גל הפיטורים בענף ההייטק מסרב לדעוך, כשבכל שבוע כמעט מתפרסמת ידיעה על עוד מפוטרים בענף - שעד כה חיזר אחר עובדים וסיפק להם משכורות גבוהות והטבות רבות. מהן הזכויות של מפוטרי ההייטק ומפוטרים בכלל? גיבשנו מדריך העונה על השאלות שהתעוררו בעקבות המצב, באמצעות עורכי הדין שחר הופמן ושרון זייגר, המתמחים בדיני עבודה ושותפים במשרד בן-ארי, פיש, סבן וקומיסר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מהן זכויות של עובדים בהייטק או מנכ"לים שמפוטרים והאם יש הבדל בינם ובין עובדים שלא עובדים בהייטק?
גם על עובדים מן השורה וגם על מנכ"לים בהייטק חלות חובות וזכויות מכוח משפט העבודה, שהן ברובן זכויות שלא ניתן להתנות עליהן לרעת העובד, גם אם העובד הסכים לכך בהסכם העבודה. אולם ניתן לקבוע תנאים לטובת העובד ולהעניק לו זכויות העולות על אלו הקבועות בחוקי העבודה, כמקובל בענף ההייטק ובפרט לעובדים בכירים כמו מנכ"לים.
עורכי הדין הופמן וזייגר מסבירים, כי "פיטורים של כל העובדים - כולל בהייטק - לרבות עובדים בכירים, חייבים להתבסס על עילה לגיטימית ועל שיקולים ענייניים ולא להיות נגועים בשיקולים זרים (נימוקים הקשורים בהתייעלות או בטעמים כלכליים בהחלט ייחשבו כעניינים). עובד בהייטק, כמו כל עובד, זכאי לשימוע, למתן הודעה מוקדמת, לפיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, ויתרת דמי הבראה ככל שאלו עומדים לזכותו, כמו גם זכויות אחרות ככל שאלו קבועות בהסכם העסקה.
"מטבע הדברים, תנאי ההעסקה של העובדים הבכירים בהייטק כוללים הטבות שונות, שלעיתים מתבטאות בתנאי פרישה וסיום העסקה מיטביים, כגון: הודעה מוקדמת ארוכה יותר, מענקי פרישה מסוגים שונים ('מצנח זהב'), מענקי הסתגלות, פיצויים מוגדלים, מספר מוגדל של ימי חופשה, אפשרות לפדות ימי מחלה ועוד הטבות שלא ניתנות לרוב לעובדים 'רגילים'".
הם מוסיפים, כי "לעניין הזכות לשימוע - אמנם בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה גם ההחלטה על פיטורי עובדים עקב סגירת החברה אינה פוטרת מהחובה לעריכת שימוע קודם למימוש ההחלטה בדבר פיטורים. עם זאת, נקבע כי במצב כזה יש לשימוע משמעות שונה, וככל שההחלטה תהיה לסגירת החברה ופיטורי כלל העובדים באופן שבו לא ניתן לשכנע את המעסיק לשנות את החלטתו שכן המסגרת התפעולית שבה הועסק העובד מפסיקה להתקיים, אזי בנסיבות אלו גם אם לא התקיים שימוע רוב הסיכויים כי לא יפסקו פיצויים לטובת העובד.
קיבלתי הודעה על פיטורים ויש לי אופציות בחברה, האם נכון לממש אותן?
עורכי הדין הופמן וזייגר מסבירים כי לכל אופציה יש מחיר מימוש, שהוא המחיר שהעובד יצטרך לשלם במקרה שירצה לקנות את מניות החברה. בנוסף, "לכל אופציה יש תקופה בה ההטבה מבשילה לכדי מימוש, בדרך כלל על פני 4-3 שנים - והאופציות מבשילות במנות קבועות לאורכה. כאשר עובד עוזב את החברה, כולל על רקע של פיטורים, עומדת לרשותו בדרך כלל תקופה של 90 ימים למימוש האופציות.
"ההחלטה שונה ממקרה למקרה ותלויה במחיר המימוש של האופציה לעומת מחיר המניה בתקופת המימוש (ככלל הדבר יהיה כדאי רק שמחיר המימוש יהיה נמוך יותר). אולם יש להביא בחשבון את הגורמים המשתנים ממקרה למקרה אותם יש לשקול תוך הסתייעות בייעוץ מקצועי כולל יעוץ מס בטרם תתקבל החלטה".
מה קורה במקרה של הנפקה או אקזיט?
"בחברות הייטק רבות קיים מודל תגמול ותמרוץ במסגרתו מוענקות לעובדים אופציות לרכישת מניות החברה, או 'מניות חסומות' (מניות המוענקות לעובד במחיר מימוש אפס עם זכאות לקבלת דיבידנד מיום הקצאתן הראשוני, אולם לא ניתן לממש אותן או לסחור בהן עד אשר יבשילו ואז המניות של החברה תעמודנה לרשות עובדיה), שהן היום התחליף הנפוץ לאופציות. המשותף לכל התוכניות האלה הוא שהן כוללות 'מנגנון השהייה', שמאפשר לממש אותן באופן הדרגתי ('הבשלה') ונועד לתמרץ את העובדים להמשיך ולעבוד בחברה לאורך תקופת התוכנית.
