור הערבים בשוק ההייטק עדיין עומד של שברירי אחוזים, למרות צמיחה בשנים האחרונות. עמותת צופן, שהוקמה ב-2008 על ידי אנשי הייטק וכלכלנים ערבים ויהודים, היא חלוצה בפיתוח ענף ההייטק בחברה העברית כמנוף לצמיחה כלכלית וכגורם לקידום חברה משותפת בישראל.
החודש צופן חוגגת, בכנס חגיגי, 15 שנים בהן יזמה, השקיעה, העצימה ושילבה יותר מ-3,000 טאלנטים ערבים בחברות הייטק בישראל. בנוסף, צופן תציין בכנס 5 שנות שיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID). מהם ההישגים הגדולים של צופן במשך השנים? וכיצד נראה סיפור הצלחה של מתכנת ערבי צעיר שהצליח להשתלב בענף?
"אנחנו רוצים לראות יוניקורנים ערבים-ישראלים"
"לפני 15 שנה אף אחד לא דיבר על 'ערבים בהייטק' והמילה הייטק בחברה הערבית לא הייתה מוכרת כלל", אומרת מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית שותפה בצופן. "גם מי שלמד, לא חלם להשתלב בתעשייה, כי עולם ההייטק היה טאבו ולא בהישג יד. המהנדסים הצעירים הפכו בעל כורחם למורים לפיזיקה או בעלים של בתי מלאכה לואו-טק".
אבל דברים השתנו מאז. "אפשר להגיד שצופן הנכיחה את ההייטק בחברה הערבית ובעקבותיה קמו עוד ארגוני חברה אזרחית שהבינו את הפוטנציאל העצום של הערבים בהייטק.
"אני רואה את צופן בתור הגורם המתווך בין המסגרת הלימודים לעולם האמיתי. תעשיית ההייטק היא קפדנית מבחינת דרישות וקשה לבוגר טרי של לימודים להשתלב. אנחנו מלווים אותם עם הקורסים המתאימים ומספקים להם Soft Skills שמאוד חסרים להם".
שיתוף של צופן עם תכנית Tech Bridges של UASAID קיים מזה חמש שנים, מספרת ג'לג'ולי. "הם מלווים אותנו בשילוב מהנדסים בהייטק ובניית חברה משותפת בתוך החברות. האמונה שלהם בעשייה של צופן וביכולת של בניית קהילה משותפת אמיתית, נותנת לנו את הכוח להמשיך".
במבט לעתיד, היא אומרת "אנחנו רק בתחילת הדרך. אם אנחנו 20% מהאוכלוסייה, צריך ש-20 אחוזים מהמהנדסים בתעשיית ההייטק יהיו מהנדסים ערבים. אנחנו גם רוצים להביא את תעשיית ההייטק לתוך החברה הערבית – לא רק לשלב עובדים, אלא להעצים כלכלית את החברה והרשויות הערביות. אנחנו רוצים שיהיו יזמים ערבים ויוניקורנים ערבים".
חשוב לה להדגיש ולומר: "אם אנחנו רוצים לבנות חברה שוויונית וצודקת, כזו שאמת מייצגת את המגוון התרבותי המדהים שיש פה, השילוב התעסוקתי הוא אבן הבניין הראשונה בדרך לשם. דרך שילוב בתעסוקה, נוכל לבנות חברה מתוקנת יותר".
"בצופן הראו לי איך לדבר עם אנשים ולשפר את הביטחון העצמי"
איהאב מלחם, בן 21, הוא Full Stack Engineer העובד בחברת Taboola דרך חברתGalil Software המספקת שירותי מיקור חוץ בענף ההייטק.
"סיימתי את הלימודים בגיל צעיר מאוד וידעתי שאני צריך להשתלב בשוק, אבל היה לי קושי גדול, בין היתר בגלל גילי הצעיר. חברים סיפרו לי על צופן והחלטתי להצטרף לסדנאות, כך נפגשתי עם אנשים שעובדים בהייטק והבנתי מהי ההתנהלות הנכונה בכניסה לשוק העבודה".
