סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, פסקה לאחרונה לעובדת לשעבר ברשת חנויות הנעליים TOGO פיצוי בסך 20 אלף שקל על הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה וכן פיצוי בגין התעמרות בעבודה בסך של 40 אלף שקל ועוד. בית הדין קיבל בחלקה את תביעת העובדת לשעבר ופסק לטובתה כ-87 אלף שקל. הסכום כולל גם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 15 אלף שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מפסק הדין עולה כי התובעת הועסקה באחד מסניפי הרשת כמוכרת מספטמבר 2017 ועד יוני 2019. העובדת לשעבר טענה כי נאסר על העובדים לשבת בזמן העבודה וכי לא היה כיסא לשבת עליו - ואת המשמרת נאלצו העובדות להעביר בעמידה גם אם לא היו לקוחות בחנות.
מנגד טענה הרשת כי היא מקנה לעובדיה את האפשרות לשבת ולנוח בזמן העבודה במקום שהוגדר לכך וכי הוראות הרשת תואמות את הוראות הדין, ובכלל זה את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה. עדה מטעם התובעת העידה כי מנהל הסניף בו עבדה התובעת לא הרשה לעובדים לשבת בכלל בזמן העבודה ונהג להעסיק את העובדים שעות רבות מאוד.
בהקשר זה ציין בית הדין בהחלטתו כי על אף האמור בגרסת העובדת לשעבר ועדה מטעמה, נציג הרשת "לא ראה לנכון להתייחס לטענות אלו במסגרת תצהירו, וטען בעלמא כי הנתבעת מקיימת את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה". נקבע כי נציג הרשת לא סתר את הטענה לפיה חל איסור ישיבה בסניף וכן לא פירט האם היה קיים סידור ישיבה בסניף ומה היה טיבו.
השופטת רוית צדיקמתוך אתר הרשות השופטתלכן, השופטת רוית צדיק קבעה בהקשר זה כי "התוצאה היא כי הנתבעת (הרשת, ל.ד) לא הוכיחה כי לא הפרה את החובה בדין וכי מילאה אחריה הלכה למעשה". עוד נקבע כי הרשת בחרה שלא להביא לעדות את מנהל הסניף של העובדת לשעבר, "אשר היה בידו לסתור את טענת התובעת בנושא, דבר העומד לנתבעת לרועץ. יצוין, כי אף בסיכומי הנתבעת בחרה היא שלא להתמודד עם טענות התובעת לגופן, כאשר כל שנטען על ידה הוא כי התובעת לא הציגה ראייה בנושא, ולא דיווחה לנתבעת על כך שנאסר עליה לשבת. דומה כי הנתבעת נמנעה במכוון מלהתייחס במישרין לטענות התובעת בדבר איסור ישיבה. שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני ממנו עולה כי הנתבעת הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה".
התובעת טענה גם להתעמרות שהתבטאה לטענתה בהתנכלות אישית ויחס פוגעני של מנהל הסניף שלה שכלל התעמרות בה, צעקות ורדיפה אובססיבית. מנגד, טענה הרשת כי מדובר בסיפורי בדים. ביה"ד קבע כי "דין טענת ההתעמרות להתקבל. הוצגו בפני בית הדין וכן הוכחו במידה הנדרשת התנהגויות חוזרות ונשנות אשר יש בהן כדי ליצור עבור התובעת סביבה עוינת, ואשר גרמו לפגיעה בכבוד התובעת תוך השפלת התובעת, זלזול בה וביכולתה, ניכור חברתי וסביבת עבודה עוינת המצדיקה מתן הגנה משפטית".
עוד נקבע כי מטענות התובעת אשר לא נסתרו על ידי הנתבעת, עולה כי מנהל הסניף של העובדת לשעבר פעל על מנת להביא לבידודה החברתי משאר עובדי הסניף, זאת, באמצעות שימוש בהתייחסות מבזה, משפילה ומזיקה וכן בהפצת שמועות אודותיה. בעקבות כך, משך חודשים ארוכים איש לא שוחח עמה.
"נעיר", קבע בית הדין לעבודה, "כי לא נעלמה מעינינו התנהלותה של התובעת אשר לא הייתה נקייה מרבב, עת על פי האמור בתצהירה שלה היא אכן יצאה לבילוי בזמן ששהתה בימי מחלה. עם זאת, אין בכך שהתובעת התנהלה לא כשורה כדי להכשיר את האמירות הקשות וההתנהגויות הפוגעניות שנמשכו וארעו בנתבעת, ללא כל מפריע... אנו למדים כי משך חודשים ארוכים נפגע ונרמס כבודה של התובעת ויש לראות בהתנהגות כלפי התובעת, כהפרה של חובת תום הלב המצופה בין עובד למעסיקו, וההפרה של חוזה ההעסקה של הצדדים".
יודגש, כי בית הדין קבע כי הרשת לא הפרה את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ולכן דחה את תביעת העובדת לשעבר בגין רכיב זה וכן בגין רכיב לשון הרע. כמו כן קבע ביה"ד, כי התובעת לא הוכיחה כי הרשת פגעה בפרטיותה.
את העובדת לשעבר ייצג עו"ד שמואל כהן ואת הרשת עו"ד יפית אופק.
מרשת TOGO נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את פסק הדין שכן מעולם לא התקבלה ברשת תלונה אודות יחס לא הוגן מצד התובעת על הממונה עליה במשך השנתיים שעבדה בחברה, למי מהממונים עליו. די תמוה שהתובעת סבלה זמן ארוך כל כך והמשיכה להגיע לעבודה מידי יום ולא התלוננה בפני אף גורם. רשת נעלי TOGO מקפידה על שמירת זכויות וכבוד 600 עובדי החברה והגישה ערעור לבית הדין הארצי לאור העוול שנעשה בפסק הדין בתביעה".
עו"ד שמואל כהן, בא כוח העובדת לשעבר, ציין בתגובה כי הוגש מטעמה ערעור על דחיית התביעה בקשר לרכיב ההטרדה המינית ולשון הרע.
