"אני מאוד מתחברת לערך ה-WA, הגישה היפנית שמקדשת את ההרמוניה. למדתי את זה במשך שנות עבודתי ביפן. הרעיון הוא שהיחיד יפנה מקום לכלל ולזולת, ואז תתאפשר הרמוניה בין כל הנוכחים. הלוואי והיה לנו את זה פה במדינה. כשעובדים יחד למען מטרה משותפת, יש לזה יותר סיכוי להצליח".
ערך ה-WA הוא רק אחד מתוך תובנות יפניות, שמוטמעות בנועה אשר, שביולי 2021 מונתה לתפקיד מנכ"לית מרכז החדשנות של NTT בישראל. תאגיד התקשורת, ה-IT והדאטה, Nippon Telegraph and Telephone Corp הוא מתאגידי התקשורת המובילים בעולם. הוא נסחר בבורסה בטוקיו בשווי של כ-90 מיליארד דולר, מעסיק כ-330 אלף עובדים ברחבי העולם ומעניק שירותים לחברות במעל ל-80 מדינות.
במה שונה התרבות העסקית היפנית מהתרבות העסקית הישראלית?
"בהרבה מאוד דברים. חייבים להכיר אותה כדי להשתלב בה, בוודאי לצורך עסקים. אחד הנושאים שחייבים תמיד לזכור כשמגיעים לפגישות עסקים ביפן אלו כרטיסי הביקור. מי שאין לו כרטיס ביקור, כאילו לא קיים. צריך גם לדעת להגיש אותו בכיוון הנכון, ולדעת גם לקבל כרטיס. יש גם סדר היררכי למי נותנים אותו קודם. כרטיס הביקור הוא הזהות שלך. גם לסדר הישיבה סביב שולחן הדיונים יש חשיבות רבה. באמצע השולחן יושב הבכיר ביותר, בראש השולחן יושב הזוטר. האורחים גם יושבים תמיד עם הפנים לדלת ורחוק ממנה, כשלפי ההסבר מדובר במנהג שנשאר עוד מתקופת הסמוראים, כדי שלא יתקעו לאורח סכין בגב מבלי שיראה זאת".
עד כמה היפנים סלחנים לטעויות ולחוסר ידיעת התרבות העסקית שלהם?
"תלוי כלפי למי. אחד הסיפורים הידועים הוא על משלחת שהגיעה לכמה ימים ליפן כדי לסגור עסקה. בזמן ההפסקה הישראלים יצאו החוצה וחזרו בכמה דקות איחור להמשך הדיונים. הלקוח חיכה להם, וכשהם הגיעו הוא נעמד ואמר להם: 'תודה אבל אין עסקה כי אתם לא מכבדים אותי'. היפנים יכולים להיות סלחנים כלפי דברים אחרים, אבל לא כשהם מרגישים שפוגעים בכבוד שלהם. זאת בעיקר בגלל התפיסה שלהם את הלקוח. הלקוח ביפן הוא המלך. אליי, כדיפלומטית, הם הפגינו יחס מכבד מאוד, כמובן לאחר שהוכחתי את עצמי בעיניהם. עם זאת, היה לי עוזר בשנות ה-60 לחייו, ועדיין, הרבה פעמים הרגשתי שאני מגיעה לפגישה ומסתכלים עליי כעל העוזרת שלו. שהוא הבכיר שצריך לשבת במרכז השולחן".
7 צפייה בגלריה
"המרכז מראה את האמון של היפנים בכלכלה הישראלית". בטקס ההקמה של NTT Israel
(צילום: יחצ)
ההחלטה של החברה היפנית להקים בארץ מרכז חדשנות מחמיאה לישראל?
"בהחלט, זה צעד מחמיא. מדובר באמון שהיפנים נותנים נותנים בתעשייה הישראלית, הקמנו פה מרכז חדשנות כדי לתת ערך נוסף מבחינת הפעילות הטכנולוגית. NTT היא מהחברות הכי גדולות ביפן. מבחינתנו העבודה שלנו היא שער כניסה ליפן".
ספרי על מרכז החדשנות.
"הקמתי ביחד עם הצוות שלי את המרכז במטרה לשתף פעולה עם חברות ישראליות ומוסדות אקדמיים בפיתוח טכנולוגיות חדישות בתחומים שונים, שיתמכו ב-NTT ובלקוחותיה הרבים בעולם, גם כדי להתמודד עם האתגרים העכשוויים וגם כדי להמשיך להוביל את החדשנות העולמית. המרכז מתמקד בתחומי הסייבר סקיוריטי, בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית ורובוטיקה ובתחומים נוספים. במרכז החדשנות הישראלי מקפידים לדבר תכל'ס כדי להצליח".
איך מוכחת ההצלחה?
"עד כה השקיעה NTT ביותר מ-10 חברות ישראליות, ומאז הקמת המעבדה ב-2021 ביצעה קרוב ל-80 POCs (הוכחת היתכנות - האם יש לרעיון מסוים הצדקה כלכלית וטכנולוגית לקיום. י.ו.) עם חברות סטארטאפ ישראליות, וסגרה 20 שיתופי פעולה בין סטארטאפים ישראלים לזרועות NTT ולקוחותיהן ברחבי העולם. בסה"כ מדובר בסכום עסקאות של מיליוני דולרים בשנה, כשהתחזית היא עד 2028 להגיע לעשרות מיליוני דולרים".
"לא אהבתי להיות עורכת דין"
היא בת 52, נולדה בירושלים וגדלה בכפר סבא. אביה איש צבא, אמה מנהלת בי"ס. בגיל 12 יצאה המשפחה לשליחות בקנדה.
הגעת למדינה קרה ולא רק מבחינת מזג האוויר.
"נכון. היה קושי גדול. לא ידעתי את השפה, הייתי לבד חברתית וזה אמר להתחיל לפלס דרך מחדש. זה לא קל לאף אחד. מעברים הם קשים ודרמטיים, אבל בסוף, זה תורם. האתגרים מחשלים אותנו. שליחות גם מחזקת את המשפחה. האתגרים בצד החוויות שעברנו הובילו אותי לרצות לתת את החוויה גם לילדים שלי, ויצאנו איתם לשליחויות".
בשירותה הצבאי שירתה כקצינת מודיעין ביחידה לקשרי חוץ. "שם החלטתי איפה אני רוצה ללמוד, והלכתי ללמוד משפטים כדי לעסוק בקשרי חוץ". עד כה יש ברשותה שלושה תארים אקדמיים: תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני נוסף במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. אשר נשואה לאסף, שלאחר שנים רבות של שירות בצה"ל, פנה לתחום הסייבר.
"בתחילת הדרך למדתי משפטים במטרה להיות עורכת דין. עבדתי כעו"ד בקבוצה של כמה חברות סטארטאפ כמה שנים. זו הייתה עבודה טובה וגם מתגמלת כלכלית, אבל לא אהבתי להיות עורכת דין, זה לא עשה לי את זה", היא מודה.
במסגרת התואר השני שלה באוניברסיטת ת"א, נשלחה ללמוד סמסטר אחד בווינה. "במקרה, אבי ראה מודעה בעיתון על פתיחת מבחנים לקורס צוערים של משרד הכלכלה ורשם אותי. אהבתי את השילוב של דיפלומטיה ועסקים". לאחר מכן, בשנים 2006 עד 2010 היא הייתה הנספחת המסחרית של ישראל בשיקגו, לשם הייתה אמורה לצאת בגפה, אלא שלעיתים החיים מזמנים מקרים שמשנים את המציאות. כך, בזמן שארזה את דירתה לקראת הנסיעה, היא מספרת בחיוך, ירדה במדרגות הבניין בו התגוררה, רגלה נתקלה בחבל שהשתלשל מאחד מהמוצרים החשמליים, היא נפלה ושברה אותה. במשך כחודש וחצי נשארה בישראל עם רגל מגובסת. כדי להשקיט מעט את הכאב הלכה באחד הערבים לפאב תל אביבי, ושם הכירה את מי ששנה לאחר מכן יהיה בעלה.
Break a leg במובן החיובי של הצלחה?
"לגמרי. אמו של בעלי היא נומרולוגית, היא צפתה את זה", היא מוסיפה בחיוך.