היתרון של צופן, אומר מלחם, "הוא הסדנאות – מלמדים התנהלות נכונה בלינקדאין, יצירת תכנית פעולה לקידום והתועלת הכי גדולה היא שיפור הביטחון העצמי. התחלתי להבין איך החברות עובדות ואיך התהליכים מתקיימים. זה עזר לי מאוד. הראו לי לא רק אלגוריתמים אלא איך לדבר עם אנשים.
"אני כל הזמן מוזמן, דרך צופן, לאירועים חדשים, האקתונים, אפילו הייתי מנטור באחד האירועים. הם גם עוזרים באופן פעיל בחיפוש עבודה וזימון לראיונות, ושומרים על קשר לאורך השנים. אין ספק שהפעילות של צופן מקדמת את החברה הערבית".
"כשהצטרפתי לאינטל היינו פחות מ-10 ערבים בכל הענף. היום יש אלפים"
ד"ר זיאד חנא, כיום מנכ"ל מרכזי המו"פ בישראל של קיידנס, הגיע לאינטל ב-1990, בתקופה בה לא היו כמעט עובדים ערבים בענף הטכנולוגיה כולו. "במשך השנים הקדשתי זמן רב לטפח, לעזור ברמת המועמדים הבודדים, המוסדות והעמותות בפיתות תהליכים לקידום הנושא", אומר חנא, המשמש כיום, בין היתר, בתור יו"ר משותף של המועצה הציבורית בעמותת צופן לקידום ההייטק בחברה הערבית. "כשהתחלתי באינטל היו ערבים בודדים בתעשייה כולה, וכיום יש כ-9,000 עובדים מהחברה הערבית בהייטק. זה מחמם לי את הלב לראות את ההתפתחות. בדרך נעשו הרבה מהלכים, ולצופן היה ועדיין יש תפקיד מאוד חשוב בנושא".
בכל הנוגע לתפקיד של צופן, חנא אומר כי "הפאזה הראשונה של צופן הייתה חינוך, הכוונה, הכשרה והשמה אינדיבידואלית. הפאזה השנייה התמקדה בפיתוח ההייטק בחברה העברית באופן מסיבי דרך יצירת מודעות בחברה, פיתוח תכניות כוללות, יצירת השפעה בממשלה, הקמת המועצה ועבודה על תכנית החומש בחברה הערבית, אותה אימצה הממשלה הקודמת".
הפאזה השלישית, "או צופן 3.0, כמו שאני קורא לה, היא מציאת הדרך להפוך את החברה הערבית למנוע צמיחה של הייטק, לא רק בכיוון של תעסוקה אלא גם הובלה ויזמות. אנחנו עובדים על מהלכים אסטרטגיים משמעותיים".
לדבריו, "התפתחות הכלכלה והחברה היא אחריות קולקטיבית. אני מרגיש שבחברה הערבית יש יותר מודעות לחשיבות של ההייטק. איכות הטאלנטים משתפרת כל הזמן, ויש להם הרבה מה להציע, כולל יזמות ורעיונות חדשניים. יש רצון גדול להשתלב ולעשות שינוי". עם זאת, הוא אומר, הפוטנציאל של החברה הערבית עדיין רחוק ממימוש. "גם היום, 40% מבוגרי התארים הרלוונטיים לא עובדים בהייטק, אך הם לא מוותרים ומקדמים את עצמם", לדבריו.
באשר לחברות במשק, חנא אומר כי קיימת התפתחות בנושא, בעיקר בחברות הבינלאומיות, "שם היוזמה נובעת מתרבות ארגונית עולמית המבוססת על הכלה, שוויון וגיוון. נכון להיום יותר מ-90% מהערבים בהייטק עובדים בחברות רב-לאומיות".
