החגים בפתח ועמם החופשות המרוכזות. רגע לפני חגי תשרי, ריכזנו בעזרת עו"ד נועה מוזס, ממחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין ליפּא מאיר ושות', המתמחה בייצוג מעסיקים, ועו"ד קשת סירוטה לוינר, ראש מחלקת מיסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, מדריך המסביר את זכויות העובדים בחגים.
אילו ימי חג מזכים את העובד בתשלום?
ימי החג המזכים עובד בתשלום דמי חגים נקבעים לפי דתו של העובד. כך למשל, עובד יהודי זכאי לדמי חגים בגין מועדי ישראל הבאים: ראש השנה (יומיים), יום הכיפורים, סוכות (יומיים), פסח (יומיים), יום העצמאות וחג השבועות. עובדים שאינם יהודים, רשאים לבחור בין חגי דתם לבין מועדי ישראל. "יום חג" הוא היום שלאחר ערב החג, זה ש"מתנהג" כמו שבת. ערבי חג וחול המועד אינם ימי חג המזכים בתשלום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"חשוב לציין", מציינת עו"ד מוזס, "כי רק בהתקיימות כל התנאים הבאים עובד יהיה זכאי לדמי חג (אלא אם חל עליו הסכם אישי/קיבוצי הקובע אחרת). תנאי ראשון, העובד הינו עובד שעתי או יומי (עובד גלובלי לא זכאי לדמי חגים, שכן הוא מקבל משכורת חודשית מלאה בחודש בו נעדר בשל חג). תנאי שני, העובד השלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק. תנאי שלישי, יום החג יצא ביום עבודה בו אמור היה העובד לעבוד והחג למעשה 'סיכל' את יום עבודתו. כך למשל, אם העובד לא עובד בימי שבת ויום החג יצא בשבת, העובד לא יהיה זכאי לדמי חג. השנה, למשל, כמעט כל חגי תשרי יצאו בימי שבת. תנאי רביעי ואחרון - העובד עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק".
האם המעסיק רשאי לחייב אותי לעבוד בחג או בערב חג?
כאשר מדובר ביום חג, החוק מאפשר לעובד לסרב לעבוד, ומשעשה כן, המעסיק לא רשאי לחייב אותו לעבוד. במקרה כזה, על העובד להודיע למעסיק על סירובו בתוך שלושה ימים מהיום שהמעסיק דרש ממנו (או הודיע על כוונתו לדרוש ממנו) לעבוד בחג. כן יוער, כי ישנם מקומות עבודה שהזכות לסרב לעבוד לא חלה בהם, ביניהם, בתי מלון, מפעלי ייצור או אספקת חשמל, אבטחה וכו'.
כאשר מדובר בערב חג, המעסיק רשאי לחייב עובד לעבוד בו, שהרי ערב חג נחשב בעיני החוק כיום עבודה לכל דבר ועניין.
השנה יש גשר של משרד החינוך בין יום הכיפורים לסוכות והילדים יהיו בבית. האם יש אפשרות לדרוש חופשה מהמעסיק בימי הגשר?
ככלל, המעסיק הוא הקובע או המאשר את מועדי החופשות של עובדיו. לפיכך, מסבירה עו"ד מוזס, כי המעסיק יכול לסרב לעובד לצאת לחופש בימי הגשר שבין יום הכיפורים לסוכות. עם זאת, המעסיק צריך ואף חייב להתחשב בבקשות העובד בתום לב, ולנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
לצד זאת, החוק מאפשר לעובד לבחור שני ימי חופשה בשנה להם המעסיק לא רשאי להתנגד: יום אחד לפי בחירתו האישית של העובד מכל ימות השנה ויום אחד מתוך רשימת ימי הבחירה המנויה בחוק (בעיקר ערבי חג). במקרים אלה, על העובד להודיע על כך למעסיק 30 ימים מראש.
אם אקח חופש בערב חג, האם הוא יחושב כיום חופשה מלא או חצי?
