פרסום ראשון: סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP מבקשות לדחות את התביעה שהגישו נגדן בפברואר האחרון משפחות שילדיהם נרצחו במסיבת הנובה, "בגין השתתפות של עיתונאים וצלמים מטעמן בטבח".
עשרת התובעים הם ההורים של הנרצחים מאי נעים ז"ל, אביר לוטן ז"ל, גיא גבריאל לוי ז"ל, שלו מדמוני ז"ל ושני לוק ז"ל. המשפחות טענו בתביעה כי אל מחבלי החמאס בטבח ה-7 באוקטובר התלוו "עיתונאים וצלמים" אשר תיעדו את מעשי הזוועות "און-ליין". אותם "עיתונאים", נטען בתביעה, נטלו בחלקם חלק פעיל בטבח, חדרו אל תוך שטח מדינת ישראל מרצועת עזה ביחד (כתף אל כתף) עם מחבלי החמאס כמבצעים בצוותא, ונשלחו בין השאר על ידי סוכנות AP אשר שידרה והפיצה תיעודיים שונים מזמן הטבח.
עוד נטען בתביעה כי "עיתונאים שהתלוו למחבלים יכלו להושיט את העזרה הנדרשת ולהודיע לרשויות מדינת ישראל מבעוד מועד על העתיד לבוא".
2 צפייה בגלריה
תיעוד חטיפת גופתה של שני לוק שפורסמה ב-AP. (התמונה לא חלק מכתב התביעה)
(צילום: AP Photo/Ali Mahmud)
בכתב ההגנה שהגישו שתי הסוכנויות הן מדגישות כי קיבלו את התמונות מצלמים עצמאים, שלא הופעלו על ידן ושאינם עובדים אצלן.
בכתב ההגנה שהוגש על ידי The Associated Press Limited באמצעות עורכי הדין גדעון וינבוים וספיר אבן חן בכר ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) נטען כי "בתביעה זו מבקשים התובעים, שילדיהם השתתפו במסיבה בפסטיבל הנובה ונרצחו, להטיל אחריות על הנתבעת על נזקיהם. זאת, משום ש-AP פרסמה מספר תמונות וסרטונים מהאירועים הקשים באותו בוקר, שצולמו על ידי צלמים עצמאיים שנטען לגביהם כי היו חלק מהמתקפה. עם כל ההבנה לכאב ולצער של התובעים, מדובר בתביעה חסרת יסוד".
"עובדי AP הונחו לא להתקרב לאזור"
לטענת סוכנות AP התביעה כולה בנויה על הנחת היסוד (השגויה), לפיה הצלמים שצילמו תמונות וסרטונים ממתקפת 7 באוקטובר, אשר AP רכשה ופרסמה, היו עובדים של AP או פעלו באופן אחר כלשהו בשליחותה ובהתאם להנחיותיה. "יובהר כי הצלמים העצמאיים האלה לא היו עובדים או שלוחים של AP", נטען. "מדובר בצלמים עצמאים, ש-AP לא העסיקה אותם, לא שלחה אותם ולא שלטה בהם ובפעולותיהם באותו יום (או בכלל), ובכלל זה לא הנחתה אותם מה לצלם, איפה לצלם ומתי. הם הגיעו לזירות האירועים על דעת עצמם, צילמו את התמונות והסרטונים ביוזמתם, ומכרו אותן ל-AP לאחר מעשה. בין היתר בשל כך, AP אינה אחראית לפעולות ולמחדלים שהתובעים מייחסים לאותם צלמים".
לעומת אותם צלמים עצמאיים, נטען בכתב ההגנה, עובדיה של AP בעזה קיבלו הנחיה, כבר בשעות המוקדמות של 7 באוקטובר, כשהחלה הנהירה של עזתים לעבר הגבול עם ישראל ומעבר לו, שלא להתקרב לאזור, להישאר בעזה ולשמור על עצמם ועל ביטחונם האישי. "הם מילאו אחר הנחיה זו ועל כן לא צילמו ולא יכלו לצלם תמונות מהשטח במהלך המתקפה בעצמם. תמונות וסרטונים מהשטח הגיעו לידי AP, כאמור, רק מאותם צלמים עצמאים שסיקרו את המתקפה ביוזמתם", נטען בכתב ההגנה. עוד נטען כי "התובעים לא טוענים שהצלמים האלה נקטו באלימות נגד מי מקורבנות המתקפה - וודאי שאינם טוענים שהצלמים האלה הם שפגעו בילדיהם".