כרטיסי הביקור
תפקיד נוסף אותו מילאה אשר היה מנהלת מערך כלי סיוע לתעשייה במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ואז היא נבחרה לתפקיד הנספחת הכלכלית ביפן, אותו מילאה בשנים 2014 עד 2020. בשנים אלו, היא מספרת, צברה לא מעט חוויות ותובנות, הבינה את חשיבות התרבות העסקית היפנית, וגם מה זה אומר לשבור תקרות זכוכית בשוק העסקי היפני, שנחשב גברי. "במקרים רבים השתתפתי כאישה כמעט יחידה בקבלות פנים בהם נכחו 1,000 גברים בחליפות שחורות", היא מספרת.
מה נשאר בך מיפן?
"גם בי וגם בילדים נשאר ערך חשוב: ערך ה-WA, לקדש את ההרמוניה, גם במישור האישי וגם במישור העסקי, כשהמטרה היא ליצור מצב בו שני הצדדים מרוויחים מכל דבר ותורמים לעסקה מסוימת".
נכנסת לתפקידך ב-2021. מה קרה מאז?
"אני רוצה להוכיח ל-NTT שאני מביאה להם רווח באמצעות יצירת ערך של הבאת חדשנות טכנולוגית שמסייעת לחברות שעובדות איתה. זה לא מעט שמתוך כ-400 פרויקטים שהצענו, כ-80 עברו לשלב ההיתכנות הכלכלית וכ-20 נסגרו כעסקאות. המטרה שלי היא להגדיל את ההכנסות והרווח שאני מביאה ל-NTT כדי שיבינו ששווה להם להחזיק אותי".
7 צפייה בגלריה
"מביאים חדשנות טכנולוגית ל-NTT, שמסייעת לחברות שעובדות איתה". יום חדשנות של NTT בישראל
(צילום: יחצ)
גם היום במצב של מלחמה?
"כן, וזו בהחלט תקופה מאתגרת. היפנים צריכים שקט. כשפרצה המלחמה הם הציעו לעובדים פה לעשות הגירה לשם. הם ניסו לסייע לכל צוות וגם לי. כמובן שלא הסכמנו והמשכנו לעבוד כרגיל. לי היה חשוב להוכיח שאנחנו ממשיכים לתפקד, שהתעשייה הישראלית מתחזקת ממשברים. שלחתי להם כל הזמן מיילים, הסברתי שגם במשברים קודמים המשק הישראלי התאושש מהר".
היו עוד סיבות שבחרת לא לעבור ליפן בזמן המלחמה?
"זו הצעה לא רלוונטית כי אם אצא לחו"ל אני עלולה למוטט את כל מה שבניתי כאן. גם בתקופת המלחמה המשכתי לחבר בין סטארטאפים ישראלים לאלפי חברות שפועלות תחת או בשיתוף NTT, שמקושר לאלפי חברות אחרות. בדצמבר האחרון, כשהגעתי ליפן, הבהרתי להם את הדברים פנים אל פנים, גם סיפרתי להם מה קורה בישראל והדגשתי כמה חשוב להחזיר את החטופים. חשוב לי להראות להם את חוזק החברה הישראלית שממשיכה להביא עסקאות ופרויקטים מישראל".
מה לדעתך הוביל את הילדה מכפר סבא והנערה מקנדה למקום בו היא נמצאת היום?
"סט ערכים עליהם גדלתי. אבי, כאמור, היה איש צבא ואמי מנהלת בית ספר. גדלתי על משמעת, על חשיבות המוטיבציה. גם תקופות השליחות חישלו וקידמו אותי, הכינו אותי לאתגרי החיים. חוט שזור בין כל התפקידים והתקופות הוא היכולת והנטייה שלי לשדך. שדכנות בין נשים לגברים, סינרגיה בין אנשים, עולמות ומקומות, וגם בין סטארטפים ישראלים ל-NTT, בתפקידי הנוכחי. חברות ישראליות יכולות להרוויח מהפעילות שלנו. כל זה מגיע ממקום של רצון לעשות טוב בכל מקום בו אני נמצאת".