לסיום, חנא אומר כי "הרעיונות והחדשנות נמצאים כאן בישראל, בכל האוכלוסיות. החלום שלנו הוא לראות עוד סטארטאפים ואקזיטים שיוצאים מהחברה הערבית, שיהוו מודל לחיקוי. באופן כללי - אנחנו צריכים להיות שותפים בחזון ובהמצאות, באמצעות חינוך, הכוונה, הורדת חסמים, חשיבה מחוץ לקופסה וחינוך לחדשנות. ההייטק זה מרתון, לא ספרינט. עשינו את הק"מ הראשון אבל יש לנו עוד דרך ארוכה".
"דו קיום לא מתחיל במילים גדולות אלא במעשים הקטנים"
בלה אברהמס, סמנכ"לית ממשל תקשורת וחברה, אינטל ישראל, ש תיקח גם היא חלק בכנס צופן 2023, מאמינה שעל מנת לפתור אתגרים גדולים, נדרשים שיתופי פעולה רב-מערכתיים ורב-מגזריים. "לפני כ-15 שנה, כשנושא הגיוון לא היה מדובר בשיח, אינטל וצופן הבינו את הערך בהשקעה בנושא מורכב שכזה. השותפות הראשונית הובילה לגיוס מהנדסים מצוינים והיום יש כ-600 עובדים ערבים באינטל. ככל הידוע לנו אנחנו המעסיק הגדול ביותר של ערבים בהייטק".
בנוסף, אבהרמס מספרת כי "אנחנו ממנפים את ערך ההכלה לשרשרת האספקה והגענו ל-1 מיליארד שקלים של רכש מגוון (מספקים בבעלות נשים או מיעוטים) ב-2022, מיישמים תכניות התנדבות וגם מנהלים מאיץ סטארטאפים, ממנו יצאו 20 חברות, ביניהן חברות ממגזרים מגוונים".
לדבריה, "חלק מהתפקיד של חברות עסקיות הוא לגלות אחריות לחברה ולסביבה בהן הן פועלות. שילוב מגוון אוכלוסיות בכוח העבודה תורם לצמיחה, לחדשנות, לשביעות רצון העובדים, למיתוג המעסיק וכתוצאה מכך לתוצאות העסקיות. זו הדרך שלנו באינטל לשקף את המחויבות שלנו לחברה בישראל ולמנף את כל מעגלי ההשפעה שלנו כדי ליצור חברה מחוברת יותר, בעלת חוסן קהילתי, המחזקת את ההוויה הישראלית של חדשנות טכנולוגיות. בתור חברה גלובלית, באינטל רואים את המגוון, ומאמינים שהוא הבסיס להתפתחות שלנו בתור חברה. אנחנו שואפים ליצור מקום עבודה שמשקף את החברה הישראלית כולה, שבו כל אחד ואחת מרגישים בנוח להביא את עצמם לידי ביטוי".
במבט לעתיד אין ספק שיש צורך בהתגייסות מערכתית, אומרת אברהמס, "במדיניות של חינוך מדעי-טכנולוגי, קידום שוויוני של מיומנויות בקרב ילדי ישראל ובפרט בישובים הערביים, הקניית השפה העברית והאנגלית, פתיחות של מערכת ההשכלה הגבוהה, חיזוק ועידוד סטודנטיות וסטודנטים ערבים לבחירת מקצועיות ההנדסה ותמיכה בזמן הלימודים".
מהצד של החברות, אומרת אברהמס, יש לפעול לקליטת עובדים מהחברה הערבית באופן פעיל. יחד עם זאת, לדבריה, "דו קיום לא מתחיל במילים גדולות אלא במעשים הקטנים של היומיום. אם כל חברה תתחיל בצעד קטן להרחבת מעגל התלמידים מהמגזר הערבי במקצועות המדעים והטכנולוגיה, בדבר אחד למען המטרה, ההשפעה המצטברת תהיה אדירה. לא רק חברות בתעשייה אלא כלל הגורמים בחברה הישראלית".
בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