כאשר עובד נעדר מהעבודה בערב חג, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא. עם זאת, אין מניעה מלקיים במקום העבודה הסכם או נוהג מיטיב, לפיו לעובד שנעדר בערב חג ינוכה רק חצי יום חופש, ואכן הרבה מקומות עבודה נוהגים כך.
השנה חול המועד סוכות יוצא כמעט שבוע. האם המעסיק רשאי לחייב אותי לצאת לחופשה במהלך חול המועד סוכות?
המעסיק רשאי "לכפות" על עובדיו חופשות מרוכזות במועדים הנוחים לו (למשל בחול המועד סוכות), ולגרוע ימים אלה ממכסת ימי החופשה הצבורים לעובד. עם זאת, מדגישה עו"ד מוזס שעל המעסיק לוודא כי במהלך השנה תהיה לעובד לפחות חופשה אחת רצופה של שבעה ימים. כמו כן, ככל שמדובר בחופשה מרוכזת בת שבעה ימים לפחות, על המעסיק להודיע על כך לעובדיו 14 ימים מראש.
במקרה שלעובד אין יתרה צבורה של ימי חופשה - אי אפשר לחייב אותו לצאת לחופשה המרוכזת. המעסיק לא רשאי לרשום יתרה שלילית של ימי חופשה לעובד ולנכותם בעתיד משכרו, אלא אם קיבל לכך את הסכמתו המפורשת בכתב של העובד. ככל שהמעסיק לא קיבל את הסכמת העובד, עליו לאפשר לו לעבוד בימי החופשה המרוכזת, או לשלם לו מבלי לנכות לו ימי חופשה, או להוציאו לחל"ת (בכפוף להסכמת העובד).
לפיכך, מציינת עו"ד מוזס, "אני ממליצה למעסיקים, אשר מעוניינים להוציא את העובדים לחופשות מרוכזות בתאריכים קבועים מראש, ליידע את העובדים על כך מלכתחילה, ולארגן את יציאתם לחופשות, כך שתישאר לעובדים יתרת ימי חופשה לצורך החופשות המרוכזות.
כמו כן, מעסיקים רבים מנהיגים הסדר מיטיב עם העובדים ונושאים במחצית ימי החופשה המרוכזת. כך, מנוכים לעובד רק מחצית ימי החופשה המרוכזת, בעוד שדמי החופשה משולמים לו בעד כל ימי החופשה המרוכזת".
עו"ד נועה מוזסצילום: איה בן עזרימי משלם את המס על המתנה לחג?
עו"ד קשת סירוטה לוינר, ראש מחלקת מיסים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, מסבירה כי העובד הוא שמשלם את המס על המתנה לחג. "מבחינת מס הכנסה, שי לחג מהווה טובת הנאה ככל טובת הנאה הניתנת לעובד במסגרת עבודתו ולכן הוא יחויב במס ככל הכנסת עבודה. מעסיקים המעניקים מתנה לחג מחויבים לגלם בתלוש המשכורת לעובדים את שווי המתנה, וזו תחויב במס בהתאם למדרגת המס השולי שבה מחויב העובד. במידה והמעסיק מעניק 'תווי קנייה' הרי ששווי התו יתווסף למשכורת. אם המעסיק רכש מספר רב של תווים לעובדים וקיבל הנחה מסחרית - הרי שיש לגלם בשכר העובד את השווי האמיתי של התו ולא את המחיר שבו רכש העובד את התו. כלומר, שווי ההטבה שיש לזקוף לעובד הינו בגובה עלות תווי השי למעסיק, ולא בגובה הערך הנקוב של תווי השי.
"מעסיק שמעניק לעובד מתנה כלשהי בצורת חפץ - כמו בקבוקי יין או כל מתנה אחרת ששולמה כנגד חשבונית מס, הרי יש לזקוף לעובד שווי כולל מע"מ כפי שנקוב בחשבונית המס".