עוד נטען כי בבוקר המתקפה, בסביבות השעה 06:30, "התעוררו עובדי AP בעזה בהפתעה מרעש הרקטות ששוגרו לישראל ועלו לגג בתיהם כדי לצלם את השיגורים. סמוך לאחר תחילת המתקפה על ישראל, קיבלו העובדים בעזה הנחיה מן הממונים עליהם שלא להתקרב לאזור גדר הגבול ולא להצטרף לעזתים שנוהרים לכיוונה, גם אם משמעות הדבר שלא יוכלו לסקר את האירועים. זאת, בראש ובראשונה לשם שמירה על ביטחונם".
רויטרס: "התמונות אותרו ברשתות החברתיות עוד קודם"
גם סוכנות הידיעות רויטרס ציינה טיעונים דומים בכתב ההגנה שהוגש באמצעות עוה"ד פז מוזר, טלי ליבליך ורעות פרידנרייך ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר-גליק, וטענה כי "לא רויטרס, ואף לא אחד מעובדיה, היו שותפים לפעילות המתוארת בכתב התביעה".
בין השאר נכתב מטעם רויטרס כי "בבוקר השבעה באוקטובר אף אחד מעיתונאי רויטרס לא היה קרוב לגבול ישראל-עזה. משהבינה רויטרס את גודל האירוע שמתחולל בישראל, ואת חשיבות פרסומו ברחבי העולם, היא ערכה בדיקה ברשתות החברתיות על-מנת לאתר תמונות מהימנות שלו, שהן בעלות חשיבות חדשותית עולמית. לבסוף, איתרה רויטרס את התמונות של הצלמים העצמאים, שכבר פורסמו ברשתות החברתיות, ורכשה מהם את הזכות לפרסם את התמונות שלא באופן בלעדי. משמע - התמונות העומדות בעין תביעה זו פורסמו כבר ברשתות החברתיות, ורק לאחר מכן פורסמו באתר רויטרס". עוד מדגישה רויטרס כי התמונות צולמו שעות לאחר פרוץ המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר על ישראל, ופורסמו על-ידי רויטרס אף לאחר מכן, כך שלא יכולה להישמע הטענה כי פרסום התמונות מלמד שרויטרס ידעה מראש על האירועים.
עוד נטען בכתב ההגנה כי אבו מוסטפא ועמרא אשרף שחתומים על התמונות לא היו עובדי רויטרס ואף לא שימשו כפרלינסרים של רויטרס. "רויטרס לא ידעה ואינה יודעת מה היו מעשיהם של אבו מוסטפא ועמרא אשרף ביום השבעה באוקטובר. כל מעשה מהמעשים המתוארים, אם אכן נעשה על-ידם, ראוי לכל גינוי".
עוד הוסיפה כי "רויטרס לא שלחה אותם לצלם את הטבח. למעשה רויטרס מעולם לא שלחה שניים אלו לשום מקום לצורך צילום עבורה או בכלל, ולא הורתה להם לצלם כל צילום. רויטרס לא אישרה (ולא הייתה מעלה בדעתה לאשר) את השתתפותם בטבח במישרין או בעקיפין. מאחר שאין מדובר בעובדי רויטרס הם כלל לא ביקשו את רשותה, לא לפני ביצוע המעשים הנטענים ולא לאחריהם. התיעוד לא נעשה 'בשליחות' רויטרס ולא מתוך מטרה לפרסמו ברויטרס, אלא ברשתות החברתיות הפרטיות של אשרף ואבו מוסטפא (כפי שאכן אירע). רויטרס למדה על התיעוד רק לאחר שהשניים כבר פרסמוהו בעמודים הפרטיים שלהם ברשתות החברתיות".
"לא הייתה ידיעה מוקדמת"
שתי סוכנויות הידיעות גם מבהירות שלא היה בידן או בידי מי מטעמן שום ידיעה מוקדמת בקשר למתקפה, כפי שנטען בתביעה. "למען הזהירות, נאמר את הברור מאליו: בניגוד לטענת התובעים, לא הייתה ל-AP או למי מטעמה שום ידיעה מוקדמת בקשר למתקפת 7 באוקטובר", ציינה AP. "הטענה, שבעוד שקהילת המודיעין הישראלית כולה, על משאביה העצומים, לא הצליחה לחדור את מעטה הסודיות של מתכנני המתקפה, ועל כן לא השיגה מידע מקדים וכשלה בחיזוייה, בעוד של-AP היה, איכשהו, מידע כזה – היא כאמור טענה מקוממת וחסרת שחר שעשויה לסכן את AP את עובדיה ואת חופש העיתונות בכללותו. בדומה, לא AP ולא מי מטעמה 'השתתפו' במתקפה.
