בהלת הקורונה והבידוד הנלווה אליה, שפעת, הצטננויות ומחלות קשות יותר שתוקפות באמצע החיים משפיעות על חיי העובד ועל חיי המעסיק. ynet ו"ממון" גיבשו מדריך המסביר את זכויות העובדים והמעסיקים בשלל מצבים בריאותיים באמצעות עו"ד מיכל זהר-ניישטיין, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
עובד שחוזר מאחת הארצות שהחוזרים מהן צריכים להיכנס לבידוד של 14 יום ישהה בבית על חשבון ימי החופשה או ימי המחלה שלו?
עובד שנעדר עקב שהייה בבידוד בית על פי הוראות משרד הבריאות זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו אם צבר ימי מחלה. תשלום דמי המחלה הוא בשיעורים הקבועים בחוק דמי מחלה, או כפי שנהוג במקום העבודה.
עו"ד זהר-ניישטיין מציינת כי העובד אינו נדרש להמציא אישור רפואי, אלא להעביר למעסיקו טופס הצהרה הכולל שם, תעודת זהות, תקופת הבידוד ויום השהייה האחרון באחת המדינות המפורטות בצו, או יום המגע האחרון עם חולה קורונה מאובחן. להצהרה צריך לצרף הוכחה על השהייה באחת המדינות האלה. הדבר נקבע בתעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד שפירסם משרד הבריאות.
2 צפייה בגלריה
עובד שחלה בקורונה זכאי לאותן הזכויות המגיעות לכל עובד הנעדר עקב מחלה. בתמונה: בדיקות שבוצעו לקוריאנים בנתב"ג
(צילום: שאול גולן)
מהן זכויות העובד בבידוד אם אין לו ימי מחלה?
אם הוא טרם צבר ימי מחלה או שכבר ניצל אותם אין חובה לשלם לו שכר. הוא יכול לבקש לנצל ימי חופשה אם צבר כאלה. אם אין ימי מחלה או חופשה כלל העובד אינו זכאי לתשלום שכר, וימי ההיעדרות יהיו על חשבונו, אלא אם כן פורסם צו המרחיב את מספר ימי המחלה המגיעים לעובד בעקבות הבידוד.
אם העובד אינו חולה ונמצא בבידוד, האם אפשר לתת לו לעבוד מהבית?
מעסיק של עובד הנמצא בבידוד בית ואינו חולה רשאי להציע לעובד לעבוד מהבית ולשלם לו שכר, אם תפקידו של העובד מאפשר לעבוד מרחוק.
עובד שלי היה בקשר עקיף עם אנשים שיש חשש שחלו בקורונה או שהיו חשופים לחולי קורונה. אני לא רוצה שיבוא לעבודה. מה הדין?
על פי הנחיות שפירסם מנכ"ל משרד הבריאות ב-20 בפברואר, מעסיק של עובד שעליו לשהות בבידוד בית על פי צו משרד הבריאות בעניין, לא ידרוש ממנו לבוא למקום העבודה ולא יאפשר לו להיכנס למקום העבודה בתקופת הבידוד, גם אם העובד ביקש זאת. על העובד בבידוד להודיע למעסיקו בהקדם האפשרי כי עליו לשהות בבידוד ומהי תקופת הבידוד. כמו כן, נקבע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובד רק מכיוון שהוא נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.
האם זכויותיו של עובד שיש חשד כי חלה בקורונה שונות מזכויות חולה במחלה אחרת שלא בא לעבודה?
עובד שחלה בקורונה זכאי לאותן הזכויות המגיעות לכל עובד הנעדר עקב מחלה, לרבות תשלום דמי מחלה, הגבלה על פיטורים במהלך ניצול ימי המחלה בהתאם לחוק וכו'.
אם עובד חלה במחלה / אושפז ונעדר מהעבודה לתקופה ממושכת, מותר לסיים את העסקתו?
על פי חוק דמי מחלה, אי-אפשר לסיים העסקה של עובד הנעדר עקב מחלה בתקופה שבה הוא מנצל את ימי המחלה המגיעים לו כחוק. לאחר ניצול ימי המחלה, על פי החוק, אין מניעה לסיים את העסקתו של העובד.
עם זאת, מסבירה עו"ד זהר-ניישטיין, על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מ-1998, מעסיק אינו רשאי להפלות עובד על רקע מוגבלותו. הגדרת "אדם עם מוגבלות" על פי החוק הזה רחבה למדי: "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
האיסור על אפליה של אדם בעל מוגבלות הוא בין היתר בפיטורים, כמובן בתנאי שהעובד כשיר למלא את תפקידו. החוק אף מטיל על המעסיק חובה לבצע התאמות שיאפשרו את המשך העסקת העובד בעל המוגבלות כל עוד הן אינן מטילות עליו נטל כבד מדי. בין יתר ההתאמות אפשר למנות התאמת מקום העבודה והציוד שבו, התאמת דרישות התפקיד למגבלות העובד, שינוי שעות העבודה ועוד.
משכך, פיטורי עובד על רקע היעדרות ממושכת עקב מחלה, ועל רקע זה בלבד, עשויה להיחשב אפליה אסורה אם העובד נחשב בעל מוגבלות ויש באפשרותו לבצע את תפקידו או תפקיד אחר התואם את מוגבלותו. המעסיק רשאי לדרוש מהעובד אישור רפואי, הכולל צפי לחזרה לעבודה. לעומת זאת, אם העובד אינו צפוי לשוב לעבודה עקב מצבו הרפואי, לתפקידו או לכל תפקיד חלופי אחר, אין מניעה להתחיל בהליך של סיום העסקה.
האם המעסיק חייב לשלם לו שכר על כל זמן היעדרותו?
עובד אינו זכאי לתשלום שכר על היעדרותו עקב מחלה לאחר שניצל את כל ימי המחלה העומדים לזכותו, מכוח חוק דמי מחלה או מכוח הסדר אחר, לרבות הסדר או הסכם קיבוצי הנהוג במקום העבודה. לאחר ניצול מלוא ימי המחלה, היעדרותו של העובד דינה כדין חופשה ללא תשלום. בתקופה זו העובד אינו צובר זכויות, לרבות הפקדות לביטוח פנסיוני.
עובד כזה זכאי לזכויות ממקום אחר?
עובד שנעדר עקב אי-כושר רפואי יהיה זכאי לרוב לקבל פנסיית נכות מקרן פנסיה שבה הוא מבוטח, או לקבל קצבה מכוח ביטוח אובדן כושר עבודה - אם בוטח במסגרת זו. אם אי-הכושר נובע מתאונת עבודה, הוא זכאי לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, ולאחר מכן תשלום נכות מעבודה. אם מצבו נגרם עקב תאונת דרכים עומדת לפניו האפשרות לתבוע פיצוי, בין היתר על אובדן השתכרות מחברת הביטוח, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מלבד זאת, ייתכן שבנסיבות מסוימות העובד יהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית מביטוח לאומי.
עובד חזר אחרי מחלה ממושכת, אבל עם מוגבלות קבועה. האם המעסיק יכול לפטר אותו או לפגוע בתנאי העסקתו?
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב את המעסיק לבצע התאמות שיאפשרו את המשך העסקתו של העובד. המעסיק מחויב לנסות ולאתר לעובד תפקיד חלופי התואם את מגבלותיו הרפואיות, אם התפקיד תואם את כישוריו ויכולתו של העובד, ואת צרכיו ואפשרויותיו של המעסיק.
האפשרויות הן צמצום היקף המשרה, צמצום היקף התפקיד (למשל, הימנעות ממטלות הדורשות מאמץ גופני), איתור תפקיד חלופי ועוד. רק אם נעשו ניסיונות כנים לאתר תפקיד חלופי או לבצע התאמות בתפקיד הנוכחי שיאפשרו את המשך ההעסקה ולא נמצאו כאלה, או שהעובד אינו מעוניין בתפקידים חלופיים שהמעסיק הציע לו, אפשר להתחיל בהליך סיום העסקה.
תזכורת: קורונה בישראל
(צילום: עמית הובר)
מה ההבדל מבחינת זכויות משפטיות בין עובד שחלה בשפעת, למשל, ונעדר מהעבודה ל-6 ימים, לעובד שלקה במחלה כרונית?
עובד שחלה בשפעת זכאי לתשלום דמי מחלה אם צבר ימי מחלה במכסה ועל פי הקבוע בחוק דמי מחלה. העובד הזה אינו נחשב לבעל מוגבלות, וההגנה החלה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה חלה עליו. עובד החולה במחלה כרונית לא יהיה זכאי לתשלום ימי מחלה מעבר לצבירה על פי חוק ולמכסה העומדת לזכותו, כמו בכל מחלה אחרת, אבל יוכל ליהנות מההגנה הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
עובד החולה במחלה כרונית ונאלץ להיעדר מהעבודה לסירוגין יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה על פי החוק, ולא יקבל תשלום על היום הראשון של כל היעדרות.
חליתי בסרטן השד ואני זקוקה לכימותרפיה. האם המעסיק מחויב להתחשב בי?
אין חובה מכוח החוק להתחשבות מצד המעסיק בכל הנוגע לתשלום על ההיעדרות בנסיבות האלה, וחלים כאן התנאים הקבועים בחוק דמי מחלה כמו בכל מחלה אחרת. עם זאת, המעסיק אינו יכול לפגוע בתנאי ההעסקה של עובד החולה בסרטן או לפטרו על הרקע הזה בלבד.
מה קורה אם בן זוג או ילד של עובד חלה במחלה כרונית?
החוק מאפשר לעובד להיעדר על חשבון ימי המחלה שלו עד 6 ימים בשנה, אם העובד נדרש לסעוד את בן זוגו החולה וזקוק לעזרה לצורך ביצוע פעולות יומיומיות. אם מדובר במחלה ממארת של בן זוג, עובד בעל ותק של שנה לפחות רשאי לנצל עד 60 ימים בשנה על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו לצורך טיפול בבן זוגו.
עובד שעבד לפחות שנה וילדו (עד גיל 18) חולה במחלה קשה, למשל, מחלה ממארת ומחלה שדורשת טיפול קבוע בדיאליזה, זכאי לנצל עד 90 ימים בשנה של היעדרות לצורך טיפול בילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו. אם הוא הורה יחיד, או שבן הזוג לא נעדר מעבודתו מכוח זכאות זו, אפשר לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות.
