שתי בשורות כלכליות מהחשובות בשנה חברו להן היום (שני) יחדיו. האחת - האינפלציה השנתית הנמוכה - טובה למדי. והאחרת - הצעת תקציב המדינה החדש לשנת 2024 - גרועה למדי.
נפתח בבשורה הטובה (בינתיים). האינפלציה בישראל שבה למקום הטוב שאותו נטשה עם היציאה ממשבר הקורונה - לתוך יעד האינפלציה שקבעה הממשלה, 1%-3%. הירידה במדד חודש דצמבר, שחלק מהחזאים אכן צפו, בשיעור של 0.1%, הביא את המדד השנתי בישראל לשיעור של 3%. אמנם עדיין גבוה, ממש ברף העליון של היעד, אולם ללא ספק טוב בהרבה מ-5.5%, שם היינו באמצע השנה האחרונה.
המדובר בבשורה משמחת, שתוכל אולי לקרב בשורה טובה נוספת, דווקא בימי המלחמה האלה של הודעות רעות, שכן הירידה באינפלציה אל תוך היעד עשויה לאפשר לבנק ישראל לנקוט בצעד אמיץ שני של הורדת ריבית כבר בקרוב. זאת, אחרי שהנגיד, הפרופסור אמיר ירון, כבר גילה, יחד עם הוועדה המוניטארית, אומץ כזה ב-1 בינואר.
אז בנק ישראל היה ראשון הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות בעולם שהודיע על הורדת הריבית במשק, לאחר סערת העליות בריבית שנמשכה כשנתיים בשל האינפלציה הגבוהה שהשתררה בעולם כולו.
בדצמבר היו אמנם ירידות מחירים עונתיות של הפירות הטריים וההלבשה וההנעלה, כאשר החורף הקר ממאן מלהגיע והסוחרים מתחילים למעשה כבר עכשיו במבצעי הוזלות של סוף העונה. אלה השתלבו בירידת מחירים שיצרה המלחמה כמו בסעיף התרבות והבידור, כאשר לרבים אין חשק בימי המלחמה לבקר בהצגות, בבתי הקולנוע ובאירועים משמחים.
שכר הדירה המשיך לעלות, למרות שהיו חזאים שצפו את ירידתו עקב המלחמה. הסיבה היא ככל הנראה כפולה: ראשית, עשרות אלפי מפונים שהחליטו להעדיף על פני שהייה בבתי מלון לשכור דירות לתקופה מוגבלת, באין באופק הקרוב אפשרות של חזרתם הביתה.
ועוד סיבה היא המשבר החמור בענף הנדל"ן, כאשר בניית אלפי דירות לא מסתיימת, בשל המחסור בפועלים, ומשפחות נאלצות לשכור דירות. וכאשר ההיצע מצטמצם והביקוש גובר, גם בעת מלחמה חוקי הכלכלה נשמרים, והמחירים עולים, אף אם בקצב לא גבוה כבעבר.
אולם, המדד השנתי צופן בחובו גם בשורות לא נעימות, בעיקר לעשירונים התחתונים. כך זינקו מחירי הירקות והפירות, שנצרכים בשיעור גבוה במשפחות מרובות ילדים, ב-13.6%. מעבר לממוצע האינפלציה (3.0% בשנה) עלו גם מוצרי המזון שהתייקרו ב-2023 ב-4.2%, התחבורה והתקשורת שהתייקרו ב-3.8% וסעיף הבריאות שעלה ב-3.2%. וגם אלה מוצרים ושירותים, שנצרכים מאוד גם וחלקם אפילו בעיקר על ידי השכבות החלשות.
תקציב שיתקשה לשכנע את חברות דירוגי האשראי
הבשורה הפחות טובה ב-15 בינואר השנה היא תקציב המדינה "המתוקן" לשנת 2024, שאישרה הממשלה בדיון מרתוני, כאשר חלק מהשרים טרוטי עיניים בשעות הלילה המאוחרות, כנהוג במקומותינו זה שנים.
למעשה מדובר בתקציב מקולקל, שאין בו ולו בשורה אחת שתוכל לשכנע את חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שממשלת ישראל שומרת באדיקות על קופת המדינה כבבבת עיניה גם בעת מלחמה.
וכך, כולל התקציב גירעון שיא מזה שנים רבות בשיעור של 6.6%, תקציב ביטחון שהולך וגדל מתוך כלל תקציב הממשלה וחוצה את רף 100 מיליארד השקלים בשנה, מעבר לכל מדינה מערבית, כמו גם כספים רבים שהולכים וגדלים למשימות שאין בהן שום תועלת למשק.
דוגמאות: מאות מיליונים למשרד למשימות לאומיות, משרד למורשת ומסורת ומנהלת לזהות יהודית, 75 מיליון שקל למאחזים בלתי חוקיים, תוספת קצבאות לאברכים ולרשתות חינוך פרטיות נטולות לימודי ליבה, לסלי מזון שמעודדים אי יציאה לעבודה ולעמותה שמסייעת להשתמט משירות צבאי.
אלה נכללים בתקציב הקלוקל לצד קיצוצים כואבים דווקא בתחומים החשובים ביותר לעתיד הארץ הזאת - בחינוך, במדע, בחדשנות, בתחבורה, בחקלאות, בבריאות, ברווחה וברמת חיי האזרחים.
