ראשי הרשויות בגוש דן מתנגדים להצעת ההחלטה של שרי הממשלה – אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין – להאריך את תוקפה של תוכנית תמ"א 38 ומבהירים: אם בכוונת הממשלה להאריך את התוכנית, עליה לשתף פעולה עם השלטון המקומי, אחרת לא תהיה לה היתכנות. "המשמעות של הארכת התמ"א תהיה אות מתה אם זה לא יתואם איתנו", אומר בשיחה עם "ממון" ו-ynet ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט. "אני מאמין שכן אפשר יהיה להגיע למצב שבו נתאם עם הממשלה את המתווה להארכת התמ"א, אבל תנאי הכרחי לכך יהיה בראש ובראשונה צמצום הבירוקרטיה במתחמי פינוי בינוי – כי שם נמצא העתיד האמיתי, גם של התושבים וגם של הערים עצמן".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתחילת השבוע הודיעו ראשי ערים בגוש דן, בראשם ברוט, כי בכוונתם להתאגד לטובת קידום מתחמי פינוי בינוי על פני מיזמי תמ"א 38. גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, פנה בשבוע שעבר במכתב לשרי הממשלה ובו הודיע כי הוא מתנגד להמשך התוכנית. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, הצטרף אף הוא ליוזמה של ברוט, וזאת חרף העובדה ששלשום קבע בית המשפט העליון כי עיריית רמת גן תחויב להמשיך לקדם פרויקטים של תמ"א 38 בתחומה בשל חריגת הוועדה המקומית מסמכויותיה.
על פי הודעת ראשי הערים, "הארכת התוכנית על ידי הממשלה יוצרת מצג שווא בפני התושבים, כאילו ההתחדשות העירונית היא בהישג יד. האמת הפוכה: התמ"א תגרום לתהליך הפוך שיפגע באיכות החיים ויוריד את ערך הדירות בטווח הארוך. התמ"א מוסיפה אלפי יחידות דיור בכל עיר מבלי להוסיף שטחים לצרכי ציבור, כמו גנים ובתי ספר. היא מעמיסה על התשתיות ומוסיפה למצוקת החניה. בנוסף, היא פוגעת בקופה הציבורית כי היא מוסיפה רק שטחים למגורים".
אחת האפשרויות ששוקלים ראשי הערים היא להכריז בעירם על הקפאת התמ"א באמצעות סעיף 77-78 לחוק התכנון והבניה, המאפשר לעצור את אישור התוכנית - גם אם הממשלה תאריך את התכנית. במקביל פנו לשרי הפנים והאוצר בדרישה לתאם איתם את המהלך בטרם יוחלט סופית על הארכתה. יש לציין כי בכמה ערים כבר נעצרו פרויקטים של תמ"א, למשל בגבעתיים, בהרצליה וכאמור ברמת גן. גם בבת ים הודיעו על צמצום משמעותי בשנה האחרונה.
"הפסיקה לגבי עיריית ר"ג אינה תקפה לרשויות אחרות"
"הפסיקה לגבי עיריית רמת גן אינה תקפה לגבי רשויות אחרות", מבהיר ברוט. "דיון משפטי דומה נערך בימים אלה בבת ים. יזמי תמ"א מקומיים עתרו נגדנו לבית המשפט המחוזי, אנחנו כעת בשלב הידברות, אולם בית המשפט אמר בצורה מפורשת שלעירייה יש סמכות להקפיא פרויקטים משיקולים תכנוניים עירוניים עד למציאת פתרונות, מכוח סעיף 77-78 לחוק התכנון והבנייה. ברור שחייבים לכבד את פסיקת בית המשפט, אבל התמ"א לא תוכל להתקדם מבלי שראשי הערים יקבלו מענה לבעיות האדירות שנוצרות כתוצאה מהתוכנית הזאת".
לדבריו, "בסופו של דבר נוצר מצב שבפריפריה לא בונים בכלל באמצעות התמ"א, ולעומת זאת דווקא בגוש דן, בערים שבהן גם כך צפיפות גבוהה, מוסיפים אלפי יחידות דיור בכל עיר מבלי לתת מענה אמיתי לצורכי ציבור, למבני חינוך, לתשתיות, לחניות – וזאת תהיה בכייה לדורות. היזמים מוכרים לתושבים חלומות, הם לא מספרים להם שבעוד 10 שנים ערך הדירות ייפגע משמעותיות ואיכות החיים תרד משום שהדיירים ימצאו את עצמם עם דירה חדשה או משופצת – אבל בשכונה עמוסה ופקוקה, בלי תשתיות הולמות, חניות, גני ילדים ועוד".
"זה מקרה קלאסי שבו כוונת ממשלת ישראל הייתה נכונה - אבל מעשיה לא היו רצויים. זה אולי נשמע כמו תרחיש אפוקליפטי – אבל זה קורה כבר היום בשטח. מדינת ישראל הייתה צריכה להתעורר מזמן ולטפל בבעיות שהתמ"א יוצרת. צריך פתרון משולש: צמצום דרמטי של הבירוקרטיה בקידום מתחמי פינוי בינוי, שבהם כן מקבלים שטחי ציבור אבל זמן ממוצע לאישור פרויקט כזה הוא שנים רבות; ניוד זכויות באופן שיאפשר לבצע חיזוק מכוח התמ"א אבל ללא העמסת דירות – הדירות הנוספות יוכלו להיבנות במתחמים מיועדים למגדלים או מתחמי פינוי בינוי; והכנסת היד לכיס על ידי מדינת ישראל כדי לשפות את הרשויות".
"לפסיקה על רמת גן אין קשר לערים אחרות", מחזק את הדברים ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק. "בגבעתיים יש החלטה מעוגנת בחוק שמאפשרת מענה לקידום תמ"א 38 אבל בצורה מצומצמת. הבעיה שלנו היא שאין פתרון לתשתיות ולמבני ציבור וחינוך, ולכן אנחנו נאשר תוכניות רק אם יהיו לנו פתרונות כאלה. ההחלטה שלנו להקפיא תוכניות שבהן אין שטחי ציבור תגיע לוועדה המחוזית. כך או כך, בית המשפט לא יכול להיכנס בנעלי הוועדה המקומית ולייתר אותה ולקבוע שכל הצעה לתמ"א תאושר. בכל תוכנית כזאת צריך לדון, וחלק מהעניין הוא מענה לתשתיות".
"תפיסה קלוקלת שהמטרה היחידה היא אספקת דירות"
בשורה התחתונה, אומר קוניק, "התמ"א לא טובה לגוש דן, ובגבעתיים זה בולט כי אין לה שטחים פנויים לבנייה, אין לה אזורי תעסוקה והארנונה בנויה על מגורים ולכן היא הפסדית. ברגע שהתמ"א מוסיפה תושבים, היא לא מאפשרת פינוי שטחים לבניית גני ילדים ומוסדות חינוך. היא מוסיפה מכוניות ומעמיסה על תשתיות והמים, והעירייה מחויבת לדאוג לספק את המקורות אבל כשאין שטח – אי אפשר לעשות את זה".
לדבריו, "הממשלה יכולה להחליט עד מחר אם להאריך את התמ"א - לנו זה לא משנה כי במסגרת התוכנית של גבעתיים לא ביטלנו אותה. יש לנו פתרון חלופי לתמ"א שמאפשר להמשיך להתחדש גם פר בניין. בממשלה לא מספיק בקיאים בחומר, הייתי שמח אם היו לוקחים זמן ללמוד את הנושא לפני שיוצאים בהצהרות ומשכילים להיפגש עם ראשי הערים, ובעיקר להקשיב לאנשי המקצוע, ובהם ראשי מינהל התכנון שביטלו את התמ"א כי היא נכשלה. לא אנחנו ביטלנו אותה. ובכל מקרה, לתמ"א אין משמעות כי היא קיימת אולי ב-3-4 ערים – לא בפריפריה. כמה בניינים עוברים תמ"א באשקלון שחטפה מטח טילים? אפס".
בשיחה עם "ממון" ו-ynet מבהיר מהנדס העיר תל אביב, אודי כרמלי, כי בעירייה מתנגדים להצעת ההחלטה להאריך את התמ"א, בין היתר בשל אי הוודאות שיוצרת התוכנית. "כיום התמ"א גורמת לחוסר ודאות בתכנון העירוני. הבקשות לאישור מיזמי תמ"א כוללות התנגדויות רבות ובקשות מורכבות לפתרון, והארכת תוקפה רק תמשיך את חוסר הוודאות. לא נכנסים לפרויקט של תמ"א ביום אחד, ליזם לוקח עד שנתיים לפני שהוא בכלל מתחיל את התהליך הסטטוטורי מול העירייה. הוא צריך לארגן את הדיירים, להחתים אותם, להתמודד עם יכוחים וריבים. לרוב מבטיחים לדיירים הבטחות חסרות בסיס. זאת הרעה החולה של התמ"א – שהיא כופה על כל בניין בודד הליך תכנוני. תוכנית הרבעים שאנו מקדמים יוצרת את הוודאות הזאת".
"בעיה שנייה בתמ"א היא המחסור בשירותים ציבוריים", ממשיך כרמלי. "זה השורש הרע בתוכנית – קידום תמ"א 38 מוביל למחיר כבד של מחסור בגני ילדים, בתי ספר וכדומה. הצעות הזויות של הממשלה כמו להמיר משרדים למגורים לא יעזרו – כי באזורים האלה אין שטחי ציבור. מי יעמוד ב-1 בספטמבר מול ההורים שיזעמו ששלחו אותם לגן ילדים במרחק 3 ק"מ מהבית? כאן נעוצה התפיסה הקלוקלת שהמטרה היחידה היא אספקת יחידות דיור. זה לא יכול לבוא בלי תשתיות עירוניות וזאת טעות היסטרית. הפסיקה של בית המשפט לגבי רמת גן עצובה. עצוב שהמדינה מגיעה למצב שבו הרשויות המקומיות לא יכולות לקבוע את גורלן ומי שקובע זה בתי משפט והחלטות רוחביות משפטיות ולא החלטות תכנוניות נקודתיות".
