בולען נפער בנתיבי איילון פרופ' עמוס פרומקין
(צילום: אלכס בורטמן)
הבולען הגדול שנפער אמש (שבת) בנתיבי איילון ועצר את גוש דן, על פי ההערכות בשל העבודות על מגדל הספירלה החדש של קבוצת עזריאלי, מעלה את השאלה האם עלולים לקרות מקרים נוספים כאלה, ודאי באזורים אורבניים? מומחים ששוחחנו עמם מבהירים כי מצב של שקיעת קרקע עלול להתרחש במקרים שבהם יש הזרמת מים לתת הקרקע, בין היתר אולי לצורך הקמת מרתפי חניה עבור מגדלים, ועל אחת כמה וכמה על ערוצי נחל כמו איילון.
בשיחה עם ynet הדגישה ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים כי "עצם הבנייה על ערוץ נחל היא טעות מיסודה, הבולען שנפער הוא עדות לכך, כמו גם השיטפונות באיילון מדי חורף. הבולען ייסגר בימים הקרובים והסערה תשכח, אבל כיום הוא מהווה הזדמנות להעלות לסדר היום את החשיבות בהקמת רשות תכנון מרכזית, שתפעל לתיאום בין הרשויות השונות ובין המדינה בכל נושא הפיתוח".
לדברי אנג'ל, "כיום המצב הוא שכל תוכנית מאושרת לגופה ללא ראייה מרחבית וללא מבוגר אחראי שבוחן את ההשלכות שלה על המרחב ועל הסביבה. סביב נתיבי איילון ובתוואי עצמו יש עוד הרבה תוכניות עתידיות מעל ומתחת לקרקע, ויש לבחון את הנושא בראייה כוללת ולפעול ככל האפשר להורדת העומס, בין היתר באמצעות צמצום כניסת כלי רכב פרטיים לתל אביב, והאצת פתרונות של תחבורה ציבורית".
יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים, התייחס באופן כללי למצבים של שקיעת קרקע: "אינני מכיר את הפרטים במקרה הספציפי. באופן כללי, כשבאים לבנות מרתף, בטח באיזור אורבני, מוציאים את כל האדמה, ולפני שעושים זאת מבצעים דיפון - תומכים כדי שהאדמה מחוץ למרתף לא תיפול. תהליך שעלול לגרום לשקיעת הקרקע אינו מתרחש כתוצאה מהקמת המגדל עצמו אלא כתוצאה מהחפירה של המרתפים עבורו ודיפון שבוצע שלא כהלכה. במגדל תמיד יהיו מרתפים כי הם משמשים לחניה, וככל שהמגדל יותר גבוה, כך יש סיכוי שהמרתפים יהיו יותר עמוקים כי צריך לספק באותה יחידת קרקע יותר חניות".
ארנה אנג'לצילום: רונית ולפרלדבריו, "אחת הסיבות לתזוזה של הקרקע נעוצה במי תהום. בתל אביב מי התהום גבוהים יחסית, ובאופן תיאורטי אם יש מים כאשר בונים מרתפים, בנוסף לחפירה צריך לשאוב את המים, ובתנאים מסוימים עלולה להיווצר שקיעה של הקרקע מחוץ למרתף. בכל אופן, מהנדסים מתייחסים לזה, קבלן לא מאלתר, מתכננים את העבודות ועובדה שזה מקרה נדיר. זה יכול לקרות, אבל זה נדיר".
"סביר שהבולען נוצר בגלל איזושהי הזרמת מים"
באולפן ynet טען פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות של כדור הארץ מהאוניברסיטה העברית, כי "התופעה הזו מתרחשת בשנים האחרונות מידי פעם בתל אביב. אני זוכר לפחות בולען אחד כל שנה שנפתח ברחובות השונים, למשל ברחוב הירקון. בנתיבי איילון זה הבולען הראשון שידוע לי שנפער, אבל בסך הכול תל אביב היא עיר שבנויה על גבי חומר רך בלתי מלוכד, ולזה יש חשיבות גדולה בעניין. אם אנחנו מזרימים מים לתוך חומר כזה, אז המים יכולים פשוט לסחוף את החומר בתת הקרקע ולייצר חלל, ואם החלל הזה גדל, בסופו של דבר הוא מתמוטט".