האופן שבו מתנהלת ישיבת תקציב מדינה בממשלת ישראל מזה שנים רבות - לא רק הפעם - הוא ממש לא כפי שבכיר באוצר הגדיר אתמול "כמו בשוק". למה? כי בשוק מנהלים את הדיונים בסדר מופתי. כל סוחר יודע בדיוק כמה עגבניות או מלפפונים הוא יוכל למכור ביום הבא ומה צריך להיות מחיר הגזר והצנון.
לעומת זאת, לקראת ישיבת הממשלה - שהתמשכה על פני כל היממה האחרונה - לא ידעו השרים בעצם כמעט כלום מראש. על שולחנם נפלו הגזירות בזו אחר זו, כאשר בכירי אגף התקציבים, שמכירים כבר שנים את כל הטריקים והשטיקים, הכניסו להם, כלשון הגששים, את "האלמנט", וכלשון התקציבאים את "העיזים".
כך לא חשש בכיר באוצר לומר לנו אתמול כי "תכננו מראש את הגירעון של 6.6%, כאשר בעצם היה לנו בחישובים גירעון מצומצם יותר". המשמעות היא שאנשי האוצר ידעו מראש "להיכנע" לחלק מדרישות השרים, תוך שהם מבטיחים לעצמם את ההצלחה בסעיפים אחרים. ואת אלה מכנים כבר שנים באגף התקציבים, עם חיוך קל שמתקשים להסתיר שם, "העיזים".
כך, וזאת רק דוגמה אחת, "ויתרו" ברגע האחרון אנשי האוצר על הגזירה הקשה לבטל את רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית, אך פגעו בפיתוח התחבורה הציבורית בירושלים ובפריפריה וחתכו מיליארדים מתקציב התשתיות.
את עז הרכבת מקריית שמונה לאילת הכשירו באוצר. ממילא הם לא התכוונו לפגוע בכמה מיליונים בודדים, שנועדו לפרויקט, שגם בעוד עשור לא נראה את פירותיו בשל עלותו העצומה, מיליארדים רבים, שלא יימצאו בקופה בשנים הבאות. בוודאי שלא יהיה תקציב לרכבת הזאת שמתכננים כבר מזה 30 שנה, אחרי הבור שנפער בתקציב המדינה מאז השבעה באוקטובר.
בד בבד השחילו חכמי האוצר לתקציב, אמנם ל-2025, ובניגוד לדעת ראש הממשלה, את גזירת העלאת מס ערך מוסף, בשווי של עוד 7.2 מיליארד שקלים תוספת להכנסות המדינה ממיסים. ההצלחה כאן מובטחת: הרי לאזרחים אין "לובי" בישיבת הממשלה ואף אחד מהשרים לא ניסה לערער על ההחלטה הקשה הזאת לכיסי האזרחים באופן רציני.
הקיצוץ הרוחבי גדל בהפתעה, ואלה המיסים שיעלו
אולם, בעוד שחלק מהשרים חשבו שהם "ניצחו" את אנשי האוצר, חיכתה להם הפתעה אחרונה לסצנת התקציב, אחרי שלא ישנו כל הלילה וכבר לא ידעו בדיוק מה קורה איתם. קיצוץ "הפלאט" בתקציב (הצעד המפורסם, שבו כל תקציבי המשרדים נחתכים במידה שווה ושנחשב לדבילי במיוחד בכל שנה) גדל לפתע מ-3% ל-5% וזאת רק מסיבה עיקרית אחת:
למי שעדיין לא הפנים - בנימין נתניהו שבוי למעשה על ידי השרים שמימינו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. וכך דרישותיו של בן גביר לתוספת עצומה של 2.275 מיליארד שקל בתקציב, נענו בלית ברירה, וגרמו לכל השרים לאבד עוד 2% מתקציב משרדיהם הבסיסי.
ונסיים בעוד הבטחה של ראש ממשלת ההבטחות, ששוב לא תקוים: "אנחנו לא נעלה מיסים", הבטיח מר נתניהו. אז הנה רק חלק מהעלאות המיסים הכלולים בתקציב החדש:
מעבר לביטול הנחת המס על הדלק שכבר נכנסה לתוקף החודש, העלייה במס על הרכבים החשמליים ומיסי הארנונה שעלו גם הם החודש, כבר עכשיו הוחלט שבתקציב הבא, של 2025, נצטרך לשלם עוד אחוז אחד של מע"מ על כל מוצר שנקנה ושירות שנקבל במדינה. ואם לא די בזה, צמחה היום לפתע עוד העלאת מס חדשה - 0.15% עליה במס הבריאות שנשלם בשנה הבאה לביטוח הלאומי. ולמי שנדמה שמדובר בסכום קטן, אז המטרה היא לגייס מהמס הזה את כל מאות מיליוני השקלים הנוספים שהאוצר חשב לקצץ מתקציבי הבריאות.
לכן לא נותר לנו אלא לברך את כולנו, עם הירידה באינפלציה והעלייה בגירעון בתקציב, בברכה המועילה ביותר בימי החורף והמלחמה הנוכחיים: תהיו בריאים.