"AP, כאמור, רק רכשה ופרסמה מספר תמונות וסרטונים שצולמו על ידי צלמים עצמאיים שפעלו בשטח על דעת עצמם וממילא אין אינדיקציות לכך שהם 'השתתפו' במתקפה. גופי תקשורת רבים אחרים ברחבי העולם, ובכלל זה ערוצי החדשות בישראל, פרסמו עוד ביום המתקפה, ואף בעיצומה של המתקפה, תמונות וסרטונים אחרים רבים שתיעדו אותה, ובכלל זה תמונות וסרטונים שצולמו מתוך שטח ישראל ואף כאלה שצולמו על ידי התוקפים עצמם. אין שום הסבר בכתב התביעה מדוע דווקא התמונות או הסרטונים שרכשה ופרסמה AP גרמו, כביכול, לפגיעה בתובעים ובילדיהם, בעוד שעשרות תמונות וסרטונים אחרים פורסמו במקביל על ידי גופי תקשורת אחרים".
גם רויטרס טענה כי "למדה על התיעוד רק לאחר שהשניים כבר פרסמוהו בעמודים הפרטיים שלהם ברשתות החברתיות. רויטרס ידעה על המתקפה רק לאחר שהחלה, ולפיכך לא הייתה יכולה להתריע על אירועים עליהם לא ידעה מראש", נטען.
"התיעוד חשוב ומסייע להבין את היקף הזוועות"
בין היתר טענה AP כי הסוכנות "פעלה באותו יום כדי להגשים את התכלית שמוצבת כנר לרגליה, בכל מקום בו היא פועלת: לספק חומרים חדשותיים, אשר יש בהם כדי לשפוך אור ולתעד מאורעות בעלי עניין וחשיבות לציבור. אין חולק, כי לכל הפחות חלק מהתמונות והסרטונים שצולמו על ידי אותם צלמים עצמאיים ושנרכשו על ידי AP ופורסמו על ידה, קשים לצפייה, אך למרות זאת – ואולי דווקא משום כך, הן שירתו בדיוק את התכלית האמורה. הן הראו את המציאות. בזכות אותם תמונות וסרטונים הייתה לאזרחי ישראל ולצרכני תקשורת בכל העולם הבנה טובה יותר לגבי מהותן והיקפן של הזוועות שאירעו באותו יום. כל ניסיון לגמד מחומרת האירועים שאירעו באותו יום נידון במידה רבה לכישלון נוכח קיומו של תיעוד כמו אותן תמונות וסרטונים".
עוד טענה כי קבלתה של התביעה, שמשמעותה הטלת אחריות על סוכנות ידיעות בגין נזקי קורבנות 7 באוקטובר ומשפחותיהם, "תגרום לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. היא עשויה ליצור תקדים מסוכן של הטלת אחריות בנזיקין על גוף תקשורת שלכל היותר פרסם תמונות וסרטונים שנשלחו אליו על ידי צלמים עצמאיים שאינם כפופים לו בשום צורה ולא נשלחו על ידו. תקדים מסוג זה יגביל את חופש הפעולה של גופי תקשורת הפועלים בישראל. בסופו של דבר, הנפגע יהיה הציבור וזכותו לדעת ולהכיר את המציאות, גם כאשר היא מטרידה ומזעזעת".
רויטרס ציינה גם היא בכתב ההגנה כי תמונות המתעדות אירועים קשים פורסמו לאורך מאות בשנים, "אין בכך כדי ללמד דבר, זולת על חשיבות התיעוד והפרסום. ודאי שאין בכך כדי להביע, חלילה, הסכמה עם אותם אירועים". הסוכנות הוסיפה: "האם פרסום תמונות של יהודים בשואה מעיד, חלילה, על הסכמה לפעולות הנאצים? ברור שלא. האם פרסום קטעי הוידאו של יגאל עמיר בערב הירצחו של רוה"מ המנוח, יצחק רבין ז"ל, מוכיח הסכמה עם אותו מעשה נפשע? ברור שלא. לתמונות יש כוח-עצום. הן נחקקות בזיכרון הקולקטיבי כסמלן של מאבקים וכסמנים של תקופה. תמונה היא הראייה החד משמעית להתרחשות האירוע, ומכאן חשיבותה".
מדוברת רויטרס נמסר כי לרויטרס יש את האהדה העמוקה ביותר לאלו שנפגעו מהפיגועים ב-7 באוקטובר בישראל. "יש לציין באופן חד משמעי כי הטענות בתביעה זו אינן ראויות, וביקשנו מבית המשפט לדחותן".
את המשפחות שהגישו את התביעה מייצגים עו"ד יוסי האזרחי ממשרד עורכי דין יוסי האזרחי, עו"ד יהודה רסלר, ועו"ד אמיר רוזנקרנץ.
עו"ד יוסי האזרחי מסר בתגובה: "כתב ההגנה לא מתמודד עם העובדות המפורטות בכתב התביעה, ולא בכדי. בית המשפט בישראל יכריע".