לדברי פרופ' פרומקין, על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלה, יש צורך לבצע תחזוקה של מערכות המים העירוניות, דליפות והשקיית יתר: "צריך פשוט לנתר ולמנוע זליגה של מים מיותרים בתת הקרקע. כיום לא עושים את זה מספיק, יכול להיות שמחלחלים מים מתחת לכולנו, ובכל רגע נתון יכול להתפוצץ בולען בכל מקום אחר ברחבי העיר. ייתכן שניתן למנוע זאת אם יהיה פיקוח הדוק יותר על סוגיית זרימות המים. קל לפקח על צנרת אספקת מים, קשה יותר על צנרת ביוב".
עם זאת, הוא הבהיר כי אינו סבור שמי התהום הם שהובילו לבולען בנתיבי איילון "כי מי תהום נמצאים שם כבר הרבה מאוד זמן. מי תהום זוהי תופעה טבעית וזה לא סביר שפתאום ייווצר בולען בכביש שמשמש אותנו כבר עשרות שנים. יותר סביר שהבולען נוצר בגלל איזושהי הזרמת מים שהתרחשה בחודשים האחרונים. האם זה קשור למגדל עזריאלי או לא אני לא יודע, אבל האופציה הסבירה היא שאנחנו הזרמנו מים בצורה בלתי מבוקרת מתחת לכביש". על כן, הוא הדגיש כי "צריך למנוע הזרמת מים בתת הקרקע גם בהקשר של הקמת פרויקטים, גם בהקשר של השקיה בפארקים וגם בהקשר של דליפות צנרת מסוגים שונים".
על השאלה האם מדובר בעניין של זמן עד שייפער עוד בולען, השיב פרומקין כי "אני מניח שזאת שאלה של זמן עד שנראה בולען נוסף, בהחלט. קשה להשיג תוצאות של 100 אחוז בנושא של זרימה תת קרקעית של מים, צריך למקסם את המאמץ כדי למנוע זרימות כאלה. אני לא יודע מה רמת הפיקוח כיום, אבל בהחלט אפשר להגביר את הפיקוח כדי למנוע בולענים נוספים בעתיד".
פרופסור שמואל מרקו, לשעבר ראש ביה"ס לסביבה באוניברסיטת ת"א, התראיין לדוריה למפל ואודי סגל ב-ynet radio, וסיפר כי ניתן לאתר בולענים עתידיים באמצעות מכשור מתאים: "ניתן לשלוח גלי קול או רדאר, אותו רדאר שתופס אותנו על הכביש, ניתן לשלוח אותו כלפי פנים ולזהות חללים. אפשר גם לשלוח גלי קול, ולזהות כמו אולטרה סאונד, אבל בתדרים אחרים, חללים תת-קרקעיים".
את עבודות החפירה הדיפון והבנייה מבצעת עבור קבוצת עזריאלי חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, ואת עבודות הקמת המגדל לאחר מכן תבצע יחד עם סולל בונה קבוצת לוינשטיין. מחברת סולל בונה נמסר היום: "מדובר בכשל טכני. החברה פעלה לתיקון מיידי של הנזק בשיתוף יועציה מתחום ההנדסה והביטוח. האירוע הסתיים ועבודות הבנייה נמשכות".
מקבוצת לוינשטין נמסר היום: "לוינשטין נתיב לא שותפה לביצוע עבודות החפירה והדיפון. לוינשטין נתיב תחל בביצוע עבודות בניית המגדל וכן את עבודות הקמת החניון התת קרקעי בשיתוף סולל בונה, וזאת לאחר השלמת עבודות החפירה והדיפון".
מקבוצת עזריאלי נמסר אתמול: "המקרה נמצא בבדיקה. גורמי המקצוע מטעמנו ומטעם החברה המבצעת, סולל בונה, פועלים ונמצאים בקשר רציף עם נתיבי איילון בנושא".
