היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה פתחה בבדיקה כללית של חוקיות תקציבי הממשלה לתלמידי הישיבות והאברכים, שאיבדו את מעמד דחיית השירות וההטבות שהם מקבלים. זאת, דוגמת ההקצבות לישיבות שהופסקו בצו שהוציא בג"ץ לאחר שפקע החוק שאיפשר את אי-גיוס בני הישיבות. הבדיקה נערכת בשיתוף עם שורה של משרדי ממשלה, והיא כוללת בין היתר את תקציב הארגונים לתיאום השתמטות במשרד החינוך ותקציב הצעירים בסיכון במשרד הרווחה וכן את ההנחות שמקבלים אברכים בתחומים כמו מעונות יום וארנונה. למרות הבדיקה טרם הוקפאו כספים והטבות.
ב-2017 פסל בג"ץ את החוק האחרון שהסדיר את דחיית השירות לתלמידי הישיבות ומאז נתן ארכות אינסופיות להעברת חוק חדש, שכביכול יפעל לגיוס החרדים. בשנה שעברה נגמרה סבלנות בג"ץ וב-1 ביולי פקע תוקף החוק. הפתרון שמצאה הממשלה לחוסר היכולת שלה להעביר חוק השתמטות חדש היה להעביר החלטה שמורה לצבא שלא לגייס את תלמידי הישיבות – אף שהחוק מחייב לגייס אותם. שש עתירות לבג"ץ הוגשו בעקבות ההחלטה הזו. ב-31 במרץ 2024 פקע תוקף החלטת הממשלה, ועכשיו למעשה אין שום בסיס חוקי להשתמטות בחורי הישיבות.
שתיים מהעתירות עוסקות בדרישה לעצור את הכסף לתלמידי ישיבות, שמעמדם הצבאי אינו מוסדר. הקריטריונים לתמיכות של תקציב הישיבות קובעים שאי אפשר לממן תלמיד ישיבה שאין לו פטור או דחיית שירות. יש גם תקדים: בג"ץ כבר עצר ב-2014 את ההקצבות. השנה בג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את ההקצבות בהיקף של כ-400 מיליון שקל לשנה מראשית אפריל ומספר התלמידים שתקציבם מעוכב הולך וגדל מחודש לחודש. בתחילת יוני הוא צפוי לעכב תקציב לכ-48,600 ובתחילת יולי לכ-56,500. עכשיו בית המשפט צריך להחליט אם להפוך את הצו לקבוע.
במהלך הדיון בבג"ץ השבוע, שארך שבע שעות, חשף מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, שמתקיימת בדיקה רחבה של היכולת להמשיך לשלם תמיכות נוספות לתלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות בשל פקיעת פרק ג1 בחוק שירות ביטחון. "יש חובת גיוס במדינת ישראל. הממשלה לא יכולה ביד אחת לא לעשות את מה שצריך לגייס חרדים ובידה השנייה לתמוך". לדבריו, "זו סוגיה פשוטה של שלטון החוק".
גורם ממשלתי בכיר אמר, ש"יש דיונים שמוביל משרד המשפטים לגבי מה עושים עם תקציבי ישיבות". זאת בהנחה שאם לא חוקי להעביר תקציבים לתלמידי ישיבה שאמורים להיות בתהליך גיוס, חוסר החוקיות הזה חל גם על כל הטבה מהממשלה ולא רק על תקציב הישיבות. לדברי המקור, הבדיקה מתייחסת גם להטבות מרכזיות שמהוות חלק משמעותי בסל ההטבות לאברך, דוגמת הנחות במעונות יום שמגיעות ל-1,500 שקל בחודש והנחות בארנונה שמגיעות ל-70%. למרות הבדיקה, בשלב זה התקציבים וההנחות לא נעצרו.
בעבר חשף כלכליסט, כי שליש מהסבסוד הממשלתי להנחות למעונות יום, כ-400 מיליון שקל בשנה, מגיע לאברכים. זאת, אף שחלקן של משפחות האברכים באוכלוסייה עומד על 7% בלבד.
השבוע נערכה שיחת זום של יועצים משפטיים ממשרדי ממשלה שונים. בשיחה עלתה, בין היתר, השאלה האם יש לבדוק גם את חוקיות ההנחה השערורייתית שמקבלים בחורי ישיבות בדמי ביטוח לאומי (הם משלמים 29 שקל בחודש). נציגי ביטוח לאומי ענו שההנחה מעוגנת בחוק ולכן מעמדה חזק יותר משאלת הגיוס.
שני תקציבים שעומדים במרכז הבדיקה הם תקציב גופי הקשר במשרד החינוך ותקציב הצעירים החרדים בסיכון במשרד הרווחה. התקציב במשרד הרווחה עומד על 35 מיליון שקל לשנה. הוא מייצג בעייתיות גדולה. מצד אחד, עצם קיומן של ישיבות לנושרים בעייתי במיוחד, משום שמדובר בעצם בגופים שתכליתם העיקרית להוות ערי מקלט משירות צבאי. מצד שני, הצבא מוותר לעתים קרובות על גיוס נערים בסיכון.
התקציב השני שנבחן הוא תקציב גופי התיאום והקשר של משרד החינוך. אף שמדובר בתקציב של מיליונים בודדים, זו אחת מתקנות התקציב השנויות ביותר במחלוקת, משום שדובר בעצם במימון מהמדינה להשתמטות, שניתן לפי מספר המשתמטים. התקציב מחולק על ידי האגף למוסדות תורניים, שאחראי גם לתקציבי הישיבות. לפי מבחן התמיכה, "זכאים לתמיכה ארגוני גג ארציים של הישיבות בישראל, המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם".
התקציב המחולק מתקנה זו מכספים קואליציוניים גדל בקצב מסחרר: 1.2 מיליון שקל ב-2020, 4.8 מיליון שקל ב-2021, 5 מיליון שקל ב-2022, 6.2 מיליון שקל ב-2023. מתוך התקציב של 2023 ועד הישיבות בארץ ישראל, המטפל בישיבות חרדיות, קיבל 3.4 מיליון שקל; איגוד ישיבות ההסדר הדתי-לאומי קיבל 1.9 מיליון שקל; ואיגוד הישיבות הגבוהות, המזוהה עם הזרם החרדי לאומי, קיבל 900 אלף שקל. התקציב שנבחן הוא של ועד הישיבות, שכן אצלו כל התקציב מוענק על טיפול בתלמידים שאיבדו את מעמדם ואין מה לטפל בהם.
התנועה לאיכות השלטון עתרה באמצע אפריל לבג"ץ בטענה, ש"בכל אחת מהשנים 2023-2020 למעלה ממחצית התמיכה בגופי תיאום ניתנה לוועד הישיבות, שאינו עוסק בפעילות של שיבוץ אברכים בצה"ל, אלא אך ורק בהשגת דחיית שירות עבור תלמידי הישיבות". כלומר, "מהותה של התמיכה הציבורית בגופי תיאום וקשר היא אי-גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל".
התנועה לאיכות השלטון טוענת, ש"מתן תמיכה לארגונים המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, כאשר דחיית השירות עצמה היא בלתי חוקית, הוא פעולה מינהלית הנעשית לטובת הפרת הדין ועומדת בניגוד לשלטון החוק. לפיכך לא רק שעל ממשלת ישראל להימנע לאלתר מחלוקת כספי הציבור, אלא גם לפעול להשבת כספים שחולקו שלא כדין".
ממשרדי המשפטים והאוצר, הרלוונטיים ביותר לבדיקה, לא נמסרה תגובה.
ממשרד החינוך נמסר: "הבדיקה היחידה הנוגעת למשרד היא בנוגע לוועד הישיבות, אשר על תמיכה בו ובאיגודי ישיבות נוספים הוגשה עתירה נפרדת. בשל ההליך המשפטי, המשרד לא יוכל להתייחס מעבר לכך".
ממשרד הרווחה נמסר, ש"בימים אלו מתקיימים דיונים בהובלת משרדי המשפטים והאוצר בנוגע להשלכות הפסיקה ועד כה לא התקבלה החלטה או חל כל שינוי במצב הקיים. המשרד אמון על טיפול בנוער בסיכון לפי קריטריונים מקצועיים, ללא הבדל דת, גזע ומין. המשרד איננו מתקצב את הישיבות, אלא מממן מעטפת טיפולית לצעירים בסיכון. מתוך 1,500 הצעירים שלומדים בישיבות אלו, רק 462 שמוגדרים צעירים בסיכון זוכים לתקצוב, כפי שנעשה במשך שנים רבות. מדובר בצעירים שמתמודדים עם אתגרים כגון התמכרויות, קשיים בתפקוד ומאפיינים התנהגותיים אחרים".