"בדרך כלל, יש בתנאים שנקבעים בהסכמי ההענקה של האופציות והמניות כללים שמאפשרים מימוש מיידי, גם אם האופציות או המניות טרם 'הבשילו'. מנגנון כזה יופעל בדרך כלל במקרים של הנפקה או רכישה של החברה על ידי משקיע, אך לעיתים - במיוחד כאשר מדובר בעובדים בכירים - גם במקרה של סיום העסקתו של העובד. חשוב לציין, כי בעת מימוש אופציות עולות שאלות הקשורות למיסוי וזהו נושא מורכב. במקרה כזה, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בכך".
מה עם קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה?
קרן השתלמות וקרן הפנסיה שייכות לעובד שממשיך להיות הבעלים שלהן גם לאחר מועד סיום העסקה. במועד סיום העסקה על המעסיק להמציא לעובד מכתבי שחרור של קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה.
מהו מענק הסתגלות?
בתחום ההייטק קיים לרוב מענק הסתגלות, שהוא תשלום המשולם לעובד המפוטר על מנת שיוכל להסתגל לתקופה שלאחר הפיטורים, במהלכה ייתכן שלא תהיה לו הכנסה מעבודה. סכום המענק משתנה ממקרה למקרה והוא תוצאה של סיכום בין העובד לחברה המעסיקה אותו, ויעמוד בדרך כלל על מספר משכורות חודשיות. לא מדובר בזכות הקבועה בחוק, אולם מדובר בזכות מקובלת בקרב עובדי ההייטק - כל עוד היא עוגנה בהסכם העסקה או אם התשלום המענק מוצע על ידי החברה לעובד כחלק מהליך הפיטורים.
מה קורה אם העובד המפוטר הוא חלק מהמייסדים והשקיע כסף בחברה?
במקרים כאלה, ייתכן שישנן הוראות מיוחדות שמעוגנות במסמכי היסוד של החברה, כגון: 'הסכם מייסדים' או הסכמים אחרים, שמגבילים את האפשרות לפטר את העובד-המייסד, או שקובעים תנאים כספיים מיוחדים במקרה כזה.
לעיתים, במיוחד כאשר מדובר בחברות קטנות בתחילת דרכן, עשויה להתעורר השאלה האם אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד או שמא פעילות של אותו מייסד היא בכובעו כבעל מניות, דירקטור או יזם.
עו"ד הופמן: "ההלכה שנקבעה בבית הדין לעבודה, לפני עשרות שנים, הייתה כי ברירת המחדל היא שבעל מניות אינו 'עובד' בחברה, אולם המציאות הכלכלית והדפוסים הנפוצים של יזמות עסקית והקמת חברות, הובילה לשינוי ברוח הפסיקה, שקבעה כי יש להפעיל מספר מבחנים פרקטיים לפיהם ייקבע האם מדובר בעובד. למשל, היכולת להבחין בין תפקידו ופעילותו כ'עובד' לבין פעילותו כבעל מניות (או דירקטור); האותנטיות של ההתקשרות הנוספת; האותנטיות של תשלום השכר ועוד. במילים אחרות, קיימים מבחנים שלפיהם בית הדין יקבע אם באמת מדובר בעובד שכיר או שזו רק דרך למשוך דיבידנד, או את חלקו כמייסד".
מה חשוב לשים לב בטרם חתימה על חוזה העסקה עם החברה הבאה?
מומלץ לקרוא את ההסכם בתשומת לב ובמידת האפשר להתייעץ גם עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה. מעבר למשא ומתן על גובה השכר, יש משמעות גם לתנאי העסקה נוספים ובפרט יש לשים לב לתנאי סיום העסקה כמו אורך תקופת ההודעה המוקדמת, מענק הסתגלות והגבלות על עבודה בחברות מתחרות, ככל שקיימות.
אני עובד הייטק שהחברה שבה עבדתי נקלעה להליך חדלות פירעון. מי ישלם לי את השכר?
עו"ד (כלכלן) אילן חזני, נאמן בחברות שנכנסו להליך חדלות פירעון, מציין כי הגורם המשלם הוא המוסד לביטוח לאומי עד לתקרה מסוימת. "לפני חוק חדלות פירעון, עובדים בחברה שניתן לה צו פירוק היו מגישים את תביעת החוב לנאמן, הנאמן היה בודק אותה וקובע מה הסכום המגיע לעובדים, ומעביר את ההכרעה לביטוח לאומי, אשר היה בוחן את ההכרעה ובהתאם מבצע את התשלום.
"מאז נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון, על עובדים בחברה שניתן לה צו פתיחת הליכים להגיש (באופן מקוון) תוך חצי שנה את תביעת החוב ישירות למוסד לביטוח לאומי אשר מכריע בתביעת העובד ומשלם לעובד את הסכום המגיע. במידה והחברה הפסיקה פעילות מבלי שיינתן לה צו פתיחת הליכים, העובדים אינם זכאים לקבל הכספים מהמוסד לביטוח לאומי. במצב דברים זה נוהגים העובדים להתאגד ולפנות לעו"ד שיפעל בשמם להגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכים לחברה, ולאחר מתן צו פתיחת הליכים יוכלו לממש את זכותם".