בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב סילק לאחרונה תביעה שהגיש גבר בהליכי גירושים לביטול הסכם הממון, שלטענתו חתם עליו תחת כפייה ואיומים מצד אשתו ואביה. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר קבעה שהגשת התביעה אינה מתיישבת עם התנהלות קודמת של הבעל ונגועה בחוסר תום לב.
היחסים בין בני הזוג התערערו לאחר 17 שנות נישואים על רקע רומן שניהל הבעל עם אישה אחרת. הם החלו בהליכי גירושים ובשלב מסוים חתמו על הסכם ממון שנועד להסדיר את מצבם המשפטי. ההסכם אושר בבית המשפט.
בני הזוג חזרו לחיות יחד עד שהתברר לאישה שבעלה הפר את סעיף הנאמנות בהסכם וחזר לבגוד בה. בתגובה היא הגישה תביעה לאכיפת הסכם הממון ולהעברת חלק מהנכסים המשותפים שלהם לבעלותה הבלעדית. בית המשפט נעתר לבקשתה, מינה שמאי להערכת שווי הנכסים ומינה כונסי נכסים למכירתם למרבה במחיר.
כעבור שנה הגיש הבעל את התביעה לביטול הסכם הממון, שלדבריו מנשל אותו מנכסיו ומעניק לאישה זכויות מלאות בשלוש מתוך שש דירות השייכות להם. לטענתו מדובר בהסכם דרקוני, חד-צדדי ומקפח, שנחתם בכפייה ואיומים מצד אשתו וחמיו שאיימו להלשין עליו לרשויות המס ולמקום עבודתו.
האישה הגישה מנגד בקשה לסילוק התביעה על הסף. היא טענה שמדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב במטרה להתיש אותה, וציינה שההסכם אושר לאחר דיונים ממושכים שבהם התובע היה מיוצג, כך שאין עילה לבטלו.
השופטת ז'יטניצקי רקובר סקרה את תקנות סדר הדין החדשות והגיעה למסקנה שיש לקבל את בקשת הסילוק של האישה: "בתקנות החדשות הורחבו העילות למחיקת תביעה על הסף. בראי הפסיקה והתקנות החדשות מקרה זה נכנס לגדר החריגים המצדיקים היעתרות לבקשת המבקשת לסילוק על הסף על ידי מחיקת התביעה".
עו"ד עדי חןאבי חןהיא ביססה את החלטתה על שני נימוקים מרכזיים – שיהוי בלתי סביר בהגשת תביעת הביטול, והיותה נוגדת להתנהלות קודמת מצד התובע. באשר לנימוק הראשון הסבירה שההסכם אושר ב-2016 והתביעה לביטולו הוגשה שש שנים לאחר מכן. לדבריה מדובר בשיהוי העומד בסתירה מוחלטת לדרישות החוק, ודי בו כדי להיעתר לבקשת הסילוק.
השופטת הוסיפה שככל וההסכם אכן נחתם תחת כפייה ואיומים, היה על הבעל להגיש את התביעה לביטולו תוך זמן סביר ממועד הפסקת הכפייה (שחל מיד לאחר החתימה) ולא להמתין תקופה כה ארוכה כפי שקרה בפועל.
ביחס לנימוק השני ציינה השופטת שהתיק נמצא בשלב מתקדם ביותר, לאחר שניתנו בו החלטות בנוגע לאכיפת ההסכם מבלי שהתובע טרח לערער עליהן, והן הפכו חלוטות. היא ציינה שבמועד הגשת התביעה הצדדים כבר היו באמצע הליך כינוס נכסים.
הרושם שנוצר, כתבה, הוא שהבעל מנסה להתיש את האישה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לפיכך היא מחקה את התביעה וחייבה את הבעל בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבעל: עו"ד ציון סמוכה
• ב"כ האישה: עו"ד רונן דליהו
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
