1 צפייה בגלריה
לחם כפרי
לחם כפרי
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה שמנהל לשעבר במאפייה, שפוטר אחרי שתועד לכאורה גונב ממנה כספים, יקבל בכל זאת מחצית מהפיצויים המגיעים לו. בכך קיבל הרכב השופטים באופן חלקי ערעור שהוגש על פסק דין קודם בבית הדין האזורי.
המערער החל לעבוד במאפייה בדרום ב-2002, תחילה כנהג חלוקה. בשלב מסוים חלה בעלי המאפייה, והוא התבקש לנהל אותה במקומו. שנתיים לאחר מכן, בשלהי 2018, הוא קיבל מכתב הזמנה לשימוע לפני פיטורים. במכתב הועלו חשדות שהוא גונב מהמאפייה כסף ולחמים.
במהלך השימוע אמר המנהל שהוא "אפילו חצי דקה לא רוצה להישאר" במאפייה וכי "עדיף שניפרד". בהמשך, דרכי הצדדים אכן נפרדו והם הגישו תביעות הדדיות לבית הדין האזורי בבאר שבע - המנהל לתשלום פיצויי פיטורים והמאפייה לשלילתם עקב מעשי הגניבה.
על יסוד אמירות המנהל במהלך השימוע, נקבע כי הוא למעשה התפטר וממילא אינו זכאי לפיצויי פיטורים. בערעור שהגיש לבית הדין הארצי התעקש המנהל שטענת הגניבה היא האשמת שווא משוללת יסוד שלא הוכחה. לדבריו, קביעת בית הדין האזורי שלפיה הוא התפטר ולא פוטר, היא שגויה, ובנסיבות אלה אין מקום לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים.
עו"ד נפתלי שורעו"ד נפתלי שור
מנגד טענה המאפייה שסוגיית ההתפטרות עולה במפורש מפרוטוקול השימוע. אשר לעניין הגניבה, קביעת האזורי נסמכה על סרטוני אבטחה שאינם מותירים מקום לספק שהמנהל מעל באמונה ובכספיה. לאור זאת טענה המאפייה שיש לדחות את הערעור.
תחילה קבע השופט אילן סופר כי קביעת בית הדין האזורי שהמנהל התפטר שגויה. לדבריו, המאפייה היא שיזמה את הליך הפיטורים, וללא יוזמה זו סיום עבודתו של המערער לא היה עולה על הפרק. אמנם מאמירותיו של המנהל ניתן לחלץ כוונת עזיבה, אלא שלדברי השופט הוא בסך הכול מצא עצמו בסיטואציה שבה אינו רצוי עוד במקום העבודה והחליט שלא להילחם נגד הכוונה לפטרו. במצב כזה, נקבע, חובתה העקרונית של המאפייה לשלם למערער פיצויים – שרירה וקיימת.
השופט אישר את הקביעה שהמנהל אכן גנב מהמאפייה, ולמרות זאת החליט שאין מקום לשלול מהמערער את מלוא פיצויי הפיטורים שצבר במהלך שנות עבודתו המרובות, בסך 207,735 שקל. הוא ציין שהמערער נתפס שלוש פעמים במצלמות מכניס כסף לכיסו, ולא ברור באילו סכומים מדובר.
אף ביחס לגניבת הלחמים כתב השופט שאין קביעה מספרית של כמות הלחמים שנגנבו ושל תדירות המעשים. בנוסף לא הוכח שהמערער מכר את הלחמים לאחרים. "לא הוכח כי מדובר בגניבה בהיקפים משמעותיים ובצורה שיטתית", הדגיש השופט. על דעת כל חברי ההרכב נקבע שיש להסתפק בשלילת מחצית מסכום הפיצויים בלבד, כלומר 103,867 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערער: עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי • ב"כ המשיבה: עו"ד דני אליגון ועו"ד הילה ונטורה • עו"ד נפתלי שור עוסק בדיני עבודה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין